בית האוצר חלק ב קיג

עצמה דאז הנתינה מתילדת רק מן הקידושין כי המחילה עצמה הקידושין וזולת קידושין הרי אין שם מחילה כלל וכלל מעולם וע"כ זה שפיר א"א התילדות המחילה מן הקידושין והתילדות הקידושין מן המחילה ולכן שפיר אינה מקודשת ודו"ק היטיב כי הדברים עמוקים בס"ד

והנה יש עדיין מקום לבע"ד לטעון במה שכתבנו דבכל כסף קידושין ניחא דכיון דיש נתינת כסף בפועל מצד עצמו לכן נפעלים הקידושין ע"י הנתינה הזאת וכיון שיש קידושין הקידושין מקיימים הנתינה שלא תתבטל ויושאר הכסף שלה ולא תצטרך להחזירו והנה יש עדיין מקום לשאול דהא בקידושי כסף אין הקידושין נפעלים ע"י הנתינה לבד שהרי אין האשה מתקדשת ע"י נתינת כסף לבד שבא הכסף מרשותו לרשותה רק צריך גם הקנאת הכסף שיוקנה הכסף שלו לה שאילו יתן כסף בידה ולא יקנהו לה להיותו שלה הא לאו כלום הוא וצריך שיהי' שם קניין לא נתינה לבד [דרק בגט הוא דיש דיעות דבעי' נתינה לא הקנאה ויבואר במ"א בארוכה אי"ה בל"נ אבל בקידושי כסף וודאי הא הקנאה בעי'] וא"כ תו הרי השאלה גם בכל קידושי כסף עדיין במק"ע דבעניין ההקנאה הא אם לא יהי' קידושין הרי לא התחילה לקנות הכסף כלל וכלל דמה שיש בפועל ואין תלוי בחלות הקידושין הרי הוא רק ביאת הכסף לידה או לרשותה וזהו רק נתינה אבל לא הקנאה שהרי אין הכסף הבא לידה נעשה שלה רק ע"י חלות הקידושין וא"כ כיון דהקניין גם הוא הפועל את הקידושין ואילו הקניין הרי כולו נפעל ג"כ רק ע"י הקידושין דאם לא יהי' קידושין גם קניין אין כאן כלל וכלל וא"כ אכתי נימא דקידושין אין כאן קניין אין כאן ואולם באמת אין זו מקום טענה דרשות גרידא ג"כ יש בו עניין בעלים דמה"ט אין כח לבעלים להקדיש דבר שאינו ברשותו והיינו דהרשות חשוב ג"כ עניין בעלים במה ולכן כיון שחסר לו הרשות חשוב חסרון מה בעניין הבעלים ולכן אין לו כח להקדיש ואף דבהקדש נותן רק עניין השלו לגבוה וממילא הוא גם ברשות גבוה דכל היכא דאיתי' בי גזא דרחמנא איתי' ועל כרחך דחשוב חסרון הרשות חסרון גם בעניין השלו ואין יכול לתת גם את השלו לגבוה מפאת שחסר לו הרשות והרי דגם הרשות נחשב עניין בעלים במה וע"כ מפאת חסרון הרשות חשוב שאינו שלו לגמרי ובשלימות וע"כ גם את השלו אינו יכול לתת לגבוה וכן מצינו עוד לעניין כמה דברים דנחשב הרשות ג"כ עניין בעלים וע"כ אין כאן קושי' דכיון דיש כבר עכ"פ נתינת הכסף לרשותה מצד עצמו שלא ע"י הקידושין ה"ז שיש לה כבר עניין בעלים בהכסף וגזה"כ הוא שע"י עניין בעלים זה שישנו מצד עצמו נפעלים הקידושין והקידושין מגדילים תו עניין הבעלים וגם מקיימים אותו ונעשה הכסף שלה לגמרי ונשאר שלה תמיד ואף שאילו לא נפעלה ההגדלה הזאת ע"י הקידושין לא הי' שם קידושין כיון דע"י עניין הבעלים דרשות הרי אין קידושין ורק צריך שיהי' הכסף שלה לגמרי לא שיהי' לה בו עניין בעלים דרשות לבד מ"מ מפאת זה אין קושיא דגם בעניין הקיום הרי כך הוא שאילו לא היתה הנתינה נשארת מקוימת והיתה צריכה להחזיר המעות הרי ג"כ לא הי' שם קידושין שהרי אין מתקדשת ע"י היות הכסף בידה רגע רק ע"י השארו שלה ואילו צריכה להחזירו הרי אין מתקדשת בו ועכ"ז אין קושיא מפאת זה והטעם דאנן אמרי' רק דא"א שיהיו ב' דברים מתחדשים לגמרי זה עי"ז וזה עי"ז שהרי אין שם פועל מחדש לשום אחד מהם וממה יתהוו וזהו רק במקדש במחילת מלוה דאין שם שום דבר כלל רק שהמלוה נמחלת ע"י הקידושין והקידושין מתהוים ע"י המחילה ולכן זה שפיר דבר שא"א ומשא"כ כל שיש שם דבר מלבד הקידושין ואין תלוי בהקידושין אף שאין בכחו לעשות קידושין לחלוטין מ"מ לא חשוב זה התהוות ב' דברים כאחד זה עי"ז וזה עי"ז רק דהנתינה ועניין בעלים דרשות אשר שם פועלת הקידושין לעניין זה לשיוכלו הקידושין להגדיל עניין הבעלים שלה ולקיימו ויושארו שניהם קיימים השלה והקידושין ודו"ק היטיב מאוד [ועד"ז נ' דאפי' נימא דאין ברשות עניין בעלים כלל ג"כ לק"מ דמ"מ כיון שיש נתינה מצד עצמה ויש שם דבר המתחיל לפעול שפיר ג"כ הוא הגזה"כ דהנתינה הזאת פועלת הקידושין לעניין שיוכלו הקידושין לחדש את השלה היינו להקנות לה המעות ויהיו שם שניהם קניין המעות הקידושין ורק במקדש במחילת מלוה הוא דלא שייך באין כאחד כיון דאין שם דבר המתחיל לפעול כלל וכלל וכמובן]

ועוד נ' בזה ביישוב השאלה הזאת מפאת הקניין דבכל קידושי כסף נמי הרי יש שם ב' דברים מתחדשים זה עי"ז וזה עי"ז היינו דהקידושין מתחדשים ע"י קנייתה הכסף וקנייתה הכסף מתחדש ע"י הקידושין וכנ"ל ונ' דבאמת הרי אילו לא הי' לנו הבנה בעניין קידושי כסף שאמרה תורה רק שהם ב' דברים מתחדשים זה עי"ז וזה עי"ז הרי לא הי' לנו קושיא כלל בזה כיון דגזה"כ הוא וכך גזרה תורה ורק דאילו הי' כל עניין הקידושין כך דהם ב' דברים מתחדשים זה עי"ז וזה עי"ז הי' לנו לומר אז דגם המקדש במלוה הויין קידושין דאף דהם ב' דברים מתחדשים כו' מ"מ מה בכך הרי כל קידושין כך הם והרי כך גזרה תורה בקידושין להיות כן ב' דברים מתחדשים כו' ורק דאנו אומרים דכיון דהיות ב' דברים מתחדשים כו' הוא דבר שנגד הסברא לכן כל כמה שאין לנו ראי' עליו אין לנו לאומרו וע"כ בזה שפיר אמרי' דאין לנו ראי' ע"ז שנתנה תורה קידושין בעניין זה להיות ב' דברים מתחדשים כו' וזה דמניין לנו היות כוונת התורה בעניין קידושי כסף שנתנה תורה שהאשה מתקדשת ע"י קנייתה הכסף להיות ב' דברים מתחדשים כו' הקניין ע"י הקידושין והקידושין ע"י הקניין דילמא עניין הגזה"כ וכוונת התורה בעניין הקידושין הוא שהכתוב חידש דבר זה באמת שהמקדש אשה בכסף האשה קונה את הכסף רגע אחד שלא משום הקידושין באמת ואפי' לא תהי' מקודשת ג"כ הכסף שלה רגע אחד דקניין לזמן הא שייך כמבואר בר"ן נדרים (דף כ"ט ע"א) שהמקנה דבר לחבירו לזמן הוא שלו באותו הזמן לבד ואח"כ פקע קניינו וחוזר הדבר אל המקנה ע"ש וזהו חידוש התורה שחידשה בעניין הקידושין ובכוונה זאת הוא שנתנה תורה עניין קידושין היינו דהכתוב חידש בעניין קידושין דהמקדש אשה בכסף נעשה הכסף שלה רגע אחד בעצם שלא משום הקידושין ואותו הקניין אשר לה בכסף לרגע הוא פועל הקידושין וכמו שיש שם נתינה בפועל אלא שאילו לא הי' קידושין היתה צריכה להחזיר כך יש שם ג"כ קניין בפועל אלא שאילו לא הי' קידושין הי' הקניין מתבטל אחר רגע ואותה הנתינה והקניין אשר שם בפועל הם שפועלים הקידושין ושוב הקידושין פועלים קיומם שלא יתבטלו וישאר הכסף שלה ובידה תמיד דכיון דאם כוונת התורה כך שוב הא אין זה נגד הסברא המחייבת המנע התהוות ב' דברים זה עי"ז וזה עי"ז דבאופן זה הרי אין התהוות כו' רק התהוות קידושין ע"י קניין אשר ישנו בלעדי הקידושין וקיום הקניין ע"י הקידושין דזה אפשר שפיר ואין הסברא הנ"ל המחייבת המנע התהוות ב' דברים כו' מנגדתו כיון דאין כאן התהוות והתהוות רק התהוות וקיום וכנ"ל וא"כ כיון דיכולה להיות כוונת התורה כך ואין לנו ראי' היות כוונת התורה נגד הסברא הנ"ל המחייבת המנע כו' תו ראוי שישאר שפיר כפי הסברא החיצונה דלא אמרי' התהוות ב' דברים זה עי"ז וזה עי"ז וכל שלא יהי' אפשר לקידושין לחול זולת ע"י התהוות ב' דברים זה עי"ז וזה עי"ז שפיר אין להם לחול כלל כיון דהסברא מנגדת חלות זה ואין לנו ראי' מן הכתוב האומר עניין הקידושין שבא הכתוב לחדש בחלות קידושין דבר זה התהוות ב' דברים כו' כיון דיכול להיות חידוש הכתוב וכוונתו דהאשה קונה הכסף רגע אחד עכ"פ אפי' לא יהיו קידושין [כמו שיש נתינה בפועל אפי' לא יהי' קידושין] והקידושין רק מקיימים הקניין לא מהוי הקניין וא"כ זאת הסברא המחייבת המנע התהוות ב' דברים כו' היא עצמה הרי מחייבת אותנו להבין כוונת התורה כך לשלא תהי' כוונת התורה בקידושין נגד הסברא וא"כ שפיר הא קם דינא דעניין הגזה"כ בקידושין הוא שהאשה קונה את הכסף רגע אחד בלא"ה והוא פועל הקידושין והקידושין שוב מקיימים ומשאירים הקניין וכל שלא יהי' אפשר לקידושין להיות כך רק יוצרך בם התהוות ב' דברים כו' שפיר אין לקידושין לחול [ואין לומר דאיך אפשר שתהי' כוונת התורה דהאשה קונה את