בית האוצר חלק ב קכא

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכשנבחר אהרן וזרעו יצאו לוים וישראלים ע"ש וע"כ בבמה דלא נבחר בה אהרן באמת א"כ שם עדיין הא הכל ראויים לכהונה ולכן גם לוים וישראלים נחשבים שם כהנים וזהו ענין כשרות זר בבמה לא מפאת דא"צ כהן רק מפאת דגם הישראל נחשב כהן וכנ"ל ולפ"ז הנה אפי' נאמר דאין בגדי כהונה נצרכים לגוף העבודה רק לעשות הכהן כהן מ"מ שפיר הי' ה"א ג"כ דיוצרך בגדי כהונה גם בבמה לעשות הישראל לכהן כיון דעניין כשרות הישראל שם רק מפאת דגם הוא נחשב כהן א"כ כיון דכהן ממש ג"כ לא הוי כהן לעבודה רק ע"י הבגדים ע"כ ה"א דה"ה בכהני במה דהכל בה כהנים מ"מ ג"כ צריכים לבגדי כהונה להיותם כהנים ובלי בגדים הם זרים וזר הרי פסול באמת גם בבמה וע"כ שפיר איצטריך לאשמעי' דא"צ בגדי שרת בבמה והטעם דא"צ באמת י"ל משום דהאמת דלא כסברתנו הנ"ל רק דבעצם א"צ כיהון בבמה לא שהכשרות מפאת שגם הישראל נחשב כהן וגם י"ל דבבמה הכל כהנים גם בלי הבגדים ורק בבמת ציבור הוא דאין נעשה כהן זולת ע"י הבגדים וגזה"כ הוא כדילפי' בזבחים שם (דף קי"ט ע"ב) דין זה דא"צ בגדי שרת בבמת יחיד מקרא ע"ש ועכ"פ הא שפיר הוצרך התנא להשמיענו זה ואין ראי' מכאן היות הבגדים נצרכים לגוף העבודה ובאתי רק להעיר

וע"ע תוס' קידושין (דף ל"ו) אהא דיליף שם מקראי דבנות אהרן פסולות לקמיצה והקטרה כו' ובתוס' וז"ל וא"ת תיפוק לי' דכל הני אינם כשירות בנשים לפי שהן מחוסרי בגדים דהא אמר בפרק ב' דזבחים דאפי' כהנים בזמן שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וי"ל דמיירי שלבשו את הבגדים א"נ י"ל כיון שלא נצטוו בבגדי כהונה לא הוו מחוסרי בגדים עכ"ל ומשמע מתי' הב' דתוס' הנ"ל דאין הבגדים נצרכים לגוף העבודה רק לעשות הכהן כהן דחסרון הבגדים עושה חסרון בכהונתו ואינו כהן בלי הבגדים ולכן נשים דלא נצטוו ללבוש הבגדים אין חסרון הבגדים חסרון בם כיון דלא נצטוו בלבישתם והויין שפיר כהנים גם בלי הבגדים ומשא"כ אם נאמר דגוף העבודה צריכה לבגדים א"כ מה לי אנשים ומה לי נשים ואף דאין שם חסרון באשה העובדת מפאת שלא נצטותה על הלבישה מ"מ גוף העבודה הרי צריכה לבגדים ולגבי גוף העבודה שצריכה בעצמותה לבגדים הא אין חילוק ע"י מי העבודה נעשית אם ע"י איש או ע"י אשה וכמובן

ועיינתי במהרי"ט בקידושין שם וראיתי שכ' וז"ל, ועי"ל דבשאר עבודות המעכבות לא איצטריך קרא לומר שאינם כשירות בנשים אפי' בדיעבד דתיפוק לי' דאין בגדיהם עליהם וקרא כתי' והיו על אהרן ועל בניו בבואם לשרת בקודש והא דכתבו התוס' דמיירי שלבשו את הבגדים א"נ כיון שלא נצטוו כו' לא כתבו כן אלא לעניין חילול עבודה דלא קים לן דמחלל עבודה אלא כהן ששימש במחוסר בגדים שנצטוה עליהם אבל דמיקריא עבודה פשיטא דלא מהניא כלל כל שלא היתה בבגדי שרת ואשה ליתה בבגדים דבהדיא כתי' והיו על אהרן ועל בניו כו' (פי' דגוף העבודה פשיטא דבלי בגדים חשיבא כלא נעשית העבודה רק דהי' ה"א דאין העבודה מתחללת אם עבדה כהנת בלי בגדים ואם קמצה לדמיון יחזור כהן בבגדים ויקמוץ ולא נפסלה המנחה בקמילת הכהנת ומש"ה איצטריך קרא לומר דכהנת מחללת הקרבן בעבודתה עש"ה בשאר דברי המהרי"ט בזה) עכ"ל ומבואר מדברי המהרי"ט להדיא דאף דלא נצטותה כהנת על הבגדים ואין בה חסרון מ"נ גוף העבודה מיהת צריכה לבגדים וא"א לה שתיחשב עבודה כל שלא היתה בבגדי שרת ובאתי רק להעיר

וע"ע בס' אור החיים עה"ת שמות כ"ח פסוק ב' ועשית בגדי, קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת וז"ל צריך לדעת מה היא כוונת ד' באומרו לכבוד וגו' אחר שמודיע מעשיהם ואופניהם ואם להודיע שבגדים אלו יש בהם לאהרן כבוד ותפארת מה יצא לנו מזה ואולי שיתבאר עפ"י מה שאמרו בפרק אין מעמידין וז"ל שאלו את ר"ע במה שימש משה שבעת ימי המלואים לא הוי בידי' אתא ושאל בי מדרשא אמרו לי' בחלוק לבן שאין בו אימרא ע"כ הנה ממה ששימש משה בז' ימי המלואים בחלוק זה יגיד שאין הבגדים מעכבין אלא לאהרן ולבניו אבל זולת הכהנים תתרצה עבודת הקרבנות בלא בגדים והוא מה שמודיעו באומרו לכבוד וגו' לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד ויתחייב הדבר ללובשם משה בעבודת ימי המלואים ולא כן הוא אינם אלא לכבוד וגו' למשרת קבוע לעבודתו אבל לצד העבודה לבד כשתהי' בזולת אהרן ובניו יעבדו בחלוק לבן וכמו שכן שימש משה כנזכר עכ"ל ז"ל

ומבואר מדברי האוה"ח דאין הבגדים נצרכים לגוף העבודה כלל ועניינם רק לכבוד ולתפארת למשרת הקבוע לעבודה היינו לאהרן ובניו שנעשה מפואר ע"י הבגדים וכשחסר לו זה הכבוד והפאר של הבגדים הוא גרעון וחסרון במעלת כהונתו וקביעות שירותו וה"ל כאינו כהן ופסול לעבודה דה"ל כזר אבל גוף העבודה אין צריכה כלל לבגדים ולכן כל שהעבודה נעשית שלא ע"י אהרן ובניו אין שם צורך לבגדים כיון דגוף העבודה אינה צריכה להם והם רק לכבוד ופאר למשרת הקבוע היינו אהרן ובניו [ותיבת לבד הכתובה באוה"ח במ"ש לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד קצת אינה מדוקדקת דו"ק ותשכח אבל כוונתו מבוארת כנ"ל] וא"כ הרי דברי האוה"ח הנ"ל היפוך דברי המהרי"ט הנ"ל רק דהעבודה אין צריכה כלל לבגדים ובאתי רק להעיר

[וגוף קושית האוה"ח דלמה נאמר לכבוד ולתפארת ומה יצא לנו מזה צ"ע מרש"י זבחים (דף י"ח ע"ב) דכ' דפסול בגדי כהונה מקורעין מהאי קרא דלכבוד ולתפארת הוא דנפיק ע"ש דאהך דבגדי כהונה מקורעין פסולין כ' בד"ה מקורעין וז"ל ואפי' הן חדשים דלאו בגד הוא ראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת עכ"ל וכן הוא בתוס' יומא (דף י"ב ע"ב) ד"ה ילבש דפסול בגדי כהונה מטושטשין או מקורעין הוא מקרא דלכבוד ולתפארת ע"ש וע' רמב"ם ה' כלי המקדש פ"ח ה"ד בגדי כהונה מצותן שיהיו חדשים נאים ומשולשים כו' שנאמר לכבוד ולתפארת כו' ודברי הרמב"ם הנ"ל הם לכאורה דלא כרש"י ותוס' הנ"ל דלרש"י ותוס' הנ"ל הא מבואר דמאי דנפיק מקרא דלכבוד ולתפארת הוא לעיכובא דהא מטושטשין או מקורעין אפי' בדיעבד פסולין ע"ש בזבחים ואילו לרמב"ם הנ"ל דחדשים משום לכבוד וגו' הוא דבעי' וחדשים הא לא מעכב דבדיעבד אפי' משוחקים כשרים כמבואר בזבחים שם וברמב"ם הלכה הנ"ל וא"כ הרי סברת הרמב"ם דקרא דלכבוד וגו' לאו לעיכובא הוא ובדיעבד גם בגד שאינו לכבוד וגו' כשר ובאתי רק להעיר ועכ"פ קרא דלכבוד ולתפארת הא שפיר בעי' להילכתא גבירתא אם לפסול מטושטשין ומקורעים לרש"י ותוס' או להצריך חדשים כו' לכתחלה לסברת הרמב"ם וצ"ע]

כלל יא) בגדי כהונה ותפילין הי מנייהו קדיש טפי. לכאורה ראוי שיהי' תלוי במחלוקת הראשונים אי בגדי כהונה קדוה"ג נינהו או קדושת דמים דאי הם רק קדושת דמים י"ל דקדושת תפילין אלימא דהיא קדוה"ג ואי גם בגדי כהונה קדוה"ג א"כ כיון דהם הקדש גבוה קדושתם אלימא טפי (ועי' קח טוב כלל ה' בהתחלתו ד"ה והנה לכאורה מהך דזבחים (דף י"ח) מה שהארכתי שם בזה אי בגדי כהונה קדוה"ג נינהו או קדושת דמים עש"ה] ויש לצדד עוד בזה מסברא טובא

ואולם לכאורה מהך דשבת (דף י"ב ע"א) ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והי' על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה עאכ"ו משמע דתפילין אלים קדושתייהו מציץ דהוא מבגדי כהונה ויש בו אזכרה וכ"ש דאלים מקדושת שאר בגדי כהונה ואולם בש"ס יומא (דף ס"ט ע"א) אהא דתנן פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהם (הכהנים כשהיו ישינים היו פושטין לבגדי כהונה ומקפלין כו') שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן א"ר פפא לא תימא תחת ראשיהן אלא אימא