בית האוצר חלק ב קח

לומר דוודאי שיחררה מעיקרא ועוי"ל דאפי' אין אומרת כך ואפי' אומרת שלא נתן לה גט שיחרור מעולם מ"מ אמרי' דזיכה לה גט שיחרור ע"י אחר מעיקרא או שקיבל פרוטה מאחר לשחררה בו וכהך דגיטין (דף מ' ע"ב) דהאומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשאני חיישי' שמא זיכה לו ע"י אחר

ועוד נ' לומר דכוונת רבוותא ור' נטרונאי הנ"ל דכיון דא"א עבב"ז לכן אמרי' דשיחררה באותה ביאה עצמה שבעל אותה והיינו דכיון דע"כ יוצא בכסף ובשוה כסף לכן י"ל דהיתה הנאת הביאה שוה אצלו פרוטה ושיחררה בהנאת ש"פ שקיבל ממנה בהביאה ואף דכל מה שקנה עבד קנה רבו ונמצא דשיווי הפרוטה דהנאת הביאה הוא ג"כ שלו ואכתי במאי משתחררת ז"א דכיון דההנאה והשיחרור באין כאחת אין מתחיל לקנות כלל הפרוטה ושפיר משתחררת בה ואין לומר דא"כ האומר לעבדו עשה לי מלאכה פלונית והשתחרר בה הנה ישתחרר ג"כ אם תהי' העשי' ש"פ וא"כ הא משכחת עבד כנעני יוצא בכסף ע"י עצמו ומשל עצמו ואילו בקידושין (דף כ"ב ע"ב) במשנה עבד כנעני נקנה בכסף כו' וקונה את עצמו בכסף ע"י אחרים כו' דברי ר"מ וחכ"א בכסף ע"י עצמו כו' ובלבד שיהא הכסף משל אחרים עכ"ל המשנה הרי דבין לר"מ ובין לרבנן לא משכחת יציאת ע"כ בכסף רק ע"י אחרים או ע"י עצמו ובלבד שיהא הכסף משל אחרים אבל ע"י עצמו ומשל עצמו לא משכחת לה ואמאי הא משכחת לי' שפיר בגוונא הנ"ל ז"א והא לאו קושי' היא כלל שהרי ל' המשנה ע"כ נקנה בכסף כו' וקונה א"ע כו' וא"כ הא בע"כ איירי וע"כ שפיר תני דלא משכחת רק בכסף ע"י אחרים או משל אחרים אבל ע"י עצמו ומשל עצמו דעבד כנעני שפיר לא משכחת לי' דאילו בגוונא דכתיבנא לא הוי משל עצמו דע"כ כיון דבאותו הכסף עצמו מיד בבוא הכסף לעולם היינו עם עשיית מלאכתו שנולד שיווי פרוטה של העשי'] הרי הוא משתחרר בו דבאין כאחת וכנ"ל ולכן חשוב כסף של בן חורין לא כסף של עבד כנעני ודו"ק היטיב

ועוד נ' יותר דגם בגוונא דכתיבנא הוי לי' כסף משל אחרים כיון דעבד שנשתחרר כקטן שנולד דמי כמבואר ברש"י גיטין (דף מ"ג ע"ב) ד"ה פקעי קידושי ראשון וכן הוא בש"ס קידושין (דף ס"ב ע"ב) התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת ע"ש במפרשים דמבואר דעבד שנשתחרר חשוב גוף חדש שנולד ע"י השיחרור ולכן כיון שהכסף כאן של העבד רק משום דבאין כאחת דנעשה משוחרר ובן חורין על ידו וזוכה בהכסף מיד בהולדו וא"כ עכ"פ כיון דזכייתו בכסף הוא מפאת היותו ב"ח כבר ע"י השיחרור ואילו השיחרור הנעשה על ידו הרי הוא שמשתחרר ויוצא לחירות עניין העבדות שלו וא"כ לגבי עניין העבדות המשתחרר הא הוי ג"כ כסף משל אחרים כיון דהכסף שלו רק אחרי היותו ב"ח שהוא עצמו גוף אחר ואף דבאין הדברים כאחת קנאו הכסף והשתחררו בו מ"מ בסבה עכ"פ הרי השיחרור קודם לקניין וכמובן ולכן גם זה כאילו נשתחרר עבד בכסף שנתן להאדון בן חורין אחר עבורו דהוא עצמו ג"כ כאחר חשוב בהיותו ב"ח והכסף שלו וע"כ מיקרי זה עצמו שפיר כסף משל אחרים ושפיר גם הוא בכלל המשנה דקונה א"ע בכסף ע"י אחרים ודו"ק היטיב מאוד

ועוד נ' דמשנה דקידושין הנ"ל הא איירי בכסף ובכסף הא לא משכחת באמת רק ע"י אחרים או משל אחרים דגוונא דכתיבנא הא הוא בש"כ לא בכסף ולא משכחת כלל לגוונא דכתיבנא בכסף דהא לא משכחת לי' רק במשחרר העבד בהנאת מלאכתו או שפחה בהנאת ביאתה וזה הוי אך ש"כ ומשא"כ בכסף עצמו אין מציאות לדבר דאפי' יתן האדון לעבדו חתיכת כסף לטבוע ממנו דינר ויאמר לו בטבעך הדינר השתחרר בו מ"מ נמי כיון דגוף הכסף של האדון דלא קנאו העבד דאין קניין לעבד וא"כ אין לעבד בו רק מלאכתו שטבע ממנו דינר ואין לו בדינר רק מלאכת הטיבוע לא גוף הדינר ומלאכת הטיבוע נמי הרי הוא רק ש"כ לא כסף [ואפי' למ"ד אומן קונה בשבח כלי ג"כ הוא כן דשבח הטיבוע מה שכסף טבוע דינר שוה יותר מהיותו נסכא נמי אינו כסף רק ש"כ ותמיד אין כאן כסף כיין שאין גוף הכסף שלו וז"פ] ויתיישב בזה הא דתני תנא במשנה א' דקידושין האשה נקנית כו' בכסף בש"א בדינר ובשוה דינר ובה"א בפרוטה ובש"פ ואילו במשניות דבתרי' עבד עברי נקנה בכסף כו' עבד כנעני נקנה בכסף כו' נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף כו' רשות הגבוה בכסף כו' לא תני בשום חד מנייהו בכסף ובש"כ ומדוע השמיענו תנא הך דש"כ ככסף רק בקידושי אשה [ולומר דכיון דתני במשנה א' דש"כ ככסף נדע ממילא דה"ה באידך ז"א דאדרבה אשה היא דילפא מע"ע ובע"ע הוא דכתי' קרא ע' תוס' ריש האשה נקנית וא"כ אדרבה בע"ע הו"ל למיתניי' ותיפוק לן אשה מיני' לא למיתניי' באשה וניפוק עבד מינה כיון דהאמת להיפוך דלא ידעי' לי' באשה מצד עצמו וילפי' עבד מיני' רק להיפוך אשה הוא דילפא מע"ע ועוד יש לדחות זה מטעמים אחרים וע"ש ריש קידושין במפרשים] ולהנ"ל הנה י"ל בפשיטות דכיון דבסיפא דמתני' דעבד כנעני לא מצי למיתני וקונה א"ע בכסף ובש"כ כיון דבעי למיתני בכסף ע"י אחרים לר"מ או משל אחרים לרבנן ואילו בש"כ הא משכחת שפיר ע"י עצמו ומשל עצמו בגוונא דכתיבנא ואילו הוי תני בש"כ הי' נצרך להאריך ולפרש דבש"כ משכחת ע"י עצמו ומשל עצמו ולא הי' יכול לכלול בקצרה ש"כ עם כסף [ולומר וקונה א"ע בכסף ובש"כ ע"י אחרים דר"מ וחכ"א בכסף ובש"כ ע"י עצמו כו' ובלבד שיהא הכסף והש"כ משל אחרים] כי היכי דכליל לי' בקצרה עם כסף במשנה א' הנ"ל דתני בדינר ובשוה דינר כו' כיון דבש"כ דע"כ באמת הא אין תנאי זה דע"י אחרים או משל אחרים דמשכחת לי' נמי ע"י עצמו ומשל עצמו והי' נצרך איפוא להאריך ולפרש כו' כנ"ל וע"כ לא תני כלל ש"כ בקניין עצמו דעבד כנעני דלא בעי תנא לאורוכי בזה ורק אם יכול לכוללו בקצרה עם כסף כהך דבדינר ובשוה דינר הוא כוללו אבל לא להאריך ולפרש כו' ואיידי דלא מיתני לי' בסיפא דמשנה דע"כ בבבא דוקונה א"ע כו' לא תני לי' נמי רישא בבבא דע"כ נקנה בכסף כו' ואיידי דלא תני בע"כ הך דש"כ ככסף לא תני לי' נמי בע"ע דבעי למיתני מילי דעבדים בל' שוה וכן משניות דנכסים שיש להם אחריות כו' ודרשות הגבוה בכסף כו' נמי לא תני בהו בכסף ובש"כ אגררא דמשניות דע"ע ודע"כ הקודמים להם ותני בהו קניין כסף ולא תני ובש"כ ולכן גם במשניות דבתריהו לא תני נמי ובש"כ ולכן רק במשנה א' הוא דמיתני לי' ש"כ ולא יותר ודו"ק כי נכון הוא בס"ד

עוד נ' דאם יאמר האדון לעבדו עשה לי מלאכה פלונית השוה פרוטה והשתחרר בה שפיר לא ישתחרר בה וזה דכיון דיכול לכופו לעשות מלאכה ההוא בלתי שישחררנו בה נמצא שכמשחררו בשל עצמו הוא משחררו ולא חשוב שהגיע כסף מן העבד לאדון להשתחרר בו ואין כאן כסף שיחרור דבשל עצמו הוא משחררו [וע' שו"ת מהרי"ט חאה"ע סי' מ"ג ד"ה מיהו צריך לתת לב בדברי הרשב"א ע"ש שכ' לעניין כסף קידושין שניתן סתם ואמר לה אח"כ הרי את מקודשת לי בו דכיון דיכולה לומר דקיבלתם במתנה לכן אפי' רצתה בהם לשם קידושין הו"ל כמתקדשת בממון שלה ואינה מקודשת ע"ש והרי דכיון דבידה לקבלם לשם מתנה לכן גם אם מקבלתם לשם קידושין בשל עצמה היא מתקדשת ולא הוי קידושין וא"כ ה"נ דכוותה כיון שיכול לכופו על המלאכה ויהי' שווי' שלו לכן גם אם אין כופהו ובא לשחררו בו הנה בשל עצמו הוא משחררו ואין כאן כסף שיחרור]

וע' אבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ה בסופו מש"ש וז"ל אמנם מ"ש הריטב"א והרדב"ז במקדש באיסורי הנאה והיא ראוי' ליהנות בהם (כגון שהיא חולה חולי שיש בו סכנה) ואמר לה הרי את מקודשת לי באותה הנאה שנתתי לך דבר שתתרפאי בו ויש באותה הנאה ש"פ מקודשת. לענ"ד נראה דכה"ג אינו קידושי וודאי (דבפ"ק דקידושין (דף ח' ע"ב) התקדשי לי בככר תנהו לכלב אינה מקודשת ואם הי' כלב שלה מקודשת בעי ר' מרי כלב רץ אחרי' מהו בההוא הנאה דקא מצלה נפשה מיני' גמרה ומקניא לי' נפשה או דילמא מצי' אמרה לי' מדאוריתא חיובי מיחייבת לאצולן תיקו) וה"נ מדאוריתא מיחייב לאצולי כל שיש