בית האוצר חלק ב קסב

והנה תירוצינו הנ"ל דאחרי דא"א לצמצם ועל כרחך דריבוי משהו אין מבטל לכן אין חילוק תו בין ריבוי קטן לריבוי גדול וגם ריבוי גדול אין מבטל לכאורה הנה אין תי' זה מספיק עדיין דהא הגזה"כ הנ"ל מפאת דא"א לצמצם הא אין לנו גזה"כ רק אניכר דכשהצמר והפשתן ניכרים בבגד ואז אף דא"א לצמצם וע"כ דאחד מרובה יותר מ"מ אין מבטל וא"כ היכא דניכר הא בלא"ה לא שייך ביטול וכתוי"ט כלאים הנ"ל וא"כ אכתי הא אין לנו ראי' להיכא דאבד חוט של פשתן בבגד צמר לשלא יועיל ביטול והרי התוס' הקשו רק אהך דבגד שאבד בו כלאים דנימא ביטול ולא הקשו בכל שאר כלאים היכא דלא אבד דכשהפשתן מועט יובטל ברוב הצמר והיינו ע"כ משום דהא לא קשיא כיון דהפשתן ניכר ובניכר ל"ש ביטול ובאבד הוא דקשיא וא"כ הא גם דברינו נסתרים בזה דיש גזה"כ דלא נימא ביטול ברוב דהא א"א לצמצם כו' דז"א דדילמא אסר קרא רק בניכרים הצמר והפשתים או שאפשר להכיר דאז הא ל"ש ביטול ובעלמא נמי לא אמרי' ביטול בכה"ג דניכר ומשא"כ היכא דאבד ואין ניכר דשייך ביטול אכתי מנא לן דלא נימא ביטול

ואולם באמת אחרי התבנני יותר וירדי לעומק הדברים בזה נלענ"ד דלא שייך כלל בכלאים עניין ניכר למנוע הביטול וקושית התוי"ט כלאים הנ"ל על פי' הר"ב [דהוא ג"כ פי' הר"ש והרשב"ם וכנ"ל] דמדאוריתא חד בתרי בטל דהא ניכר המיעוט ובניכר לא אמרי' ביטול באמת לק"מ וזה דהך דבניכר ל"א ביטול שייך רק בתערובת איסור בהיתר דהאיסור מצד עצמו הוא אסור גם אם אינו מעורב ואדרבה העירוב הוא שבא להתירו דרוצה אתה לומר דמפאת שנתערב בהיתר מרובה ממנו יתבטל בו ויופקע איסורו ובזה אמרי דכיון דניכר או שאפשר להכירו לכן אין כאן תערובת כלל והוא עדיין כאילו הוא בעצמו ולא נתערב דהוא אסור ולכן גם עתה עדיין באיסורו עומד ומשא"כ בסאה שנתערב בו ממין אחר דאותו המין האחר מצד עצמו הא ג"כ מותר לזרעו ורק העירוב הוא שאוסר הזריעה א"כ איך תאסור כאן הזריעה מפאת דאותו המין ניכר והוי כלא נתערב רק עומד בעצמו הרי אם אינו מעורב רק עומד בעצמו הא לא כל שכן דמותר לזרעו דאותו המין בפ"ע הא ג"כ מותר לזרוע וכל מה שאתה בא לאסור הזריעה הרי הוא רק מפאת תערובת דכלאים מתרגמינן עירובין וכל האיסור מפאת היות האחר מעורב במין זה והעירוב הוא כלאים ואסור בזריעה וא"כ אחרי שאתה אומר שהוא מעורב תו הא שייך ביטול שפיר דכיון דמעורב במרובה ממנו בטל בו ואין בכחו לפעול האיסור ודו"ק היטיב מאוד ועוד ביותר ביאור בזה דבכלאים הרי אנו דנין רק על הכלליות דאחרי רואנו ב' המינים הרוב והמיעוט אנו באין לדון על כלליות שניהם יחד מה יוחשב הכלליות הזה אם מין אחד או תערובת של ב' מינים וע"כ בהכלליות הא ליכא היכר עוד דרק המין האחר בפרטיותו הוא ניכר אבל בעניין הכללי הא ליכא היכר ודו"ק היטיב מאוד וע"כ כאשר דנין על הכלליות אם כלליות זה הוא מין אחד או הוא תערובת של ב' מינים שפיר יש לנו לומר דהואיל ומין האחר שבו הוא מיעוט אין בכחו בהכלליות להחשיבו תערובת והכלליות שפיר רק מין אחד כמו שהוא רובו דהוא מין אחד ורק באיסור מועט שנתערב ברוב היתר שם אהני שפיר הא דניכר דאז אנו אומרים מפאת היותו ניכר דאין כאן כלליות כלל שייודע בו מיעוטו מרובו דכיון דניכרים כל אחד לעצמו עומד ואין כאן כלליות כלל והאיסור באיסורו וההיתר בהיתירו וצריך להפריד האיסור מן ההיתר ולהסירו מפאת זה כדי שלא לאכול האיסור עמו ומשא"כ בכלאים דכל האיסור רק, מפאת הכלליות דכל אחד מצד עצמו הרי מותר בזריעה ואך כל האיסור מפאת הכלליות דכלליות שתיהן יחד הוא תערובת של ב' מינים ותערובת אסור לזרעו וא"כ אם באת לאסור ההכרח לך לעשות כלליות ולדון על הכלליות היינו אם הכלליות שיש כאן הוא כלליות של ב' מינים או הוא מין אחד וע"כ בהכלליות הא אין היכר כלל דרק הפרטיים כל אחד ניכר לעצמו ומשא"כ בעניין הכלליי של שניהם ותן הא ליכא עניין ההיכר ושפיר יש לנו לומר בעניין הכלליי דהמיעוט שבכלליות בטל בהרוב שבכלליות לעניין שלא להחשיבו תערובת של ב' מינים רק מין אחד לבד ודו"ק היטיב מאוד כי עמוק הוא וכך גם בכלאי בגדים אין לך לומר דיועיל ההיכר למנוע הביטול דהא חוט הפשתן מצד עצמו מותר בלבישה ואם הוא מעורב תו הרי יש לו להתבטל ג"כ כיון שמעורב במרובה ממנו והאיסור גם שם רק מפאת הכלליות דצמר בפ"ע מותר ופשתן בפ"ע מותר ורק הכלליות היינו הבגד הכלליי המורכב מצמר ופשתן הוא דאסור וא"כ הרי ההכרח לך לעשות כלליות ולדון על הכלליות דבלי הכלליות הא אין כאן שום איסור ורק שאתה רוצה לומר שיש כאן בגד כלליי המחובר מצמר ופשתים גם יחד ובעניין הכלליות הא תו ליכא היכר ושפיר יש לפשתן המיעוט שבכלליות להתבטל ברוב הצמר שבו שלא להחשיבו כלליות של צמר ופשתים רק כלליות של צמר לבד וע"כ כיון דגם בניכר שייך ביטול כאן שפיר ועכ"ז האיכא גזה"כ שלא לומר ביטול דאל"כ הא א"א לצמצם כו' וא"כ הא שפיר יש כאן גזה"כ שלא לומר ביטול כלל ושפיר גם באבד ואינו ניכר לא אמרי' ביטול דאין חילוק בין אבד לניכר דעניין הביטול יש לו להתיר כאן בניכר כמו באבד ואין שום חילוק ביניהם [ואולם תירוצינו הנ"ל אקושית התוס' הנ"ל בהך דבגד שאבד בו כלאים הנה הוא קושי' תו אפי' הר"ב הנ"ל מפאת סברא זאת עצמה דהא ראוי שלא לומר ביטול גם בכלאי זרעים דהא יש גזה"כ דאל"כ הא א"א לצמצם שיהיו ב' הזרעים שוין בכמות ובסתמא אין הגרעינין שוין בגדלן ועוביין וא"כ הא יש גזה"כ שלא לומר ביטול וזה הא בלא"ה ק' על פי' הר"ב הנ"ל וכבר הערנו ע"ז למעלה אבל עכ"פ קושית התוי"ט מפאת דניכר המיעוט בפשיטות וודאי לק"מ וכנ"ל ובאתי רק להעיר]

עוד נלענ"ד אחרי העיון ביישוב קושית התוס' הנ"ל אהך דבגד שאבד בו כלאים דליבטיל ברובא וזה דנ' דאין כאן תערובת מיעוט ורוב כלל כדי שנאמר ביטול וזה דרק בתערובת איסור בהיתר דיש שם עניין הכמותי ולדמיון חתיכת זית נבילה שנתערבה בב' חתיכות זיתי שחוטה דאילו הית' הנבילה ב' זיתים ככמות ההיתר הרי הי' האיסור נבילה גדול יותר מפאת ריבוי הכמות של ב' זיתים דב' זיתים הם ב' לאוין וכן כזית ומחצה לדמיון יש יותר איסור מבכזית דיש שם לאו ועוד ת"ש וכל משהו ומשהו הרי הוא איסור בפ"ע וכל שאוכל יותר עובר יותר וע"כ הרי יש שם עניין הכמותי ולכן נחשב שם עניין הכמות ואילו כמות האיסור כל כך ככמות ההיתר הנה הוא שוה אליו ואם כמותו מועט ממנו הנה הוא בטל מפאת מיעוט כמותו ומשא"כ בעניין כלאים הרי שם אין שייכות לעניין הכמותי כלל דהא בגד צמר שיש בו מאה חוטים פשתן אינו כלאים יותר ואין האיסור גדול יותר מבגד צמר ויש בו חוט אחד של פשתן דשניהם הם כלאים בשיווי גמור ואין שום חומר וגדלות איסור בזה מבזה וא"כ הא אין נחשב כאן עניין הכמותי כלל וכל האיסור של הפשתן המעורב רק מפאת איכותו במה שהוא מין פשתן דאסרה התורה עירוב ב' המינים צמר ופשתן ועניין הכמות אין נחשב כלל דאין שום תוספת וגרעון בריבוי או מיעוט הכמות רק כל האיסור מפאת האיכות לבד במה שיש שם מין פשתן וא"כ בעניין האיכות הא אין כאן רוב לבטל כלל ורק אילו הי' בהצמר יותר עניין צמר ממה שיש בהפשתן עניין פשתן הי' שם רוב לבטל דהפשתן באיכות היותו פשתן הוא שאוסר והרי יש שם איכות צמר יותר מאיכות פשתן ומשא"כ אחרי דהצמר אינו צמר יותר ממה שהפשתן הוא פשתן ועניין היותם ב' מינים הוא בשיווי גמור שזה פשתן כמו שזה צמר וע"כ כמות הצמר מה שהוא מרובה בכמותו זה אין מועיל כלל לבטל דהא אין כאן האיסור בעניין כמות הפשתן רק באיכותו ואיכותו הוא שאוסר ונגד האיכות הרי אין ריבוי וכשם שאם הי' כמות הפשתן ככמות הצמר בבגד לא הי' האיסור גדול יותר כך עתה שהפשתן רק חוט אחד אין איסורו ג"כ קטן יותר לשנאמר שיובטל מפאת מיעוטו כי הכמות כאן אין נחשב כלל וכל האיסור רק באיכות במה שיש שם בגד של ב' מינים ובזה הא אין רוב דהא הם ב' מינים וזה מין פשתן כמו שזה מין צמר ודו"ק היטיב כי הדברים עמוקים מאוד [ולסברא דבטל