בית האוצר חלק ב קעח

בלילה (הי' גונב ומוציא כל הלילה) נימר אם ידעו בו הבעלים בנתיים שתי גניבות הן ואם לאו גניבה אחת היא ע"כ ומבואר ג"כ דידיעת הבעלים דווקא הוא דבעינן ולא מהני ידיעת אחר להפסיק בין הגניבות ולהחשיבם ב' הואיל וכבר נודעה הראשונה לפני העשות השני' כיון דהגניבה הוא בממון פלוני והוא שיש לו על הגנב דין המכירה לשלם לו גניבתו ולכן אין שייכות לידיעת אחר בזה וכך כאן מעין זה אין שייכות לידיעת שמעון לפעול הביטול שתעשה פרוטה זו של ראובן כיון דהוא בעניין הבעלים עצמו דראובן וע"כ אפשר רק לידיעת ראובן עצמו לפעול זה ודו"ק ובאתי רק להעיר [וגוף איבעי' דירושלמי ערלה הנ"ל פשיטא שידיעתו מתירתו ידיעת חבירו מהו שתתירו ע' דוגמא בש"ס תמורה (דף כ"ב ע"ב) א"ר פפא גמרינן אבודה ממנו (לעניין חטאת שנאבדה ונתכפרו בעלי' באחרת דמתה) ולא מרועה לא הויא אבודה וכ"ש אבודה מרועה ולא אבודה ממנו. אבודה ממנו ומרועה ואחד בסוף העולם מכיר בה מאי תיקו ע"כ והיינו דאיבעי' לי' ג"כ אי מהני הכרת וידיעת אחר לסלק שם אבידה או בעי' דווקא ידיעת בעלים דידיעת רועה ג"כ עניינה מפאת עניין בעלים כיון דהיא ברשותו וחייב בשמירתה יש לו עניין בעלים לעניין זה וכמובן ובאתי רק להעיר]

והנה מה שהערנו בחידושינו הנ"ל דמדוע הקדש בטל מה"ת הא אפשר להכיר הקדושה ע"י פדיון ראיתי אח"כ כי כבר העיר בזה בתוס' חדשים על המשניות שם במעילה פ"ו מ"ו דהביא שם התוי"ט קושית התוס' מעילה הנ"ל דתיבטל האי פרוטה של הקדש שנפלה ברובא דדשיל"מ הא רק דרבנן הוא וכ' שם בתוס' חדשים ע"ז וז"ל ונ"ל דגם מדאוריתא לא בטיל דהא וודאי אם הוא ניכר האיסור לא בטיל דיוכל ליטלו וכאן האיסור הוא הקדושה שעל הפרוטה וזה יוכל ליטלו להחליף על פרוטה אחרת כו', עכ"ל ז"ל והנה תירוצו זה הנה הוא באמת קושי' גדולה על הש"ס נדרים (דף נ"ח ע"א) דחשיב הקדש בהדי דברים שיש להם מתירין ול"ל טעמא דיש לו מתירין תיפוק לי' דמה"ת לא בטל משום דאפשר להכיר ע"י פדיון וכנ"ל ונלענ"ד בזה כעת דהקדש לא חשוב אפשר להכיר הקדושה ע"י פדיון וחילול אף דהקדושה נעתקת מפרוטת ההקדש שנתערבה ובאה על פרוטת החילול ושמה היא ניכרת ואין מעורבת עוד מ"מ לא הויא אפשר להכיר וזה מפאת דקדושת פדיון הקדש לא אלימא עוד כ"כ ואינה עוד באותו הערך שהית' בפרוטת ההקדש הראשונה דע"י העתקת הקדושה מנושא אל נושא אחר היא נקלשת בערך מה ודבר זה מבואר בר"ן מגילה פ' בני העיר (דף רס"ה ע"א מדפי הרי"ף) ע"ש שכ' וז"ל לפיכך נ"ל דבית הכנסת ודכוותי' כיון שעיקרו עשוי לומר בו דבר שבקדושה הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם ואפי' התנו עליו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר א"א שתופקע קדושתו בכדי כו' מיהו לאחר שהטילו קדושתו על הדמים קדושת דמים קלישא מקדושת ביהכ"נ לפי שדמים אלו לא עמדו מעולם לדבר שבקדושה ועוד דהויא לה קדושה שני' וקלישא מקדושה ראשונה כדאשכחן לר' יהודה דס"ל דלקוח בכסף מעשר שנטמא יקבר משום דלא אלים למיתפס פדיוני' כמעשר גופי' הילכך כו' [וע' זבחים דף מ"ט ע"א] עכ"ל ז"ל הצריך לענייננו עש"ה ומבואר דקדושה שניי' קלישא מקדושה ראשונה והטעם כנ"ל שע"י ההעתקה מנושא אל נושא הקדושה נקלשת [וע' ב"מ (דף נ"ד ע"ב) דעל הקדש ראשון מוסיף חומש ולא על הקדש שני היינו פדיון ההקדש ונ' ג"כ העניין כנ"ל שע"י ההעתקה היקלשה הקדושה ובערכה עתה בקלישותה אין מחייבת עוד הוספת חומש בפדיונה ודו"ק וזה נ' ג"כ העניין בפטר חמור דאסור בהנאה ופדיונו מותר והוא חידוש דאיך נפקע איסורו ונאפס ע"י הפדיון והלא הפדיון רק העתקת המהות מן הפטר חמור על השה ומדוע השה מותר ומה"ט ס"ל לר' שמעון באמת דפט"ח גופי' מותר בהנאה ע' בכורות (דף ט' ע"ב) ור"ש מאי טעמא אמר עולא יש לך דבר שפדיונו מותר והוא אסור כו' ואולם לר' יהודה דס"ל דפט"ח אסור בהנאה והכי קיי"ל נ' דצ"ל העניין ג"כ דקדושת הפט"ח דקרינן לי' קדושת דמים והמהות שבו האוסר בהנחה הוא בערך כזה שאם יוקלש רק קלישות מה אזי לפי ערכו בקלישותו אין לו עוד עניין לאסור בהנאה והוא רק ממתנות כהונה לבד ומצינו קדושת ערך דהיא ג"כ קדושה נישאת על אדם הנערך ועכ"ז אין אוסרתו בשום דבר ע' מה שהבאתי בקונטרס גבורות שמונים אות (מ"ט) מן השלטי גבורים פ"ק דע"ז ומש"ש בזה בארוכה עש"ה וע"כ אין תימה אם גם קדושת הפט"ח עניינו כן שאין אוסר את נושאו ואך קדושת הערך מיד עניינה כן ואילו קדושת הפט"ח בעיקרה יש בה ערך זה שכפי ערכה אז היא אוסרת את נושאה ואילו תוקלש רק מה שוב לא יהי' בכחה ולא יהי' עניינה עוד לאסור וע"כ ע"י ההעתקה מן הפט"ח על השה דהוקלש ע"י ההעתקה שפיר אין השה אסור עוד ודו"ק היטיב ויש לפלפל בזה הרבה ואכ"מ] וע"כ כיון דקדושת פרוטת החילול תהי' קלישא מקדושת פרוטת ההקדש שנתערבה א"כ הא א"א להכיר האיסור היינו הקדושה דהא לא תהי' עוד באותו הערך שהיתה בתערובת רק מעוטה ממנה ואותו העודף שיש בקדושה בפרוטת התערובת על פרוטת החילול הא לא יוכר רק יהי' נעדר ונאפס ומה שאפשר להאפיס האיסור זה הא אין מונע הביטול כמו דשיל"מ ע"י שאלה דג"כ אפשר להאפיס האיסור ע"י שאלה וכן כל שאר מילי דדשיל"מ דהאיסור הרי נאפס בהעשותו היתיר בזמן או ע"י מעשה ועכ"ז בטל מה"ת ורק בהיות אפשר להכירו הוא דאין בטל וע"כ כאן הא באמת א"א להכירו כיון דתוקלש הקדושה בהעתקה על פרוטת החילול ואותו העודף אשר בקדושה ראשונה הא יהי' חלף הלך לו נאפס ונעדר ולא יבא לכלל היכיר ולכן שפיר יש כאן ביטול ואין לומר דעכ"פ אותו ערך הקדושה שישאר עדיין בפרוטת החילול היא הא יהי' ניכר וא"כ אכתי אותו הערך והחלק גם בקדושה הראשונה המעורבת הא ראוי לו לאסור התערובת דאף דקדושה הראשונה עוד גדולה יותר בערך מ"מ אותו החלק והערך ממנה אשר גם בפרוטת החילול הא אפשר להכיר אותו החלק והערך ע"י החילול וא"כ הרי יש לאותו החלק והערך מיהת לאסור דהא גם אותו החלק והערך הא כדי לאסור כיון דגם הוא איסור עכ"פ דהא גם פרוטת חילול הקדש אסורה משום הקדש ודו"ק היטיב דז"א דבאמת הא דאפשר להכיר מונע הביטול הא תיקשי אמאי והרי ע"ז עצמו אנו דנין שלא יוצרך להכירו דכיון דנתבטל אין מחויב להוציאו ולהכירו ולעניין זה עצמו הא ראוי שיובטל שלא יהי' זקוק להכירו ואך על כרחך צ"ל הטעם דכיון דאפשר להכירו חשוב כאילו לא נתערב עדיין כלל ולכן אין שם התחלת ביטול דהא רק התערובת הוא שפועל הביטול וזה שאפשר להכירו חשוב מפאת אפשריות ההכרה בלתי מעורב כלל ואין שם דבר כלל שיפעול הביטול וכמו שכתבנו כבר בזה באות ח' עש"ה ולפי"ז אחרי דקדושת פרוטת הקדש המעורבת א"א להכירה בכל ערכה רק בגרעון ממה שהיא א"כ הרי א"א לך לומר דאין קדושה זאת מעורבת כלל דהא אותו החלק ממנה שיהי' נאבד ונאפס ע"י ההעתקה המקלשת הוא הרי א"א להכירו וא"כ הוא הרי מעורב וא"כ אחרי דכל קדושתה רק קדושה אחת היא והרי אין אותו העודף אשר יהי' נאפס על ידי ההעתקה קדושה בפני עצמו והשאר גם כן קדושה בפני עצמו לשנאמר שזה מעורב וזה אין מעורב ואך כולה רק קדושה אחת והיא מעורבת עכ"פ בחלק וערך ממנה וא"כ הרי כולה מעורבת ממילא דהא א"א להפריד אותו החלק מן השאר כיון דהכל קדושה אחת וכיון דמעורבת הרי כולה מעורבת ודו"ק, היטיב מאוד וא"כ אחרי שהקדושה מעורבת באמת תו הא לא מהני כלל הא דאפשר להכיר למנוע הביטול דאדרבה הא בטל גם לעניין זה שלא יהי' זקוק להכיר כיון דיש כאן תערובת הפועל הביטול והרי מבטל גם לעניין זה עצמו וע"כ שפיר גם החלק מן הקדושה אשר תשאר על פרוטת החילול שפיר גם הוא בסל ואין זקוק להכירו כלל ע"י החילול ודו"ק היטיב כי הוא עמוק ונכון בס"ד

והנה בגוף קושית תוס' מעילה הנ"ל אהך דפרוטה של הקדש