בית האוצר חלק ב קכד

הבגדים תחלה ואח"כ לכנוס דאף דכתי' בקודש והכוונה רק דבהיותו בקודש צריך להיות לבוש בגדי כהונה ומשא"כ הכניסה אין בה חיוב להיותו בה לבוש מ"מ כיון דיש עליו חיוב להיות לבוש בהיותו שם ממילא הרי צריך ללבוש תחלה כדי שבבואו לשם דאז כבר יהי' שם ויהי' עליו חיוב לבישתם כבר יהי' לבוש בהם ולא יהא בטל מן החיוב וכמו שצריך להטיל ציצית בבגד לפני הלבישה אף דחיוב הציצית רק כשהוא לבוש דכסותך משמע שאתה מכוסה בה כבר כמבואר בתוס' יבמות (דף צ' ע"ב) ד"ה כולהו ועם כל זה צריך להטיל ציצית מקודם לא שילבש ואח"כ יטיל הציצית כשהוא לבוש והיינו משום דעד שיטיל הרי יהי' בטל ממצותו דמיד שהוא מכוסה הרי יש עליו חיוב ציצית [ומה"ט חשוב כלאים בציצית בעידנא דגם ההטלה מתחלה מוכרחת בשביל המצוה שלא יהי' בטל ממצותו כשיהי' לבוש וה"ל הכשר מצוה שא"א למצוה בלעדו דהוי כמצוה עצמה וכבר דיברו בזה האחרונים] וא"כ ה"נ הרי צריך ללבוש הבגדים לפני כניסתו כדי שבכניסתו לא יהי' בטל מחיובו עד שילבשם ויש ק"ו מציצית לכאן דבציצית נאמר רק גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך והי' אפשר לפרש דגוף העשי' יעשה רק אחרי היותו מכוסה כבר ועכ"ז אמרי' דמיד שהוא מכוסה צריך שיהי' שם הציצית וע"כ צריך להטיל מתחלה וכנ"ל וא"כ כ"ש כאן דל' המקרא והיו על אהרן ועל בניו בבואם וגו' או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש א"כ תיבת והיו הא וודאי עניינו שבהיותו בקודש יהיו כבר הבגדים עליו לא שילבשם אז וז"פ

וע' תוס' ב"ב (דף פ"א ע"ב) ד"ה ודילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין בעזרה דכ' בכל מקום שיש כעין הקרבה כו' אבל דבר שאין עושין בו הקרבה כלל בההוא אין שייך איסור הכנסת חב"ע דאל"כ לא ילבש כהן בגדי חול ויכנס בעזרה וגם ישראל לא יכנס בעזרה עכ"ל והנה לראב"ד על הת"כ הנ"ל הרי באמת צריך הכהן להיות לבוש בגדי כהונה בכניסתו בעזרה ואין לו לכנוס בבגדי חול וכנ"ל [ואולם אי מקרא דבקודש המחייב היותו לבוש בגדי כהונה בהיותו בקודש אכתי אין ראי' לאסור הכניסה בבגדי חול דהא יכול להיות לבוש בגדי קודש וגם בגדי חול עמהם ורק דבשעת עבודה הוי ייתור בגדים פסול ומחלל עבודה ומשא"כ שלא בשעת עבודה דליכא פסול עבודה רק דיש חיוב גרידא להיותו לבוש בגדי כהונה א"כ י"ל דשרי ג"כ להיות לבוש של חול עמהן ואולם י"ל דזה בלא"ה א"א דאם יהי' לבוש השל חול על בשרו תו אין שם לבישת בגדי כהונה כלל דהא המכנסים צריכין להיות על בשרו כדכתי' ילבש על בשרו ואל"ה הוי לי' כאילו אינו לבוש כלל ואם ילבוש השל חול על השל קודש זה בוודאי אסור משום בזיון דהא אפי' להניח חומשין על גבי תורה אסור הואיל וזוטר קדושתייהו טפי מיני' כמבואר במגילה (דף כ"ז ע"א) וא"כ כ"ש שאסור ללבוש בגד חול על גבי הבגדי קודש שיהי' מונח וסמוך עליהן וגם י"ל דיש בזה איסור מעילה כיון דהבגדי חול מונחין וסמוכין על הבגדי קודש דאף דשרי לי' רחמנא להיות לבוש בפנים הבגדי קודש וניתנו ליהנות בהן היינו רק ללבישת עצמו אבל לא הניח ולסמוך עליהן בגדי חול שלו וגם י"ל דכיון דבשעת עבודה מיהת גלי קרא דדין מיותר בגדים כמחוסר בגדים לכן גילוי מילתא בעלמא הוא וגם שלא בשעת עבודה נמי ממילא אף דאין אז חיוב מיתה וחילול עבודה מ"מ כיון דיש חיוב לבישת בגדי כהונה עכ"פ ממילא א"א לו ג"כ להיותו מיותר בגדים דמיותר חשוב כמחוסר וה"ז כאילו חסר לבישת הבגדים ואין כאן קיום מצות לבישת הבגדים ודו"ק ובאתי רק להעיר]

והנה לכאורה יש מקום לומר עפ"י תוס' ב"ב הנ"ל, ג"כ כדברי הראב"ד הנ"ל דכ"ז שהכהן במקדש צריך להיות לבוש בגדי כהונה ולאו מטעמא דהראב"ד הנ"ל דדריש לי' מקרא דבקודש רק מסברא מפאת טעם התוס' ב"ב הנ"ל עצמו דבבגדי חול א"א לו שיהי' לבוש שם מפאת איסור הכנסת חב"ע וכיון דא"א לו שיעמוד ערום וודאי במקדש דלאו אורח ארעא [והוא איסור תורה מסברא וכמ"ש הראב"ד ג"כ וע' במערכת האלף (כלל קל"א) וגם נ' כאן פשוט דהוא איסור תורה מעשה דמורא מקדש וכמו שיתבאר עוד להלן בדברינו בזה] וע"כ ממילא הרי צריך להיות לבוש בגדי כהונה דהם קודש ואין בם משום חב"ע ואולם לכאורה הרי א"א לומר כלל דיהי' איסור בבגדי חול בפנים מפאת חב"ע וכמ"ש התוס' בזה עוד הכרח אחר דא"כ יהי' אסור לישראל ליכנס בעזרה משום חב"ע וע"כ דאין בזה משום חב"ע וא"כ ה"ה בבגדים ואולם י"ל בזה דבאמת מ"ש התוס' דא"כ לא ילבש כהן בגדי חול ויכנס בעזרה לכאורה צ"ע בזה ממה שמבואר בתוס' חולין (דף ע"א ע"ב) ד"ה למאי דבגדים שהאדם לבוש בטילים לגופו ולכן צריך שהי' בבית המנוגע לטומאת הבגדים כיון דבטילים אל הגוף וא"א שתבוא להם הטומאה מצד עצמן רק באמצעיות הגוף ומכחו ולכן הטומאה באה להם באיחור וצריך שהי' ע"ש וכן מבואר עוד בכ"ד דבגדים שהאדם לבוש בטילים לגופו ומכלל הגוף יחשבו [ועי' בדברינו להלן בזה] וא"כ לכאורה מאי ראי' ממה שכהן נכנס לבוש בגדי חול הא כיון שהוא לבוש בהן בטילים לגופו ולא חשיב הכנסת חב"ע כלל רק כניסת הכהן לבד כיון דהבגדים בטילים לו

ואולם באמת צדקה ראיית התוס' דהא התוס' הביאו ראי' גם ממה שישראל מותר לו ליכנס בעזרה וא"כ הא התוס' קאי בסברא דאי הכנסת חב"ע אסורה אפי' באין עושה בם מעשה עבודה ראוי שגם כניסת ישראל תהי' אסורה מצד הכנסת מב"ע דגם את עצמו אסור לו להכניס הואיל והוא חולין ומכניסת כהן דלא קשיא להו היינו משום דכהן הוא קודש ואין בכניסתו משום חב"ע וא"כ עכ"פ מבגדי חול שהכהן לבוש הא שפיר הקשו דנהי דהבגדים בטילים לגופו מ"מ הרי אין בטילים אל הכהונה שבו דהמלבוש רק בטל אל גוף הלובש ונחשב גם הוא מן הגוף אבל הרי אין מקבל מהות פרטיי אשר לאותו הגוף וא"כ הבגדים אף שנעשים גוף ע"י הביטול אבל מ"מ הרי אין נעשים כהן דו"ק היטיב מאוד וא"כ אכתי הא יש איסור שפיר מפאת הכנסת הבגדים דמה בכך שנעשים גוף הא גם את הגוף אסור להכניס אם אינו קודש ורק כהן נחשב קודש מפאת קדושת כהונה אשר לו אבל הבגדים דרק נעשים עצם הגוף אבל אין מקבלים קדושת כהונה שלו א"כ נהי דהם גוף מ"מ גם את הגוף הזה הרי אסור לו להכניס הואיל ואינו קודש וכי היכא דישראל אסור לו להכניס את גופו מפאת חב"ע וא"כ כפי מה שהקשו התוס' מכניסת ישראל הא שפיר הקשו גם מבגדי חול דכהן דנהי דנעשים גוף מ"מ הא אין נעשים כהן וה"ל ככניסת גוף ישראל דאסור וז"פ

ולפי"ז הנה י"ל באמת דמה דישראל מותר ליכנס לעזרה ואין בו משום הכנסת חב"ע הוא מטעמא דהואיל ואישתרי כניסתו בהכרח לסמיכה לשחיטה ולתנופה ולראיי' ברגל אישתרי כניסתו תמיד דוגמת סברת הראב"ד דהואיל ואישתרי כלאים דבגדי כהונה בשעת עבודה אישתרי תמיד וכיון דכניסת הישראל עצמו מותרת ממילא אין איסור גם מפאת הבגדים כיון דהבגדים בטילים אגבי' ונחשבים גופו והרי הותר כניסת גופו ומשא"כ כהן אף דהותר כניסת גופו מ"מ מה שהותר לו כניסת גופו הרי לא הותר לו איסור הכנסת חולין בזה כיון דגופו אינו חולין רק קודש מפאת הכהונה וא"כ תו שפיר הרי אסור לו הכניסה בבגדי חול דאף שנעשים גופו מ"מ הרי אין נעשים כהן רק גוף גרידא והרי כניסת גוף חולין גרידא לא הותר לו בשום פעם כיון דהוא עצמו הרי כהן הוא דו"ק היטיב מאוד וא"כ שפיר אסור לכהן להיות לבוש בפנים בגדי חול מפאת איסור חב"ע דבגדים וכיון דא"א לו להיות לבוש בגדי חול ושיהי' ערום ג"כ הרי א"א דלאו אורח ארעא לכן ההכרח לו איפוא להיות לבוש בגדי כהונה וא"כ דברי הראב"ד, הנ"ל דיש חיוב לכהן להיות לבוש בגדי כהונה כ"ז שהוא בפנים