בית האוצר חלק ב קיב

שם בהכרח דמדהשיאה וודאי דשיחררה מעיקרא דהנשואין עצמן וודאי דאינן שיחרור עש"ה בכל התשובה כי כן הוא שם להדיא והוא פשוט ול' באו לה כאחת שכ' הכוונה דמתנתה והוכחת חירותה באו לה כאחת וז"פ]

יא) במהרי"ט קידושין (דף ל"ד ע"א מדפי מהרי"ט) וז"ל גרסי' פ' האיש מקדש אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת מלוה להוצאה ניתנה פירש"י אינה מקודשת ואפי' ישנה בעין להוצאה ניתנה כו' ודברי הרמב"ם פ"ה מה' אישות מגומגם שהוא כ' בלשון הזה המקדש במלוה כו' אינה מקודשת כו' שהמלוה להוצאה ניתנה ואין כאן שום דינר קיים ליהנות בו מעתה שכבר הוציאה אותו דינר ועברה הנאתו ע"כ משמע שכל דבריו הם בשכבר הוציאה כו' ואפשר לומר דלאו לאפוקי כשהיא בעין אתא אלא לומר לפי שאין לה עכשיו שום הנאה בה נוספת על מה שהי' לה מקמי הכי דמשעת ההלואה באתה לה ההנאה דלהוצאה ניתנה לה וכמי שכבר הוציאה אותו דמי ומה כחה יפה עכשיו בנתינה זו כדי שתתקדש בה לאפוקי היכא דהחזיר לה המשכון שהרי היא נהנית במשכון זה אי נמי בא לפרש שלא תאמר הרי נהנית היא עכשיו שאינו יכול לתובעה כלום מעתה הא הנאה דבתר דחלו קידושי' אתי דאם קידושין אין כאן הנאה אין כאן ואנן בעינן שתהא הנאה קיימת קודם קידושין שתתקדש על ידו לכך כתב אין שום דבר קיים ליהנות בו מעתה כלומר קמי קידושין עכ"ל המהרי"ט ז"ל והנה מ"ש ז"ל א"נ בא לפרש כו' הנה האיר ז"ל בזה לעיינין בטעם מחודש בגוף הך מילתא דהמקדש במלוה אינה מקודשת וזה דכיון דמקדש רק במחילת המלוה וא"כ כיון דאילו לא יהיו קידושין הרי אין המלוה מחולה שהרי מחל לה רק לקדושין וכיון דאין המלוה מחולה הרי לא הי' שם נתינת כסף כלל ונמצא דרק ע"י הקידושין הוא דיש נתינת הכסף וכיון דא"א לקידושין לחול זולת ע"י נתינת כסף לכן ממילא אין כאן כלום לא נתינה ולא קידושין כיון דהקידושין חלים רק ע"י הנתינה ואילו נתינה הרי יש כאן רק ע"י חלות הקידושין ולכן ממילא אין מתחיל דבר כלל ולא דמי למקדש בכסף ממש דבמקדש בכסף ממש אפי' לא תהי' מקודשת מ"מ הרי הי' שם נתינת הכסף בפועל ממש מרשותו לרשותה ורק שצריכה להחזיר ורק תוחזר איפוא הנתינה אבל נתינה הרי היתה וע"כ כיון דיש נתינה בלא"ה לכן שפיר מקודשת בהנתינה ומה שאין כן באומר התקדשי לי במלוה שיש לי אצלך דאם לא תהי' מקודשת הרי אין המלוה מחולה מעולם ולא הותחלה נתינה מעולם כלל וכלל וכל הנתינה רק ע"י הקידושין לכן נתינה אין כאן קידושין אין כאן ודו"ק היטיב מאוד והנה זה לכאורה דלא כסברא דבאין כאחד דלסברא דבאין כאחד ואפי' בתלויין זב"ז וזב"ז כהך דגטו וידו באין כאחד דיש שם נתינת גט לעבד רק ע"י חלות השיחרור וחלות השיחרור רק ע"י הנתינה ועכ"ז אמרי' דבאין כא' וא"כ לכאו' גם כאן הי' ראוי לנו לומר דבאין כאחד הנתינה והקידושין ואולם הרי דברי המהרי"ט ברור מללו כנ"ל דכ' דבעי' הנאה קמי קידושין ולא כן בהנאת פטור החוב דבא רק ע"י היות קידושין ולכן קידושין אין כאן הנאה אין כאן ואמאי בעי' הנאה קמי קידושין ומדוע לא נימא דבאין כאחד וע"כ דלא אמרי' סברא דבאין כאחד וכמובן ובאתי רק להעיר

ודע דיש לעיין לכאורה לפי ההסברא הנ"ל בהך דהמקדש במלוה אינה מקודשת דא"כ המקדש בהנאת מחילת מלוה דמבואר בקידושין (דף ו' ע"ב) דמקודשת ואמאי הרי גם במקדש בהנאת המחילה הא שייכא סברא הנ"ל דכיון דאילו לא יחולו הקידושין הרי אין שם הנאת המחילה וא"כ ה"נ נימא דהנאה אין כאן קידושין אין כאן וכדברי המהרי"ט הנ"ל וזה לכאורה תימה גדול על המהרי"ט ז"ל

ונ' בזה אחרי ההתבוננות דמקדש בהנאת מחילת מלוה הרי מוחל המלוה שלא לקידושין והמחילה דבר בפ"ע שהוא מוחל לה המלוה ובהנאת המחילה הוא מקדשה אבל המחילה דבר בפ"ע וכמובן וע' במהרי"ט קידושין שם (דל"ח ע"ב מדפי מהרי"ט) ד"ה המקדש במלוה דדעתו שם דאם אמר לה התקדשי לי בהנאת מחילת מלוה שיש לי אצלך אינה מקודשת ולאו כלום קאמר לה שהרי עדיין לא מחל לה דהנאת מחילה לכשימחול קאמר ועדיין לא מחל אלא צריך שימחול לה בפירוש ויקדשה בהנאת המחילה היינו שיאמר לה הריני מוחל לך חובי והרי את מקודשת לי בהנאת מחילה זו שאני מוחל לך עש"ה וא"כ הרי להדיא המחילה דבר בפ"ע והקידושין בהנאת המחילה ג"כ דבר בפ"ע ואפי' נימא כמהרי"ט הנ"ל רק דגם באומר התקדשי לי בהנאת מחילת המלוה ג"כ מקודשת עש"ה במהרי"ט מ"מ צ"ל ג"כ הטעם דמכלל דבריו אתה שומע שמחל לה אף שלא פירש דאילו לא מחל הרי אין שם הנאת מחילה ובמה מקדשה והוי ממילא גם ל' התקדשי לי בהנאת מחילה כאילו פירש שמוחל ובהנאת המחילה הוא מקדשה וכמובן וא"כ בכל אופן עכ"פ הרי המחילה דבר בפ"ע כיון שלא בהמחילה הוא מקדשה רק בהנאתה וא"כ הרי מוחל המלוה בפ"ע שלא משום קידושין ובהנאה שהיא נהנית מן המחילה בזה הוא מקדשה וא"כ אחרי שהמחילה דבר בפ"ע ועכ"ז הא וודאי דאינו מוחל רק אם תתקדש [דאילו הית' המלוה מחילה גם אם לא תהי' מקודשת תו הרי אין לה להיות מקודשת כלל שהרי רק בהנאת המחילה הוא מקדשה והרי המלוה מחולה בלא"ה וא"כ הרי יש לה גם הנאת המחילה ממילא בלא"ה וא"כ הרי אין בידה דבר עבור הקידושין שהיא מתקדשת לו ואין כאן כסף קידושין כלל וא"כ כיון שמוחל לה וגם מקדשה יחד בהנאת המחילה לכן אנן סהדי וכאילו פירש שמחל לה רק כדי שיהי' שם הנאת מחילה לקדשה בהנאת המחילה ואילו לא תהי' מקודשת ג"כ אין רוצה למחול כלל ואין מוחל כלל וכמובן] וא"כ ה"ז רק כאילו התנה במחילתו ואמר לה אני מוחל לך על תנאי שתתקדש לי בהנאת המחילה דאחרי דבהמחילה גופא אין מקדש רק בהנאתה ועכ"ז מוחל רק אם תתקדש א"כ ה"ז רק תנאי בהמחילה שהוא מוחל רק ע"מ שתתקדש בהנאת המחיל' ואם לאו אין מוחל וכמובן וע"כ נ' דכיון דתנאי מילתא אחריתא הוא [ע' ריש המגרש וכתובות די"ט ע"ב] והוי המחילה דבר בפ"ע והתנאי ג"כ דבר בפ"ע ואם יובטלו הקידושין אין זה שלא הית' שם מחילה והנאתה מעולם רק הרי הית' שפיר מחילה וממילא גם הנאת המחילה דכיון דיש המחילה הרי יש גם הנאתה אלא שנתבטלה המחילה וגם הנאתה ע"י שלא נתקיים התנאי ולכן גם זה רק חזרה איפוא שהוחזרה המחילה והנאתה ע"י שלא נתקיים התנאי ולכן זה דומה שפיר לשאר קידושין בכסף דמהני מפאת דגם אם ל יהי' קידושין יש נתינה רק שתוחזר שמחויבת להחזיר המעות וכאן כבר הוחזרה הנתינה ואין חילוק בין חזרה לעתיד לבין חזרה מכבר דכיון דהוא רק חזרת מה שנתן לא שלא נתן כלל שפיר הרי הית' נתינה ושפיר יכול לקדשה בהנתינה ומשא"כ במקדשה במחילת המלוה עצמה דאם אין קידושין לא מחל כלל כיון דהמחילה עצמה הקידושין ואין כאן תנאי דליהוי מלתא אחריתא ויוחשב מחילה והוחזרה המחילה רק שלא מחל כלל ולא נתן כלל ולכן שפיר אינה מקודשת כיון דא"א לקידושין רק ע"י נתינה והרי אין שם נתינה רק אחרי שיש קידושין ולכן ממילא אין שם כלל לא נתינה ולא קידושין ולא דמי למוחל בפ"ע דיש מחילה והנאת המחילה מצד עצמם אלא דאם לא יהי' קידושין יתבטלו מפאת שלא נתקיים התנאי אשר במחילה א"כ עכ"פ כיון דהית' נתינה אין מתחיל הביטול כלל דמיד יש קידושין שפיר ע"י הנתינה דמתקדשת בהנתינה אשר שם שהרי אין הנתינה נעשית ע"י הקידושין רק יש נתינה מצד עצמה והקידושין הועילו רק לשתתקיים הנתינה ולא תתבטל ע"י ביטול התנאי וכן בכסף קידושין ממש ג"כ כך הוא דיש נתינה בלא"ה בפועל מצד עצמה וכיון דיש נתינה לכן יש ג"כ קידושין על ידה וע"י הקידושין נשארה הנתינה גם מקוימת שלא תצטרך להחזיר מה שניתן וכן בהנאת מחילת מלוה יש נתינה בלא"ה מצד עצמה וכיון דיש נתינה חלים שפיר קידושין על ידה וכשיש קידושין נשארה הנתינה מקוימת ואין מתבטלת ע"י ביטול התנאי ואין שם איפוא התילדות והתחדשות ב' דברים זה עי"ז וזה עי"ז שזה לא יתכן רק יש נתינה בלא"ה והקידושין רק מקיימים אותה לשלא תתבטל ע"י ביטול התנאי ומשא"כ במקדש במחילת מלוה