בית האוצר חלק ב קכב

כנגד ראשיהן (אצל ראשיהן) א"ר משרשינו ש"מ תפילין מן הצד שריין (ש"מ מדמותר להניח לבגדי כהונה אצלו כשהוא ישן ולא חייש לשמא יפיח דה"ה תפילין מן הצד שרי להניחן אצלו כשהיא ישן) ומשמע דתפילין לא אלים קדושתייהו מבגדי כהונה דאל"כ איך פשיט שריותא דתפילין מבגדי כהונה דילמא תפילין דחמירי טפי חיישי' בהו שפיר לשמא יפיח אף דלא חיישי' הכי בבגדי כהונה

ואולם בתמיד (דכ"ז ע"א) איתא ג"כ להך סוגי' דיומא ושם פירש"י באופן אחר וז"ל ש"מ תפילין מן הצד שריין ולא חיישי' דילמא מיגנדר ונפל עלייהו כלומר מדשרינן איסורא דאורייתא דהיינו בגדי קודש דאסור ליהנות בהן שלא בשעת עבודה ואעפ"כ שרינן לי' להניח תחת מראשותיו שלא כנגד ראשו ולא גזרינן שמא יתגלגלו ויבואו כנגד ראשו ונמצא מועל ובא לידי איסורא דאורייתא ש"מ תפילין מן הצד מותר להניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ולא חיישי' דילמא מיגנדר ונפל עלייהו והוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון שיהא ראשו מונח על התפילין כלומר מדשרי דבר שיוכל לבוא לידי איסור דאורייתא כ"ש דאית לן למישרי איסור שאין יכול לבוא אלא לידי איסור דרבנן עכ"ל וא"כ לפי' זה י"ל שפיר דתפילין אלים קדושתייהו מבגדי כהונה ועכ"ז לעניין איסור הנאה סוף סוף אין איסור הנאה מה"ת רק בבגדי כהונה דהם הקדש ויש בהם איסור הנאה ומעילה מה"ת ומשא"כ בתפילין דליכא משום איסור הנאה מה"ת [וקצת משמע מדברי רש"י דאפי' מדרבנן ליכא משום איסור הנאה רק משום דדמי לבזיזן וזה צע"ק דהא עכ"פ אסירי בהנאה מדרבנן משום מוקצה למצוה ואולי כוונת רש"י ג"כ לאיסור הנאת מוקצה למצוה וקרי לי' איסור בזיון משום דאיסור הנאת מוקצה למצוה הוא גופי' משום בזיון דאבוהון דכולהו דם דהטעם בו משום בזיון שלא יהיו מצות בזויות עליו ע' שבת (דף כ"ב ע"א) וע' ברכות (דף כ"ד ע"א) רש"י ד"ה כל לנטורינהו טפי עדיף דכ' ג"כ באיסור הנחת תפילין תחת מראשותיו דהוא משום בזיון ע"ש] אבל גוף הקדושה שפיר יוכל להיות דקדושת תפילין גדולה טפי מקדושת בגדי כהונה וכמובן

וראיתי ביראים סי' ט"ו דהביא משנה סוטה (דף ל"ח ע"א) במדינה כהנים נושאין את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ וכ' ע"ז וז"ל יש לתמוה דתנן חוץ מכ"ג שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ כהנים אחרים נמי איכא תפילין ומצינו שהחמירו חכמים בעיון תפילין יותר מבציץ דאמרי' בשבת בפ"ק חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והי' על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהם אזכרות הרבה עאכ"ו נ"ל דלא חמירי תפילין מטעם ריבוי אזכרות אלא לעניין משמוש הצריכו חכמים שלא יפלו וירמסם ברגליו שלעניין דריסת רגלים לא מהני חיפוי עור של בתים אבל לעניין שאר בזיונות וחסרון קדושת אזכרות מהני להו לקדושת אזכרות חיפוי עיר של בתים ואין הקפדה בקדושת אזכרות שבתפילה אלא משום שם שי"ן דל"ת יו"ד לבדו שכתוב בקמטין של בתים שאינו מחופה עור ואעפ"י שיש בהן (בתפילין) אזכרות הרבה מותר להכניסן לבית הכסא הילכך מהני חיפוי עור לכל דבר חוץ מדריסת רגלים הילכך לעניין משמוש איתי' לק"ו מציץ עכ"ל וכ"כ עוד שם סי' ט"ז דהביא שם הך דחייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ק"ו מציץ כו' וכ' עלה וז"ל ואע"ג דאמרי' בפ' במה אשה (דף ס"ב ע"א) קמיע כיון דמחופה עור מותר להכניסו בבית הכסא ותפילין היינו טעמא דאסירי משום שי"ן דל"ת יו"ד אלמא אזכרות שבפנים מהני להו חיפוי וא"כ ליכא חיפוי ק"ו דהא בתפילין נמי חדא אזכרה איתא (ר"ל דהא בתפילין נמי חדא אזכרה הוא דאיתא דמאזכרות שבפנים הא אין לחוש כיון דמחופין עור ושם שי"ן דל"ת יו"ד שבקמטין הא הוא ג"כ רק חדא אזכרה כמו בציץ ולא עדיף מציץ) הא לא קשיא דלעניין הכנסת ביה"כ הוא דמהני חיפוי עור אבל לעניין דריסת רגלים דאתי על ידי היסח הדעת לא מהני חיפוי עור הילכך איתי' לק"ו ותדע דציץ חמור מתפילין לעניין בזיון דלא דמי לדריסת רגלים דתנן במס' תמיד ובסוטה במקדש נושאין כפיהן הכהנים למעלה מראשיהן חוץ מכ"ג שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ אבל משום תפילין שבראשו שאר כהנים לא חיישי עכ"ל ומתבאר מדברי היראים דלעניין כל שאר ענייני כבוד אין חומר בתפילין על ציץ דריבוי אזכרות דתפילין לא מהני בהא כיון דמחופין עור והרי הי' מותר ליכנס בהן לביה"כ מפאת זה אי לאו משום שם שי"ן דל"ת יו"ד שבקמטין ורצועות כש"ס שבת פ' במה אשה הנ"ל ע"ש ורק לעניין היסח הדעת דיש לחוש שיפלו מעליו ע"י ההיסח וירמסם ברגליו ויהי' חלילה גם האזכרות שבפנים נדרסות לכן חמירי תפילין מציץ מפאת ריבוי האזכרות ולכן רק בזה הוא דאיכא ק"ו מציץ לתפילין ומשא"כ לעניין שאר ענייני כבוד לא חמירי תפילין וכנ"ל

ולכאורה נ' לפי"ז דלעניין שאר ענייני כבוד ציץ חמור ואלים קדושתי' דאל"כ אכתי אמאי כ"ג דווקא אינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ שאר כהנים נמי האיכא תפילין וע"כ דציץ אלים קדושתי' מתפילין וא"כ יש לדקדק לכאורה דקדושת בגדי כהונה אלים מתפילין ואולם ז"א דמה דאין כ"ג מגביה את ידיו למעלה מן הציץ כ' רש"י ג"כ בסוטה שם דהוא מפאת השם הכתוב על הציץ ע"ש וא"כ ה"ט דציץ חמור ולא חיישינן להכי בתפילין של ראש כיון דבתפילין של ראש ליכא רק מקצת שם היינו אותיות שי"ן דל"ת ע' רש"י מנחות (דף ל"ה ע"ב) וגם ב' התפילין יחד ש"ר וש"י דיש בהם כל השם שי"ן דל"ת יו"ד נמי י"ל דזוטר קדושתייהו מציץ הואיל ואין השם מצורף בהם כמו בציץ רק חלוק אותיות שי"ן דל"ת בש"ר ואות יו"ד בש"י וגם לתוס' מנחות שם דלי"ת ויו"ד שבתפילין לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי כלל מן השם ע"ש וגם שם בן ד' אותיות שבציץ חמור טפי משם שי"ן דל"ת יו"ד וע' תוס' יומא (דף ח' ע"א) ד"ה ומה ציץ וא"כ עכ"פ לגבי שאר בגדי כהונה דאין בהן שם כלל נ' שפיר דתפילין אלימי כיון דיש בהם עכ"פ שם שי"ן דל"ת יו"ד בקמטין ורצועות וגוף הפרשיות שבפנים חמירי גם מציץ מפאת ריבוי האזכרות ובאתי רק להעיר

וע"ע ברכות (דף כ"ג ע"ב) הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואח"כ נכנס כו' ואילו בקידושין (דף ס"ו ע"א) אמר הקם להם בציץ שבין עיניך כו' ולבש הציץ תוך הסעודה ע"ש ואולם בהך דקידושין שם לא הי' סעודת קבע רק אכלי ירקות מלוחים ע"ש [וגם בהך דברכות פירש"י שם הטעם שמא ישתכר בסעודה ויתגנה בתפיליו וא"כ בהך דקידושין י"ל דלא הי' שם שעת שתי' כלל וגם י"ל דלבש הציץ רק לשעה חדא לראות אם לא יקפידו חכמי ישראל על היותו משתמש בכתר כהונה ע"ש ולא הי' שם חשש דשמא ישתכר דזה שייך רק בהמשך של סעודת קבע דאם לא יחלוץ תפיליו רק יהי' לבוש בהם כל שעת סעודתו שמא יזדמן שבתוך הסעודה ישתכר ואיכא גנאי וז"פ וע' תוס' יומא (דף ס"ט ע"א) שם ד"ה בגדי דבלא"ה עשה ינאי שלא כדין בהקמת הציץ הנ"ל ע"ש]

והנה נתיישבתי עוד דאין לדון כלל מהך דשבת (דף י"ב ע"א) ומה ציץ כו' דתפילין אלים קדושתייהו מציץ די"ל דבעצם הקדושה ציץ וכן שאר בגדי כהונה אלים קדושתייהו טפי הואיל והם הקדש ממש משא"כ תפילין וכנ"ל ורק לענין אזהרת התורה והי' על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו הבינו חכמים בחכמתם טעם האזהרה הזאת דהוא מפאת כבוד השם הכתוב בציץ דעניין השם מחייב שלא יסיח דעתו כו' ולכן שפיר דנו ק"ו לתפילין דיש בהם ריבוי שמות דכ"ש שלא יסיח דעתי רק ימשמש בהם כל שעה ושעה ומשא"כ לעניין גוף הקדושה שפיר יוכל להיות דקדושת ציץ וכן בגדי כהונה אלים מקדושת תפילין [וע' פרקי ר"א פרק מ' אמר משה לפני הקב"ה רבון כל העולמים הודיעני שמך הגדול והקדוש