בית האוצר חלק ב קטו

אפי' רגע וא"כ תו כיון דכל המחילה רק ע"י הקידושין הא הדרינן לסברא דקידושין אין כאן מחילה אין כאן וכנ"ל ודו"ק היטיב כי הדברים עמוקים מאוד בס"ד

ודע דעפ"י ההצעה הנ"ל דיש חילוק בין קניין לזמן למחילת חוב לזמן דקניין לזמן חל רק לאותו הזמן ומשא"כ במחילת חוב לזמן נשאר מחול לעולם יש לי להבין ג"כ גוף דברי הרמב"ם ה' אישות הנ"ל דכ' דמקדש במלוה הוא ממון שאין יכולה ליהנות בו והדבר צריך הבנה לכאורה דהרי הוא שפיר ממון שגם תהנה בו דלולי הקידושין הרי הית' צריכה לפרוע ולהוציא מנכסי' שיעור החוב ולתת לבעל וא"כ מה שנהנית מכל הונה בלי הוצאת שיעור החוב ממנו ה"ז שפיר הנאה מכסף הקידושין ונ' דרק במקדש בכסף ממש דשייך קניין לרגע ונקנה רק לרגע לבד וע"כ מה שהיא נהנית אחר הקידושין מן הכסף בקנותה בו אוכל וכדומה הרי הוא ג"כ מכח המקדש ע"י שהקנה לה הכסף אלעולם דאילו הי' מקנה רק לרגע הרי הי' חוזר לו ולא היתה יכולה ליהנות ממנו ולכן מועלת שפיר ההנאה כיון דיש לה גם הנאה זאת מן המקדש ומשא"כ במקדש במחילת מלוה דאפי' הי' מוחל רק לרגע ג"כ הית' המלוה מחולה לעולם נמצא דמה שהיא נהנית אחר הקידושין אינו עוד מכח המקדש רק משלה היא נהנית דאפי' לא הי' מוחל על אותה שעה שהיא נהנית ג"כ הרי הי' מחול אחרי שמחל כבר רק רגע ונמצא דבאותה שעה שהיא נהנית אין לה ההנאה עוד מן המקדש רק משל עצמה היא נהנית ולכן הוי שפיר ממון שא"א לה שתהנה בו דאף שתהנה מ"מ הנאה זאת הא לא מהני מידי כיון אין ההנאה מן המקדש עוד רק משל עצמה היא נהנית ודו"ק היטיב מאוד

והנני חוזר אל גוף ההסברא הנ"ל בהך דהמקדש במלוה אינה מקודשת דהוא משום דהחוב מחול רק ע"י הקידושין והקידושין חלים רק ע"י מחילת החוב ולכן אין כאן התחלה כלל דא"א שיופעלו ב' דברים זה עי"ז וזה עי"ז וכנ"ל ואומר דעפ"י סברא זו יש לנו להבין ג"כ פסקו של הרמב"ם ז"ל דמקדש במלוה א"מ ובמכר קונה דכבר צווחו בזה קמאי ואם כי תירצו בו מאי דקשיא בזה מן הסוגי' דקידושין שמדמין שם הדברים זל"ז ע' פנ"י בקידושין פ' הא"מ בסוגי' שם מ"מ עדיין גוף הדבר צריך הבנה דמדוע יהי' חילוק בזה בין מכר לקידושין ומה טעם החילוק הזה ואולם לפי סברא הנ"ל הנה הדבר מובן לנכון בס"ד וזה דכבר כתבנו בזה בכמה דוכתי דיש חילוק בזה בין קידושין לשאר קניינים דבשאר קניינים אין מעשה הקניין הוא הפועל בעצם רק ההקנאה באה בעצמה ממה שהאדם מקנה את הקרקע לחבירו מרצוני ואך דלולי מעשה קניין לא היינו יודעים שמקנה גם ברצונו דדיבורא עביד איניש דמיקרי ואמר ואין ראי' עדיין היות רצונו באמת כך להקנות לו ומשא"כ כשעושה מעשה קניין אז וודאי דמקנה לו ברצון הטוב וע"כ עניין מעשה הקניין רק לראי' על היותו מקנה אבל לא שמעשה הקניין פועל בעצם את ההקנאה והוא רק לראי' כו' וכבר הבאתי בזה דברי המהרי"ט בקידושין ג"כ (די"ט ע"א מדפי מהרי"ט) דכ' על דברי התוס' שם (דף י"ד ע"ב) ד"ה הואיל דכתבו וז"ל וא"ת ולאו ק"ו הוא ומה עכו"ם שאין קונה ע"ע בשטר קונה בכסף ישראל שקונה ע"ע בשטר אינו דין שיקנה בכסף וי"ל דמסתברא דלכל אחד יש לו קניין לעצמו כדאשכחן בפרק ב' דבכורות גבי מטלטלין מדישראל בחדא עכו"ם נמי בחדא עכ"ל ובמהרי"ט שם הקשה דא"כ בפ"ק דקידושין דאמרי' ומה יבמה שאינה נקנית בכסף נקנית בביאה אשה שנקנית בכסף אינו דין כו' נימא נמי דכ"א יש לה קניין בפ"ע והך דבכורות הא לא אמר שם כן לסתור שום ק"ו ותי' המהרי"ט דרק בשאר קניינים דאין הקניין פועל בעצם והוא רק לראי' וכנ"ל ותדע דגם סיטומתא באתרא דנהיגי למיקני הא קני והיינו דכיון דנהיגי כו' וניכרת מחשבתו מתוך מעשהו שמקנה ברצון שהרי נהיגי למיקני בכך ולכן קונה שפיר אף שלא נתנה תורה כלל קניין זה ולכן שפיר אין שייך בקניינים דין קל וחומר דאין שם כלל עניין קלות וחומר היינו קלישות ואלימות מעשה הקניין כיון שאין מעשה הקניין פועל כלל והוא רק לראי' כו' ולגבי הראי' ולהוראה על הרצון שפיר קבעה תורה בכל דבר מעשה השייך בו לפי עניינו להוראה על הרצון ואם כבר יש שם לפי עניין הדבר מעשה להוראה על הרצון למה עוד מעשה אחר ולכן שפיר אין שייך ללמוד עוד קניין מק"ו ומשא"כ בקידושין דעצם המעשה היא הפועלת הקידושין כיון דהוא מילתא דאיסורא לעונשין ולמיתת ב"ד וכך גזירת התורה שמעשה זאת בעצם עושה אותה מקודשת וע"כ כיון שעצם המעשה פועלת שייך שפיר קלישות ואלימות המעשה ושפיר יש לדון ק"ו דמה כסף דקליש דאין בכחו לפעול אישות היבום פועל אישות האשה ביאה דאלימא טפי כו' עכת"ד שם [וע' ס' ציונים לתורה (כלל ל"ט) דהבאתי שם דברי המהרי"ט הנ"ל בלשונם והארכתי שם בענין הזה עש"ה] ולפי"ז שפיר רק בקידושין כיון דהמחילה צריכה לפעול הקידושין בעצם לכן שפיר אין בכחה לפעול כיון שאין מחילה רק כאשר יש קידושין ואיך יפעול הוא עצמו הקידושין הרי כ"ז שאין קידושין אין כאן מחילה עדיין ומה יפעול הקידושין ומשא"כ בקונה קרקע במחילת חוב שפיר אמרי' דהקרקע מכורה וגם החוב מחול ואי דמה פעל הקנות הקרקע הרי החוב מחול רק אחרי היות הקרקע קנוי' ז"א דהקנות הקרקע הרי אין נפעל ע"י המחילה כלל רק הקרקע מעצמה קנוי' הואיל והקנה אותה המוכר מרצונו הטוב ולכן שפיר אנו אומרים שהקנה אותה ואי דאתה שואל ראי' ע"ז מניין לנו שהקנה אותה דהרצון הרי צריך ראי' ז"א דאחרי שאנו אומרים שהקנה אותה והיא מכורה הרי יש לנו גם ראי' ע"ז דכשהקרקע מכורה הרי גם החוב מחול ומחילת החוב הרי הוא מעשה קניין כסף לראי' והרי יש שפיר גם ראי' דכיון דנפטר מחוב וודאי דהקנה ברצון הטוב וע"כ שפיר יש לנו לומר דהקנה הקרקע ואי משום הראי' ע"ז הרי כשאנו אומרין כן יש גם ראי' ומשא"כ בקידושין דהמחילה בעצם פועלת הקידושין וא"כ הרי א"א לנו לומר שיש קידושין כ"א ע"י היותה נפעלת מן המחילה וכיון שאין שם מחילה רק אחרי היות שם קידושין לכן שפיר מחילה אין כאן קידושין אין כאן כיון שהקידושין נפעלים בעצם רק ע"י המחילה ואיך יופעלו ממנה הרי כ"ז שאין קידושין הרי גם מחילה אין כאן לשתפעול אותם ודו"ק היטיב מאוד כי הדברים עמוקים בס"ד

והנה לפי סברא הנ"ל בהא דהמקדש במלוה אינה מקודשת משום דהקידושין נפעלים רק ע"י המחילה והמחילה ע"י הקידושין ולכן קידושין אין כאן מחילה אין כאן הנה לכאורה הי' נ' לפרש כך ג"כ כוונת הגמ' פ"ק דקידושין (דף ח' ע"א) התקדשי לי במנה והניח לה משכון עלי' אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן והי' נ' לפרש ג"כ דהיינו טעמא דכיון דאין נותן המנה בעין רק נשתעבד לה המנה לקידושין ונתן לה משכון לבטחון על השיעבוד לכן הרי אין שם גוף חלות השיעבוד כלל כיין דהקידושין נפעלים רק ע"י השיעבוד שמשתעבד ואילו השיעבוד נפעל רק ע"י הקידושין שהרי מקדשה בהשיעבוד ואם אין קידושין הרי אין שיעבוד ולכן ממילא קידושין אין כאן שיעבוד אין כאן וכיון דאין כאן שיעבוד ממילא הרי אינה קונה את המשכון כלל שהרי המשכון רק לבטחון על השיעבוד והרי אין כאן שיעבוד והא דלא אמר הש"ס הרי מנה אין כאן קידושין אין כאן רק אמר מנה אין כאן משכון אין כאן היינו משום דדבר זה שא"א שיופעלו הקידושין ע"י השיעבוד והשיעבוד ע"י קידושין הוי פשיטא לי' לש"ס ולא הוצרך לאומרו ורק משום דהי' אפשר לטעות בזה דכיון דנותן לה משכון על השיעבוד לכן הוי לי' נתינת המשכון נתינת כסף קידושין והוי לי' כמו מקדש בכסף דעלמא דאמרי' דכיון דיש שם נתינה בלא"ה מצד עצמה גם אם לא תהי' מקודשת לכן שפיר הנתינה הזאת פועלת הקידושין והקידושין תו פועלים הקנות הכסף והשארו שלה וכמו שכתבנו בזה למעלה וע"כ כזה גם כאן נתינת המשכון שישנו בפועל גם אם לא תהי' מקודשת יש לו לפעול הקידושין והקידושין יפעלו חלות השיעבוד וקניית המשכון לבטחון על השיעבוד ולכן אמר הש"ס דאין הדבר כן רק מנה אין כאן משכון אין כאן והיינו דבשלמא אם הי' מקדשה בגוף המשכון שפיר הרי נתינת המשכון נתינת כסף קידושין ושפיר הנתינה פועלת