בית האוצר חלק ב קנא
Bait haOtzar part 2 151 · בית האוצר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →יש סוס הג' דהוא בטל ואין בו צורך ואפי' סוס אחד בטל אסור ע' סנהדרין (דף כ"א ע"ב) וברש"י שם ד"ה לאפושי כו' ל"א לאפוחי גרסי' כו' ע"ש דלפירושינו האחרון הזה כוונת יונתן מותאמת עם ש"ס סנהדרין שם ומשא"כ לפירושינו הקודמים עש"ה בסנהדרין ותבן]
ודע דסברא הנ"ל דיתרון וריבוי של כפילות הוא יתרון גדול ביותר והוא סוג יתרון בפ"ע מבפחות מזה וכהך דעירובין (דף י"ב ע"ב) כל שארכו יתר כו' סבר שמואל למימר עד דאיכא אורכו פי שנים כו' והיינו דפי שנים הוא יתרון ביותר והוא סוג יתרון בפ"ע וה"א דניבעי דווקא סוג יתרון זה יש כזה עוד במנחות (דף י"א ע"א) במשנה חיסר לבונתה (של מנחה דשיעורו קומץ) פסולה ובגמ' שם ב' הא יתיר כשיר' והתני' יתיר פסולה אמר רמב"ח כגון שהפריש לה שני קמצין וברש"י שהפריש לה שני קמצין פסולה דיותר מדאי ריבה עד כאן לשונו והוא כנזכר לעיל דיתרון של כפילות היינו דהיתר הוא קומץ כמו העיקר הוא יתרון גדול ביותר והוא סוג יתרון בפ"ע וסוג יתרון זה פוסל, אף דיתרון קטן מזה אינו פוסל וע"כ י"ל גם בביטול דאין בכח להכריע את המיעוט רק סוג יתרון זה היינו בהיות ההיתר כפל האיסור ב' סאין נגד סאה לדמיון דהיתרון על סאה שיש בהיתר [דהוא הוא היתרון העושה את הרוב] הוא ג"כ סאה והוא סוג יתרון בפ"ע והוא שיש בכחו להכריע כו' ומשא"כ לסוג יתרון דקליש היינו בפחות מזה אין בכחו להכריע כו' ודו"ק וע' ש"ע יו"ד סי' ל"ה סעיף ה' בהג"ה הא דמכשרינן יתרת בדרא דאוני מ"מ בעי' שלא יהיו יותר אונות בשמאל מבימין כו' אבל אם הם שוה בשוה בכל צד ג' או ד' אונות כו' כשר ובש"ך שם הביא מהגהות מהרי"ו דאם יש בכל צד ה' טריפה ע"ש והוא ג"כ דוגמת הך דמנחות דאף דמכשרינן יתרת כו' מ"מ אם היתרון כמו העיקר דה' אוני אית לה לריאה ואם היתרות ג"כ ה' טריפה וע' במנחות שם דפירש"י עוד פי' אחר להיפוך מהנ"ל והיינו דבהפריש ב' קמצין כשיר' דאמרי' זיל לגבי האי חזי לי' וזיל לגבי האי חזי לי' ורק ביתרון פחות מקומץ הוא דפסול ע"ש ולפי"ז י"ל דמדתני בברייתא סתם יתיר פסולה ועכ"ז בכפילות כשר יש לדקדק מזה דכפילות אינו בכלל ל' יתיר סתמא [והיינו דכפילות יש לו שם בפ"ע כפילות ואינו בכלל ל' יתיר סתמא דל' יתיר משמעותו רק יתרון בעלמא שיש יתר על העיקר אבל לא שיש ככמות העיקר כולו דזה כבר יש לו שם אחר כפילות ודו"ק] וע"כ י"ל דזה ג"כ טעם ומקור לסברת הגהות מהרי"ו הנ"ל דהא דאמר רבא בחולין (דף מ"ז ע"א) דיתיר טריפה קאי בסתמו רק אפחות מכפילות דזה ל' יתיר סתמא וכהך דמנחות וא"כ גם הא דאמרי' שם לית הילכתא כוותי' דרבא ביתרת קאי ג"כ ממילא רק אפחות מכפילות ולא נדבר כאן כלל מכפילות וע"כ בכפילות שפיר יוכל להיות הדין דטריפה באמת ודו"ק היטיב כי זה טעם מתקבל להגשות מהרי"ו הנ"ל ואין הדבר עוד כ"כ מבהיל כמ"ש הש"ך שם בשם מהרש"ל ואולם עדיין יוקשה גם לפי"ז דל"ל ה' בכל לד להטריף הא גם בשש בימין וב' בשמאל או בד' בשמאל [וד' או ה' בימין] ג"כ ראוי שיהא טריפה ויש ליישב גם זה ואכ"מ
והנה בפשיטות לפי עניין לימוד דין ביטול מאחרי רבים כמבואר ברש"י בכ"ד דביטול ילפי' מאחרי רבים הנה פשוט לכאורה דבמשהו יותר די כי היכא די"ב מזכאין וי"א מחייבין זכאי ואף דהטיי' לרעה עפ"י שנים זה בשביל חסיון והצלה [וע' רש"י סנהדרין (דף ל"ו ע"ב) ד"ה לא תטה] וע"כ באיסור והיתר דלא שייך הצלה שפיר יש לדמותו רק לי"ב מזכאין וי"א מחייבין דמהני רובא ונחתך בדין זכאי ולא אדרי' דיוסיפו הדיינין כמו שהוא הדין בהיותם שוה בשוה י"א מזכאין וי"א מחייבין ואחד אומר איני יודע [ועוד דגם הטיי' לרעה דהוא עפ"י שנים מ"מ כפל הא א"צ וכיון דא"צ כפל ממילא בעי' רק ריבוי בעלמא ותו גם במשהו יותר די דגם במשהו יותר הא יש ריבוי והא דבעי' שנים בהטיי' לרעה הוא רק משום חסיון וכנ"ל] ואולם בסיפרי מסעי פיסקא ק"ס עה"כ והוא לא ארב לו יה אם חידוש בזה ע"ש דאמר ומניין שדיני נפשות בכ"ג ת"ל ושפטו העדה הרי הם עשרה והצילו העדה הרי עשרה שלשה מנין (פי' מניין לרבות עוד שלשה) הרי אתה דן הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי מטי דינים (פי' מטים הדין לצד אחד והם היתירים הבאים לעשות רוב להטות ולהכריע בין ב' עדיות הנ"ל השופטת ומצלת לחייב הנידון) מה עדים שנים אף דיינים (פי' ממי הדין הנ"ל) שנים (הרי כ"ב) אין ב"ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי ג' דורשי רשומות אמרו ג' עדיות הכתובים בפרשה ללמדך שדיני נפשות בשלשים עכ"ל הסיפרי אשר לפני [וע"ש בילקוט דפוס ליוורנו שעם הפי' ברית אברהם דגם שם הגירסא כן דורשי רשומות אומרים שלשה עדיות הכתובים בפרשה ללמדך שדיני נפשות בשלשים ובפי' ברית אברהם. שלשה עדה הכתובות בפרשה דכתי' ושפטו העדה והצילו העדה והשיבו אותו העדה וללמדך שדיני נפשות שלשים דכל עדה י' והוו לי' עדת תלתא ל' עכ"ל ואולם בילקוט אשר לפני דפוס ווארשא שעם פי' הזית רענן הגי' דורשי רשומות אומרים שלש עדות הכתובות בפרשה ללמדך שדיני נפשות בשלשה וכזית רענן שדיני נפשות בשלשה פי' יתרון על עשרים דלעיל עכ"ל ונ' דהזית רענן הוא שהגיה כן בילקוט שלשה תחת שלשים לפי שהי' קשה בעיניו שתהי' שם דיעה סוברת דבעי' שלשים בסנהדרי קטנה דלא הוזכר זה בשום מקום ואולם אין להגיה כזה מש"ה מדעתין אחרי שגם בסיפרי הגי' שלשים וגם בתנא דבי אלי' פרק כ"ט בסופו הוזכר עניין זה וז"ל ומניין שדיני נפשות בכ"ג ת"ל ושפטו העדה הרי עשרה והצילו העדה הרי עוד עשרה הרי כאן עשרים ומניין עוד שלש הרי אתה דן הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים ואמרה תורה הרוג ע"פ דיינין (פי' מטי דיינים וכנ"ל) מה עדים שנים אף דיינים שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן עשרים ושלשה אנשים אבל בראשונה היו אומרים דיני נפשות בשלשים שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה והשיבו אותו העדה ללמדך שדיני נפשות בשלשים עכ"ל התד"א הרי שגם פה הגי' מפורשת שלשים והוא פשוט דדרש ג' פעמים עדה דקרא דכל עדה עשרה הרי שלשים] ונ' לכאורה דדורשי רשומות הנ"ל דורשים ג"כ כחכמים ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת וא"כ מאי דמפקי מעדה ג' דכתיב בקרא והשיבו אותו העדה עוד עדה הוא להכרעה בין העדה השופטת והמצלת וס"ל דצריך עשרה להכרעה באמת בין לחוב ובין לזכות וא"כ הרי ההכרעה גם בד"נ ע"י ריבוי של כפל היינו עשרים נגד עשרה וא"כ בעינן גם בביטול לפ"ז ריבוי של כפל דהא בדיני ממונות דדינם בג' תמיד הרוב ריבוי של כפל ב' נגד א' ואך מד"נ הוא דיש לימוד דלא בעי' כפל דיש שם הכרעה לזכות בי"ב נגד י"א ולחוב נמי דבעינן י"ג נגד עשרה ג"כ הא אינו כפל והי' ראוי ג"כ שיהי' די באחד יותר רק דמשום הצלה אמרה תורה דהטיי' לרעה אינה כהטיי' לטובה וצריך אחד יותר אבל עכ"פ די בעצם עניין הריבוי לא בכפילות הריבוי וע"כ בביטול איסור דליכא עניין הצלה שפיר די בעצם עניין הריבוי דהוא גם במשהו יותר וכנ"ל ומשא"כ לדורשי רשומות הנ"ל דגם בד"נ ההכרעה רק ע"פ ריבוי של כפל ב' עדות נגד עדה אחת א"כ הא אין לימוד כלל מרוב דסנהדרין ודיינים רק על ביטול בריבוי של כפל כיון דגם שם הוא תמיד ריבוי של כפל ואם דלהלכה לא קיי"ל בדורשי רשומות הנ"ל מ"מ הועלנו בזה להעיר עכ"פ דסברא זאת דניבעי כפל בביטול תמצא קן ומקור לה בסברת דעת חכמים ואולם לכאורה מסנהדרי גדולה דהוא או ע"א לרבנן דר' יהודה או ע' לר' יהודה [עיין ריש סנהדרין] וא"כ איך שיסברו דורשי רשומות הנ"ל אם כרבנן כו' מ"מ אין המניין מכוון בעניין ההכרעה לא לזכות ולא לחובה דלפי דברינו דלדורשי רשימות הנ"ל בעי' כפילות להכריע א"כ ראוי לזה רק מניין ס"ט דראוי להשתלש אבל הרי אין זה במניין ע' או ע"א ואך אילו נאמר דגם לסברתם ההטיי' לטובה הוא ע"פ אחד ומשום הטיי' לרעה הוא דבעי עשרה י"ל דס"ל בסנהדרי גדולה דבעי' ע"א והוא מניין מכוון לפי ההטיי' לטובה ל"ו נגד ל"ה [דבלא"ה הא מניין ע' או ע"א אין מכוון רק ע"פ הטיי' אחת או לרעה