בית האוצר חלק ב קלו

שאין חייבין על כלאים אלא בבגד הלובש סמוך לבשרו שהוא המחמם אבל מה שעל בגדיו אינו אלא מדרבנן עכ"ל וצ"ע דמלבד דלא מצינו סברא זאת דלא יהי' איסור כלאים מה"ת רק בבגד הסמוך לבשר הנה גם גוף דבריו מוקשים דהא הכתונת על המכנסיים הוא שלובש וא"כ אדרבה המכנסיים הם שהם סמוכים כולם לבשר וכמ"ש ומכנסי בד יהיו על בשרו ומשא"כ הכתונת החלק ממנו שעל גבי המכנסיים אינו סמוך לבשר וא"כ טפי הוי לן למימר דהמכנסיים הם שמכפרים על לובשי כלאים ועכ"פ דהמכנסיים וגם הכתונת מכפרים ואילו במכנסיים לא הוזכר זה בירושלמי שם ואף דהוזכר שם כפרה אחרת במכנסיים דמכפרים על גילוי עריות מקרא דועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מ"מ מה בכך הא יכולים לכפר על גילוי עריות וגם על לובשי כלאים ומדוע לא הוזכר כפרת לבישת כלאים במכנסיים כלל ואולם עכ"פ מצינו גם להקרבן עדה ז"ל דנחית לסברא זאת דרק בגד הסמוך לבשר בו עיקר עניין המלבוש מטעם אחר היינו מפאת שהוא המחמם ואם דדבריו צ"ע כנ"ל מ"מ לענייננו שפיר י"ל גם מטעם הנ"ל דרק בגד הסמוך כו' בו עיקר עניי הלבישה ורק הוא הבטל אל הגוף דעיקר הנאת הבגד סתמא הו החימום ומה"ט בגדים קשים שאין מחממין אין בם משום כלאים כמבואר בביצה (דף ט"ו ע"א) וביומא (דף ס"ט ע"א) וע"כ כיון דבגד הסמוך לבשר הוא עיקר המחמם לכן בו עיקר עניין הלבישה ורק הוא הבטל להחשב גוף ומשא"כ שאר הבגדים וע"כ ג"כ לעניין בגדי כהונה רק המכנסיים הם שבטילים כו' אבל לא שאר הבגדים ואפילו לא הכתונת כיון דחלק ממנו ע"ג המכנסיים ואינו נוגע בבשר ואינו מחמם וע"כ כיון שחלק ממנו אינו בטל ואינו מתכלל בגוף לכן א"א לחלק בגד אחד בעינו להחשב מקצתו גוף ומקצתו אינו גוף וגם כולו אינו בטל כו'

ועי"ל כן מטעם אחר וזה לפי מאי דמשמע ביבמות (ד"ד ע"ב) דמוכרי כסות וכה"ג דאין מתכוונים להנאת לבישה לא מיחשב לבישה כלל ואימעיט מש"ה מלא תלבש עש"ה והארכתי בזה במ"א וא"כ בגדי כהונה נמי דאין הכהנים מתכוונים להנאת לבישה רק לקיום המצוה א"כ ג"כ הא לא חשיב לבישה וכמו שכבר העירו בזה האחרונים לעניין כלאים דבגדי כהונה וא"כ כיון דלא חשיב לבישה ואין שם עניין הלבישה אין להם להיות בטילים להחשב גוף כמו דמצינו כן בלבישה דעלמא דהמלבוש בטל כו' דשאני התם דחשיב לבישה ומשא"כ כאן הא אין חשיב לבישה כלל ואולם בהך דמוכרי כסות גופי' דמוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים הרי מבואר בתוס' שבת (דכ"ט ע"ב) ד"ה ובלבד שלא יתכוון בחמה מפני החמה כו' וז"ל ובעניין דלא הוי פסיק רישי' כגון שהוא לבוש מלבושים אחרים להגין עליו מפני החמה ומפני הצינה עכ"ל וא"כ כיון דלא הוזכר שיעור בדבר [והכל לפי האויר ולפי האדם ולפעמים די בבגד אחד להגן כו'] א"כ רק בגד אחד הא יש בו פסיק רישי' תמיד ומשא"כ שאר הבגדים לפעמים אין בם פסיק רישי' וא"כ ג"כ המכנסיים הדבוקים בבשר וקודמין לכל הבגדים הוא דיש בם עניין הפסיק רישא תמיד וחשובים לבישה אע"ג דלא מיכוון כו' ומשא"כ שאר הבגדים דזימנין דלית בהו פ"ר וע"כ שפיר ג"כ רק המכנסיים לבד הם שבטילים תמיד להחשב גוף ומשא"כ שאר הבגדים פעמים שאין בטילים וכמובן]

ולפי"ז הא שפיר צריך קרא בפ"ע לחיוב מיתה במכנסיים דאף דגם מכנסיים הם בכלל הפרשה מדכתי' וזה הדבר וי"ו מוסיף על עניין ראשין כו' מ"מ מה בכך הא גם אילו היו מכנסיים כתובים בהדיא והוי קאי גם עלייהו קרא דוהיתה להם כהונה לומר דבזמן שאין מכנסיהם עליהם אין כהונתם עליהם מ"מ אילו הי' רק לבוש פעם בגדי כהונה בעבודה הרי תו אינו זר לעניין הכהונה שבמכנסיים כיון דאינו זר מעיקרא כיון דכבר הי' לבוש בהם פעם ונתכללו בגופו והית' הכהונה בגופו והי' הוא עצמו כהן לא רק מקבל כו' וא"כ תו הא אינו זר מעיקרא וא"כ הא הי' אפשר לטעות דאם עבד רק פעם אחת בבגדים תו אח"כ אם עובד רק בשאר בגדי כהונה לבד וחסר המכנסיים ג"כ לא יתחייב מיתה דהא אין בו זרות כלל דעניין הכהונה אשר יש לשאר הבגדים הרי הוא לבוש אותם גם עתה ומקבל אותה ועניין הכהונה שיש במכנסיים אף שחסירה לו עתה מ"מ עניין כהונה זה הרי כבר הי' פעם בגופו ואינו זר מעיקרא לה וא"כ שפיר הא אינו זר כלל וע"כ שפיר צריך קרא בהדיא במכנסיים דייקא לחייב מיתה אחסרון מכנסיים ודו"ק היטיב מאוד

[והשתא דכתי' קרא תו רק גילוי מילתא בעלמא הוא ויש לנו לומר דגם המכנסיים עניינם כשאר הבגדים דאין בטילים והכהן רק מקבל כו' והוא זר בחסרונם כמו בשאר הבגדים ומשום זרות הוא דמחייב לי' רחמנא כמו בשאר בגדים כיון דאיתקשו אהדדי ואין סברא לחלק בבגדים לומר דיש חיוב מיתה בשאר בגדים משום זרות ובחסרון מכנסיים יש חיוב מיתה מטעם ועניין אחר ובוודאי דעניין אחד לכולם והכתוב בא להוציא רק מידי טעות הסברא החיצונה דהי' אפשר לטעות ולסבור דיש חילוק דהמכנסיים בטילים טפי משאר בגדים ונכלל עניין הכהונה שבם בגופו וכנ"ל וגילה קרא דאין חילוק ביניהם באמת דגם המכנסיים אינם בטילים להחשב גוף או דהעניין דאף דבטל מ"מ לא אהני הביטול להחשב גופו כהן בעצם לשלא יוכל עוד להעשות זר ועדיין הוא רק מקבל מכהונה הכלולה בו ואין עצמותו נעשה כהן וכמובן וע"כ עכ"פ לפי האמת דכתי' חיוב מיתה במכנסיים להדיא גילוי מילתא בעלמא הוא דהוי זר גם בחסרון המכנסיים ולכן שפיר גם בחסרון המכנסיים הוא מחלל עבודה אף דלגבי חילול עבודה לא כתי' קרא בפ"ע במכנסיים וכמובן ושפיר ג"כ הזכיר הש"ס רק הך דאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והויין להו זרים כו' כיון דזהו הטעם לפי האמת בכל הבגדים וגם במכנסיים דבכולם חיוב המיתה וחילול העבודה משום זרות וכנ"ל וע' תוס' זבחים (דף י"ז ע"ב) ד"ה אין ושם (ד' י"ח ע"א) ד"ה אתיא ותוס' יומא (דף ה' ע"ב) ד"ה להביא ותבן דברינו לה ביותר

ומה שכתבנו לעיל לסברת הקרבן עדה בירושלמי יומא דג"כ רק המכנסיים בטילים לפי שהם סמוכים לבשר כו' יש לדון דא"כ גם המצנפת יש לו להתבטל דגם הוא מונח על הראש ואולם זה יקשה גם על הק"ע וכמובן ויש ליישב וגם אפי' נימא דגם המצנפת בטל מ"מ אין קושי' כיון דגילוי מילתא בעלמא הוא וכנ"ל וכיון דכתי' קרא במכנסיים ממילא נדע דגם במצנפת הוא כן דחשיב זר בחסרון מצנפת ומאי דכ' קרא במכנסיים ולא במצנפ' משום מכנסיים קודמין בלבישה וכיון דכתי' קרא במכנסיים ממילא גם במצנפת הוא כן וכמובן וכן מה שכתבנו דרק המכנסיים בטילי תמיד מפאת הפסיק רישא משא"כ שאר בגדים זימנין דליכא פ"ר ה"ה דצריך לפי"ז קרא גם לשאר בגדים היכא דיהי' הפ"ר גם בשאר בגדים היינו אם כולם צריכים לו להגנה כו' דאז כולם בטילים ולא הוי בכולם זר מעיקרא וכמובן ורק כיון דשאר בגדים זימנין דליכא פ"ר ומשא"כ במכנסיים הוא כן תמיד לכן כתי' קרא במכנסיים דבם הוא מילתא דפסיקא והשתא דכתי' קרא גילוי מילתא בעלמא הוא דלא אמרי' כלל סבר דביטול או דלא אהני הביטול להעשות עצם כהן כו' כנ"ל ושפיר ידעי' ממילא גם לשאר בגדים אפי' אי אית בם פסיק רישא וכמובן

ודברי הירושלמי יומא הנ"ל שנתחבט הק"ע בפירושם דמדוע אמר בכתונת דייקא דמכפר על לובשי כלאים ונכנס מתוך כך בדוחקים דרק בכתונת שייך כלאים מה"ת ולכן רק היא המכפר ע לבישת כלאים הואיל ושייכות האיסור ג"כ רק בו וע"ש מש"ש עוד תי' ב' והוא ג"כ דחוק ומוקשה עיין עליו ופי' הפני משה אין לפני ולענ"ד דברי הירושלמי פשוטים דבכל שאר הבגדים יליף שם מקרא ענייני הכפרה שבם ומשא"כ אכתונת ליכא קרא ונשאר ממילא לומר בו רק דיש בו כפרת כלאים שלא מצאנוה בשאר הבגדים ואי דגוף הדבר ג"כ צריך טעם דמדוע הכתונת דייקא מכפרת על לבישת כלאים ולא שאר הבגדים הנה גם בזה נ' פשוט דעניין הכפרה דלבישת בגדי כהונה דהיא לבישה של מצוה מכפרת על לבישה של איסור היינו לבישת כלאים וכיון דיש לבישה של איסור מועטת היינו בגד קטן המכסה רק חלק הגוף ויש לבישה מרובה המכסה כל הגוף וכל שיש