בית האוצר חלק א צז

במקרא זה תיבות אומר אני יען הכתוב מדבר ברוה"ק בעד רבי וזה הי' דרכו לומר דבריו בלשון אומר אני וכנ"ל ולכן גם כאן נאמר אומר אני ודו"ק

והנה כבר מבואר אצלי במ"א בטעם הכתובים תהלים כ"א תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד וכתבתי ג"כ דכתובים אלו רומזים על רבי וחיבור המשנה שחיבר [דהוא סוד תושבע"פ סוד ה' אחרונה שבשם וכנודע וזהו נתתה לו בה' יתירה בתיבת נתת היינו נתת ה' לו] והנה המסכתא הראשונה ממסכתות המשנה היא ברכות וזה רמוז בתיבות כי תקדמנו ברכות. ולכן מנעת סלה כי תקדמנו ר"ת מסכת ובתרי' תיבת ברכות רומז לזה כי מסכת ברכות היא הקודמת בחיבור המשנה. והנה חיבור המשנה חלוק לסדרים ומסכתות והסדר הקדום בו הוא זרעים והמסכתא הקדומה היא ברכות והנה סדר זרעים מבואר בס' שנות אלי' לרבינו הגר"א ז"ל בתחלתו כי עניינו במדה הנקראת צדיק כטעם זרעו לכם לצדקה וכטעם פרי עץ אשר זרעו בו על הארץ [וכנודע בח"ה דמקרא זה מוסב על מדת יסוד צדיק] ולכן התחיל בו ראשונה במס' ברכות כטעם ברכות לראש צדיק עכ"ד הקדושים ז"ל ויש להם ראי' בירושלמי הובא בתוס' שבת (דף ל"א ע"א) אהא דאמר שם אמונת זה סדר זרעים ובתוס' בירושלמי מפרש שמאמין בחי העולמים וזורע עכ"ל ונודע דתואר חי העולמים הוא במדת יסוד צדיק חי עלמין ורמזוהו חכז"ל על המקרא הזה עצמו ברכות לראש צדיק והוא במדרש שוחר טוב תהלים מזמור פ"ח וז"ל ר' פנחס אומר מלאך שהוא ממונה על התפלה ממתין עד שתתפלל כנסי' אחרונה של ישראל ונוטל כל התפלות ועושה אותן עטרה ונותנה בראשו של הקב"ה שנא' ברכות לראש צדיק חי העולמים הוי בבוקר תפלתי תקדמך עכ"ל המדרש [וע"ע בב"ר פרשה א' תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק וגו' אתפרכן כו' הדוברות על צדיק חי העולמים כו' עכ"ל] והנה ביומא (דף ל"ח ע"ב) איתא אר"א אפי' בשביל צדיק אחד העולם נברא שנא' וירא אלקי"ם את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנא' אמרו צדיק כי טוב עכ"ל הגמ' הרי דצדיק וטוב חד אינון דתואר טוב הוא הוא תואר צדיק וכן נודע בחכמת האמת דמדת יסוד צדיק נקראת טוב] וזהו במקרא תהלים הנ"ל כי תקדמנו ברכות טוב היינו דיש ב' קדימות בחיבור המשנה א' קדימת ברכות במסכתות המשנה ב' קדימת טוב דהוא צדיק היינו סדר זרעים דהוא בחי' צדיק וכנ"ל בסדרי המשנה ולכן נאמר טוב בל' יחיד ודו"ק ולכן נאמר ברכות קודם לטוב כי ברכות היא המסכתא הראשונה וקודמת בסדר זרעים עצמו וזהו בתרי' תשית לראשו עטרת פז היינו תשית לראשו של טוב הנזכר עטרת פז דמס' ברכות הקודמת בסדר זרעים בטעם הכתוב ברכות לראש צדיק וכדברי רבינו הגר"א ז"ל הנ"ל הנה הוא עצמו בחי' עטרה לראש צדיק וכדברי המדרש שוח"ט הנ"ל מלאך שהוא ממונה כו' נוטל כל התפלות ועושה אותן עטרה ונותנה בראשו של הקב"ה שנאמר ברכות לראש צדיק כו' הרי דברכות לראש צדיק הוא עצמו בחי' עטרה לראש צדיק [ולשון עטרה לראש צדיק מצינו לחכמים בכמה דוכתי וע' סנהדרין (דף קי"א ע"ב) עתיד הקב"ה להיות. עטרה בראש כל צדיק וצדיק כו'] ובחכמת האמת נודע דצדיק הוא בחי' ברית [וזה טעם גמ' יומא הנ"ל אין טוב אלא צדיק שנאמר וירא אלקי"ם את האור כי טוב שכן את האור כי טוב ס"ת ברית] וברכה היא בחי' עטרה שבברית וכנודע בחכמת האמת ולכן בחי' ברכה לראש צדיק הוא הוא בחי' עטרה לראש צדיק והוא עצמו ג"כ בחי' ברכה לראש משביר הנזכר בכתוב (משלי י"א) ובסנהדרין (דף צ"ב ע"א) דרשוהו ז"ל על יוסף דכתי' בי' ויוסף הוא השליט וגו' הוא המשביר וגו' ולהנ"ל הכל אחד דיוסף הוא בחי' יסוד צדיק כנודע והוי ברכה לראש משביר ממש כענין ברכות לראש צדיק והוא עצמו ג"כ טעם עטרה לראש צדיק וכנ"ל וזהו תשית לראשו עטרת פז היינו לראשו של טוב הנזכר היינו סדר זרעים דהוא בחי' צדיק טוב וכאמור תשית לראשו מס' ברכות דהיא עטרה לראש צדיק ונקראת עטרה זאת עטרת פז וכנודע דבחי' עטרה זאת היא בחי' הלבנה בסוד מה שיסדו ז"ל בברכת קידוש הלבנה וללבנה אמר שתתחדש עטרת כו' והנה לבנה מספרו פ"ז ולכן נקראת עטרת "פז" וגם נקראת פ"ז בבחי' לבושי אתוון של השם המתייחס לה וכנודע דבה השם אל"ף דלי"ת ואתוון באל"ף בית שאחרי השם אל"ף דלי"ת הם אתוון בהס"ך שכן אחרי א' הוא ב' בא"ב ואחרי ד' הוא ה' ואחרי נ' הוא ס' ואחרי י' הוא ך' הרי אתוון בהס"ך והם לבושי אתוון של השם א"ד הקודמים להם בא"ב וכנודע דכל בחי' שם מתלבש באתוון שאחריו בא"ב וזה טעם תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו שדרשו ז"ל איזהו חג שהחודש מתכסה בו כו' היינו שהלבנה מתכסית בו וכפירש"י שם ונדרש זה מתיבת בכסה שכוונתו ענין כיסוי (דלפי הפשט שכוונתו ליום המיועד הל"ל בכסא בא' לבסוף וכן כתבו המפרשים שם דה' דתיבה זאת היא תחת א' ואולם לפי הנ"ל החילוף הזה הוא בדקדוק) דבא להעיר על היות בחי' כיסוי הלבנה דבה בחי' השם א"ד וכנ"ל והוא מתכסה באתוון בכס"ה שהם אחריו בא"ב וכנ"ל וזהו בכס"ה ליום חגנו שכן הכיסוי באתוון בכס"ה עצמם המורים ענין הכיסוי והנה בכסה עולה פ"ז ולכן נקראת ג"כ עטרה זאת עטרת פז והוא עצמו טעם הכתוב שוקיו עמודי שש [נו"ה תרין שוקין והם העמודים אשר הבית נכון עליהם יכין ובועז כנודע ונקראים עמודי שש שית פרקין ווי העמודים וכנודע בח"ה וגם נו"ה הם עמודים אשר שש ספירות עומדים עליהם כי למעלה מנו"ה הם שש ספירות כח"ב חג"ת] מיוסדים [שכן נו"ה עומדים על היסו"ד וזהו מיוסדי"ם והיסוד הוא על מלכות דבה השם א"ד ולבושו בהס"ך מספר פ"ז ולכן נקראת אדנ"י פ"ז וזהו] על אדני פז. וזהו כלל הכתוב שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז היינו דנו"ה תרין שוקין הם על אדני פז באמצעות היסוד וזהו גם כאן תשית לראשו עטרת פז והנה בהיות סדר זרעים במדת חי עולמים וכירושלמי הנ"ל שמאמין בחי העולמים וזורע לכן מובן ממילא שע"י הלימוד והעסק בסדר זרעים ממשיכין ממדה זאת ענין חיות עולמים וזהו דכתי' בתר תשית לראשו וגו' חיי"ם שאל ממך נתתה לו אורך ימים עול"ם ועד הרי כאן המשכת חי"י עול"ם ממדה הנקראת כן חי עולמים ומתייחסת לסדר זרעים וכנ"ל והארכתי עוד במ"א בביאור כתובי תהלים כ"א הנ"ל עד"ז ואכ"מ

והנה לפי דרכנו היות כתובי תהלים כ"א הנ"ל רומזים על רבי וחיבור המשנה שלו והנה נרמזו בכתובים אלו ג' דברים והם לב לשון כתב וזה שכן תאות לב"ו נתתה לו הוא לב. נתתה לו וארשת שפתיו ר"ת לשון. כי תקדמנו ברכות ר"ת כתב ובכתבים שלי במ"א דיברתי בכוונת הרמז הזה ואכ"מ] והנני פה רק להעיר כי כמו שבכתובי תהלים כ"א הנ"ל הרומזים על רבי וחיבור המשנה שלו נרמזו ג' דברים לב לשון כתב כן בכתוב שלפנינו רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר דרומז ג"כ על רבי וחיבור המשנה שלו לפי דרכנו וכנ"ל הנה נרמזו ג"כ אלו הג' דברים שכן רחש "לבי" דבר טוב הרי לב, "לשוני" הוא לשון, "עט סופר מהיר" הוא כתב

והנה טעם כל הכתוב רחש לבי דבר טוב עד"ז הוא שעלה בלבי לתקן דבר טוב. אומר אני מעשי למלך היינו שהדבר טוב הנ"ל אני רוצה לתקן ולעשות עבור המלך העליון ית' כביכול כטעם עת לעשות לד' וכנ"ל ומהו התיקון הנ"ל לכן פירש ואמר לשוני היינו דברים שבע"פ הצריכים להאמר בלשון יהיו נכתבים בעט סופר מהיר והנה טעם עט סופר מהיר מובן עוד עפמ"ש חכמי האמת דחיבור המשנה הוא בבחי' מט"ט הנקרא משנה כנודע [ודורשי רשומות אמרו משנה ר"ת מט"ט נער שר הפנים ע' יבמות (דף ט"ז ע"ב) דמט"ט נקרא נער ע"ש דנדרש עליו קרא דנער הייתי וגו' וע"ש בתוס' בשם הפסיקתא ובספרי חכמי האמת הדברים מפורסמים] והנה מט"ט נקרא סופר וכמבואר בתרגום יונתן בראשית פרשה ה' פסוק כ"ד עה"כ ואיננו כי לקח אותו האלקי"ם וז"ל והא ליתוהי עם דיירי ארעא ארום אתנגיד וסליק לרקיעא במימר קדם ד' וקרא שמי' מיט"ט ספרא רבא עכ"ל וזהו לשוני עט סופר מהיר. ויתכן ג"כ לפרש לשוני עט סופר מהיר על מרע"ה דנודע בח"ה דתושבע"פ היא כלת משה בסוד ויתן אל משה ככלתו ככלתו כתי' וכמבואר במדרש בסוד