בית האוצר חלק ב קנד

שבשליש המכוסה להכריעו לטובה והוא כעניין ביטול רוב והכרעתו בחד בתרי דייקא וכנ"ל ועיין תוס' סנהדרין (דף י"ד ע"ב) ד"ה אל דסתם מזיגת יין במים הוא על חד תרי מלבד מיזגא דרבא דהי' על חד תלת ע"ש ועניין מזיגת יין על חד תרי במים היא ג"כ מתאמת בעניין ביטול איסור ברוב חד בתרי דייקא וכנודע בחכמת האמת דיין הוא דין ומים חסד ומזיגת יין במים סוד מיתוק הדין בחסד ולכן סוכה שעניינה ג"כ למיתוק הדין אחרי ימי הדין נאמר עלי' בסוכה (דף כ"ח ע"ב) במשנה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו כו' וזהו שאמרו ברבה וירא כי בשכר שאמר אברהם והשענו תחת העץ זכו ישראל למצות סוכה כי עניין הסוכה מזיגת יין במים אשר יין מספרו ע', ומים מספרו צ' הרי ע"ץ וע"כ ג"כ בביטול איסור דכל עניין איסור שורשו בבחי' הדין והצמצום ולכן ביטולו גם כן חד בתרי כעניין המזיגה הנ"ל וגם לרבא דמזיגתו על חד תלת מודה ביין השרוני דרפוי דמזיגתו על חד תרי כמשנה נדה (דף י"ט ע"א) וכמזוג שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני ע' שבת (דף ע"ז ע"א) וע"כ ג"כ בביטול איסור חד בתרי דאחר שנתערב האיסור הרי עכ"פ נתרפה ונקלש עניין האיסור דאפי' לא יובטל מ"מ הא אינו עוד וודאי איסור כמו שהי' תחלה רק הוא ספק איסור דאפילו בחד בחד אינו עוד וודאי רק ספק וע"כ כיון דבלא"ה הוא רק ספק הו"ל כמו יין השרוני דרפוי ומודה גם רבא דמזיגתו על חד תרי ולכן גם לרבא יש ביטול איסור בחד בתרי ומזיגת רבא עצמו על חד תלת ג"כ עניינה בבחי' מיתוק הגבורה בחסד והיינו דרמוז עניין מיתוק הגבורה בגבורה עצמה כי גבור"ה מספר ג' פעמים חס"ד כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא כי בכך מזיגתו בג' פעמים מים כמוהו ולכן גבורה מספר ג"פ חסד כי בכך מזיגתה ומיתוקה ורמוז מיתוקה בה בעצמה ודו"ק היטיב מאוד ועניין ביטול איסור בס' גם כן עניינו בהיות האיסור מושרש בבחי' הדין וההיתר בבחי' החסד דהם השמות הוי' אלקי"ם כמבואר בברכות (דף ס' ע"ב) בד' אהלל דבר זו מדה טובה באלקי"ם אהלל דבר זו מדת פורעניות דשם הוי' הוא בחי' חסד וטובה ושם אלקי"ם מלשון דיין והוא בבחי' הדין כמבואר שם ברש"י וכ"ה עוד בכ"ד והנה שם אלקי"ם גימטרי' פ"ו ושם הוי' גימטרי' כ"ו וע"כ ע"י הביטול בס' נגרע מספר ס' ממספר שם אלקי"ם פ"ו ונשאר מספר כ"ו מספר שם הוי' ונהפך להיתר ודו"ק היטיב וכל דברינו אלה רק דרך אפשר ואם שגיתי חלילה השם הטוב יכפר בעד]

ז) הנה בעניין ביטול משקה טמא בטהור מסברא פשוט דיש ביטול גם בזה היינו דאם נתערב משקה טמא במשקה טהור והטהור רוב בטל בו ופקעה טומאתו ע"י הביטול והני מילי אם משקה הטהור הוא משקה שאין מקבל טומאה כגון שאר מי פירות ודכוותי' אבל אם מקבל טומאה הנה הוא מקבל טומאה מנגיעת המשקה הטמא ונטמא גם הוא ואפילו המשקה הטמא רק משהו והמשקה הטהור רב כל כמה שהוא ונעשה הכל תחלה דמשקין תחלה לעולם וזה רק מדרבנן דגזרו על המשקין להיות תחלה אבל מה"ת הטומאה הוא לפי סדר המדריגות דאם המשקה הנופל ראשון נעשה המשקה המקבל טומאה שני ושוב נעשה הכל שני דבטלה טומאת ראשון של הנופל ונעשה גם הוא שני כמשקה הרוב וכמובן (וזה משכחת גם כן רק למ"ד דטומאת משקין הן לקבל והן לטמא אחרים דאורייתא וג"כ רק בתרומה או בקדשים למ"ד דטומאה עושה כיוצא בה בתרומה או בקדשים מיהת ע' סוגיא דר' חנינא סגן הכהנים] ואם דהי' מקום לומר דאף אם משקה הטהור הרוב הוא משקה המקבל טומאה מ"מ משקה הטמא הנופל בו בטל בו מיד ואין מתחיל לטמא כלל מ"מ אין נ' לומר כן דאדרבה מטמאהו מיד בנגיעתו ותו ליכא ביטול וכן מבואר להדיא במשנה א' פ"א דמקואות עש"ה במשנה ובר"ש דמבואר דאם משקה הטהור רוב ואין עלול לקבל טומאה בטלה בו טפת משקה טמא ונטהרת ואם הוא עלול לקבל כו' אדרבה נטמא כו' ומבואר שם עוד דין בזה דאם בשעת נפילת המשקה הטמא לרוב הטהור לא הי' הטהור עלול לקבל טומאה ואחר כך נעשה עליל כו' אז המשקה הטמא חוזר וניעור מביטולו הואיל ועתה בכחו לטמא הכל וליכא ביטול ולכן הו"ל כהוכר וחוזר וניעור ומטמא הכל עש"ה בהך דמי גבאים כו' וע"ש בתוי"ט ועיין מכשירין פ"ב מ"ג מי שפיכות כו' ע"ש דגם משם מתבאר דין הנ"ל דאם המים הטהורים אין עלולים לקבל טומאה אזי הם מבטלים למים הטמאים ואם עלולים כו' אזי אפילו מים הטמאים רק משהו אין מתבטלים דאדרבה מטמאים לטהורים והכל טמא עש"ה

ואולם במכשירין שם פ"ד מ"י יש שם חידוש בזה בר"ש בשם התוספתא וז"ל המשנה שם עצים שנפלו עליהם משקין (פי' משקין טמאים) וירדו עליהם גשמים אם רבו טהורים (אם רבו מי גשמים על המשקים הטמאים ביטלום וטיהרום) הוציאם שירדו עליהן גשמים דאחשבינהו לגשמים ומקבלים הגשמים עצמם טומאה מעתה) אעפ"י שרבו טמאים (אעפ"י שרבו הגשמים טמאים שהרי הגשמים עצמם מקבלים טומאה ממשקין הטמאים) בלעו משקין טמאים (עצים שבלעו משקין טמאים) אעפ"י שהוציאן שירדו עליהם גשמים טהורים (דהא לא נגעו הגשמים במשקים הטמאים שהרי נבלעו) כו' ר' שמעון אומר אם היו לחין והסיקן ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו טהורים (פי' עצים שבלעו משקין טמאים ולא ירדו עליהן גשמים אלא מחמת שהיו לחים והסיקן יצאו משקה מהם עצמן ועם אותן משקין פלטו משקה הטמא הבלוע ורבו משקין שמעצמן על משקה הבלוע טהורים שהרי ביטלו אותם ברוב) ובר"ש תניא בתוספתא ר"ש אומר אם היו לחין והסיקן ורבו משקין היוצאין מהן על המים שבלעו טהורין מק"ו ומה אם מי גשמים שהם עלולים לקבל טומאה מטהרים ברוב. פירות (ר"ל מי פירות) שאינן עלולין לקבל טומאה אינו דין שיטהרו ברוב אמרו לו לא אם אמרת במי גשמים שמטהרין את הטמאין תאמר במי פירות שאין מטהרין את הטמאין פי' מים היוצאים מן העצים לחים כמי פירות חשיבי לכל דבר עכ"ל הר"ש ומשמע סברת תשובת החכמים לר"ש דלא שייך ביטול משקה טמא רק במי גשמים דיש בם עניין כח טהרה אם הם נקווין בקרקע ולכן יש בכחם לטהר גם ע"י ביטול והוי גם הוא עניין טהרה כטהרת מקוה ומשא"כ במי פירות דאין בם כח טהרה א"א להם לטהר גם ע"י ביטול וזה דבר הצ"ע דמה בכך דאין שם עניין תורת טהרה מ"מ מדוע לא יטהר הביטול עצמו כמו שהוא מפקיע איסור מדבר האסור וכך ג"כ הרי יש לו להפקיע טומאה וע' בכורות (דף כ"ב ע"א) בהך דהלוקח ציר מעם הארץ כו' דמבואר שם בפשיטות ג"כ דהציר מבט למים טמאים ברוב ופקעה טומאתם מינייהו ועש"ה בכולה סוגי' ובאתי רק להעיר וע' יבמות (דף פ"א ע"ב) חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות כו' תעלה ע"ש דריש לקיש מוקי לה שם בנימוחה והיינו שנימוח ונתערב הכל יחד עש"ה (דף פ"ב ע"א) תוד"ה ר' יהודה וצע"ק דא"כ אמאי בטילה ומדוע לא יוטמאו הטהורות עצמן ע"י מגע הטמאה [וי"ל דמיירי כשהטמאה היא טומאת רביעי בקודש דאין עושה עוד חמישי ואולם בש"ס שם (דף פ"ב ע"א) א"ר שישא כו' רישא בטומאת משקין דרבנן כו' ומשמע דאיירי בנטמאת בכלי שנטמא מחמת משקין דהו"ל הכלי שני והחתיכה שלישי והי' לה לעשות רביעי וכן הא דאמר שם ניפלוג וניתני בדידה בד"א בטומאת משקין אבל בטומאת שרץ לא כו' ומבואר דאפי' בנטמאת החתיכה בשרץ ג"כ לא מטמיא לאחרות ע"ש ותבן] ובאתי רק להעיר וע"ע בספרא אמור פרק ד' ברייתא יו"ד אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה מניין אוכלי תרומה באוכלי חולין כו' משקה תרומה במשקה תרומה משקה תרומה במשקה חולין משקה קודש במשקה תרומה משקה תרומה במשקה קודש משקה קודש במשקה קודש כו' (ע"ש בהגהות מהרי"ד) ופי' הר"ש משאנ"ץ שם וז"ל עוד קשה דמשקה קודש מאי נינהו דמותרין בשתי' דבטלי טמאין בטהורין וכי תימא יין ושמן שנלקחו לצורך נסכים ונתערב בהן ממשקה קודש טמא דבטלי במאה והלא כיון שנגעו להדדי נטמאו כולם כדמוכח בבכורות (ד' כ"ב א') גבי ציר של עם הארץ דלקדירה אסור משום דמצא מין את