בית האוצר חלק א צח

הלכה למשה מסיני הלכה אתוון הכלה וכנודע ולמשה הותר רק למוסרה בע"פ כטעם משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו' והנה אח"כ זכה בה רבי [וכרמוז לעיל בכתוב תאות לבו נתת"ה לו נתת ה' לו] וחיבר המשנה והותר לו גם הכתב והנה בסוטה (דף י"ג ע"ב) איתא מלמד שהי' משה מוטל בכנפי שכינה (אחרי פטירתו) ומלאכי השרת אומרים צדקת ד' עשה כו' והקב"ה אומר מי יקום לי עם מרעים כו' סמליון (שם חכם) אמר (שכך אמר הקב"ה) וימת שם משה ספרא רבה דישראל עכ"ל הגמ' הרי דמרע"ה נקרא ספרא רבה דישראל [והוא ענין אחד עם שם ספרה רבה דמט"ט וכנודע דמשה הוא ג"כ בחי' מט"ט שכן משה ר"ת מט"ט שר הפנים וכן מש"ה הוא מספר השם קל שי"ד דהוא ביסוד דהוא בחי' מט"ט יסוד דיציר' כנודע וכן מט"ט עולה שי"ד וכפירש"י על כי שמי בקרבו] וזהו לשוני עט סופר מהיר היינו שרבי במשנתו הוא העט של מרע"ה הנקרא סופר מהיר שמה שנמסר למשה לומר בע"פ הותר לו לכתוב ודו"ק וי"ל עוד לשוני עט סופר מהיר עפ"י אומרם ז"ל סתם מתני' ר' מאיר והנה בגיטין (דף ס"ז ע"א) איתא איסי בן יהודה הי' מונה שבחן של חכמים ר' מאיר חכם וסופר (ומה שנקרא ר"מ סופר נראה דהוא ג"כ בחי' שם ספרא רבה דמט"ט וכנודע דר"מ הי' בחי' טוב דמט"ט בסוד ש"ס חגיגה (דף ט"ו ע"ב) דר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק דאתוון ט"ט דתוך מט"ט הם טוב דבי' ואתוון רמו"ן הסובבים הם קליפה וכנודע ואחר טעה במט"ט כמבואר בחגיגה שם וע"כ כאשר אמר אלי' שם דלא קאמר קוב"ה שמעתא מפומי' דר"מ הואיל וגמר מאחר אמר ע"ז רבה בר שילא אמאי ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק פי' דר"מ הי' לו יניקה רק מאתוון ט"ט דמט"ט דהם תוך דמט"ט וטוב דבי' ואילו אתוון רמון דהם הסובב והקליפה זרק וכנודע בכתבי האר"י ז"ל וע"כ בהיות ר"מ בחי' טוב דמט"ט ט"ט דמט"ט לכן נקרא גם הוא סופר כמו שנקרא מט"ט ספרא רבה וכנ"ל] וזהו לשוני עט סופר מהיר והנה מה שהכתוב משבח את לשון המשנה לפי דרכנו ואומר לשוני עט סופר מהיר הנה מצינו כזה גם במשנה אבות שנו חכמים "בלשון" המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם וע"כ אין תימה אם גם הכתוב משבח את הלשון דייקא

והנה יש עוד התדמות למקרא שלפנינו רחש לבי דבר טוב וגו' לכתובי תהלים כ"א הנ"ל שכן כמו שהוזכר כאן השם אני וכמ"ש אומר אני מעשי למלך והוא שם השכינה הקדושה וכנ"ל כן רמוז השם הזה בכתובי תהלים כ"א הנ"ל וזה שכן המשנה הוא בחי' מלבוש אל השכינה הקדושה ולכן תכונה המשנה בחי' מלבו"ש אל השם אנ"י העולה ס"א ותכונה עבור זה מלבוש ס"א וזהו הרמוז בכתובי תהלים כ"א הנ"ל בר"ת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה ר"ת מלבוש ס"א [בהחשב תיבת וארשת אות ו' עם אות א' לר"ת וכנודע בספרי הרמז דכאשר יש ו' הצירוף דאיננה מעיקר המלה אז יש לחשוב גם אות הראשון דעיקר המלה לר"ת עם ו' הצירוף יחד] והנה מלבוש ס"א עולה תל"ט והוא הרמוז בר"ת טוב תשית לראשו והנה נודע בח"ה דבחי' חשמ"ל הוא בחי' מלבו"ש דגימט' דידי' הכי הוי ולכן כמו שתכונה המשנה מלבו"ש אנ"י כן תכונה ג"כ חשמ"ל אנ"י ולכן חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים ר"ת חשמ"ל אנ"י בשילוב הרי נרמז זה השם מלבו"ש אנ"י בכתובי תהלים כ"א הנ"ל ג' פעמים. א' בכתוב תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה שכן לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה ר"ת מלבו"ש ס"א והוא מלבו"ש אנ"י שכן אני מספרו ס"א. ב' בכתוב שאחריו כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז שכן מלבו"ש אנ"י עולה תל"ט ולכן טוב תשית לראשו ר"ת תל"ט. ג' בכתוב השלישי חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד שכן חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים ר"ת חשמ"ל אנ"י וחשמ"ל הוא עצמו בחי' מלבו"ש במספר השוה והוא אותן האתוון ממש אלא דאות ח' דחשחל נתחלק בשם מלבוש לאתוון ב"ו הרי רמוז השם מלבוש אני בג' כתובי תהלים הנ"ל ג' פעמים בכל פסוק פעם אחד וכולם בר"ת והדבר צריך ביאור עדיין ואכ"מ. ועכ"פ התבאר לך כי כמו שבפסוק שלפנינו הוזכר השם אני באומרו אומר אני וגו' כן בכתובי תהלים כ"א הנ"ל נרמז ג"כ השם אני בשם מלבו"ש אנ"י ג' פעמים וכאמור

והנה כבר הודעתיך כי הדברים ארוכים אצלינו בכתובי תהלים כ"א הנ"ל עפ"י דרכנו זה במ"א ואמנם הנני פה להביא עוד רמז אחד אשר רמזנו שם בכתובים הנ"ל [לחיזוק דברינו אלה היות קרא דרחש לבי דבר טוב וגו' רומז לחיבור המשנה דרבי בהיות לו התדמות גדול לכתובי תהלים כ"א הנ"ל וכנ"ל] וזה דהנה נאמר שם חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים וגו' וכתוב נתת בה' יתירה ונראה לרמז כי בהיות הכוונה על רבי וחיבור המשנה שלו וכנ"ל והנה המשנה כוללת תושבע"פ דהיא הלכות המקובלות מפי השמועה עם דברי חכמים גזירותיהם ותקנותיהם כו' וכנודע [וגם הם קרוים תושבע"פ ע' יומא (דף כ"ח ע"ב) ותורותי אחד תושב"כ ואחד תושבע"פ ומפיק מיני' דשמר עירובי תבשילין דהוא רק דרבנן והיינו משום דגם מילי דרבנן איתקריאו תורה שבעל פה]

והנה ענין דברי חכמים מה שהם מחדשים בחכמתם בתורה שבעל פה הנה הוא המשכת בחי' חכמה [דדברי חכמים הם בחי' חכמה וכנודע וכהוראת השם חכמים וזהו חביבים ד"ס יותר מיינה של תורה דאורייתא מבינה נפקת הנקראת יין וכנודע ודברי חכמים שורשם בחכמה דהוא למעלה מבינה ונקרא שמן בסוד כ"מ ששמן זית מצוי שם חכמה מצוי' וזהו כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובים ודרשו ז"ל חביבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה ומובן לפי הנ"ל דדברי חכמים בהיות שורשם בחכמה חביבים יותר מיינה של תורה דהוא בחי' בינה יין וזהו דסמיך ליה לריח שמני"ך טובים שמ"ן תורק שמך שמ"ן דייקא ובמ"א הארכתי בזה ואכ"מ] אל בחי' מלכו"ת דהוא בחי' תושבע"פ וכאמור והנה בחי' חכמה הוא שמן וכנ"ל ובחי' מלכות הוא סוד ה' אחרונה שבשם וכנ"ל וזהו דרך אפשר ענין השם משנ"ה נו"ט שמ"ן ה', היינו דהמשנה כוללת תושבע"פ דהוא בחי' ה' אחרונה שבשם וגם כוללת דברי חכמים דהם בחי' שמן ובחי' המשכת השמן למלכות וכנ"ל וזהו שנאמר כאן חיים שאל ממך נתתה לו ונאמר נתתה בה' יתירה והוא נו"ט נתת ה' לו והנה שאל ממך נתתה ר"ת שמן הרי רמוז שמן ה' דהם יחד צירוף משנ"ה דהוא נו"ט שמן ה' וכלול מב' בחינות אלו וכנ"ל והנה בהיות בחי' שמ"ן הנ"ל דברי חכמים נמשך לבחי' מלכות וכאמור לכן חיים שאל ממך נתתה לו הנה שאל ממך נתתה ר"ת ביושר שמן חיים שאל ממך נתתה ס"ת ביושר מלכה הרי רמוז המשכת בחי' שמן לבחי' מלכות הנקראת מלכה וכנודע בח"ה ורמוז באומרם ז"ל בש"ס שבת בואי שבת כלה מלכה [וי"ל עוד כי כמו שבנתינת תורה שבכתב הי' בחי' המשכת חכמה למלכות וכמו שהארכתי במ"א ברמז יסדם ז"ל בשופרות דר"ה גם העולם כולו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצוות ורמזתי שכן העולם כולו חל מפניך ר"ת חכמה והנה העולם כולו חל מפניך ובריות ס"ת מלכות והוא בחי' המשכת חכמה למלכות והארכתי שם בטעם הדברים כן גם בהתחבר המשנה דהי' ג"כ בחי' התגלות התורה שנית כי עד אז היתה תושבע"פ נעלמת ובלתי נגלית רק נמסרת מפה לאוזן משא"כ בהכתבה נעשית נגלית לכל וגם הוא בחי' נתינת תורה בכתב שנית כי במ"ת ניתנה רק תושב"כ בכתב ואילו דברים שבע"פ הרי נאסרו מלאומרם בכתב ואילו בחיבור המשנה שחיבר רבי ברוח קדשו הרי ניתנה גם תושבע"פ בכתב בחידוש וע"כ כמו שבנתינת התורה רמוז בחי' חכמה בר"ת ומלכות בס"ת ורומז לבחי' המשכת חכמה למלכות כן גם בחיבור המשנה הי' ענין זה ולכן חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד רמוז שמן בר"ת שאל ממך נתת דשמן הוא חכמה וכנ"ל ומלכות בס"ת חיים שאל ממך נתתה דס"ת מלכה וכנ"ל והוא בחינת המשכת חכמה למלכות וכנ"ל וגם יתכן שירמוז בפשיטות בהיות המשנה בחי' מלכות וכנ"ל וכנודע בח"ה והוא הרמוז לדעתי באומרם ז"ל בש"ס כתובות (דף ס"א ע"ב) ובכמה דוכתי וסימניך מתניתא מלכתא וזהו חיים שאל ממך נתתה ס"ת מלכה כי מתניתא מלכתא והנה שאל ממך נתתה ר"ת שמן ותיבת נתתה נכתב בה' יתירה ורומז נתת ה' וכנ"ל הרי רמוז שמן עם ה' דהוא יחד משנה וכנ"ל והנה חיים שאל ממך נתתה ס"ת מלכה הרי רמוז משנה מלכה והוא ממש לשון הגמ' הנ"ל מתניתא מלכתא] וכל דברינו אלה רק דרך אפשר ועיקר מגמתי רק להעיר על החידוש היות לא נמצא שגירות לשון אומר אני לשום אחד מן החכמים רק לרבי ולא נמצאו תיבות אומר אני במקרא רק בכתוב