בית האוצר חלק א צו

מזה דלא מהני אומדנא שאומדין דעתו היכא שאומר בשעת המעשה בפירוש שמתכוון להיפוך ואולם יש לחלק בין הך דב"ק דאנו רוצין שתועיל מחילתו שבפה וע"ז שפיר אומרין דכיון דאין לבו שוה לא הוי מחילה משא"כ בהך דב"ב אמרי' להיפוך דנהי דמוחלת בלב עכ"ז כיון דאין פי' שוה במחילה נמי אין ראוי למחילה שתועיל וע' תוס' ערכין (דף ה' ע"א) ד"ה אדם וגם אין לדמות אומדנות להדדי דאולי הך דב"ק הוא אומדנא ברורה טפי ולכן מהני אף שאומר גם בשעת המעשה להיפוך ובאתי רק להעיר. וע"ע עירובין (דף כ"ו ע"ב) לר"א אי אמר לא מבטילנא ולרבנן אי אמר מבטילנא מאי עש"ה כל הסוגיא שיש לדון לכאורה גם משם אי מהני אמירה בפירוש נגד אומדנא סתמית ויש לחלק ופשוט ובאתי רק להעיר

כלל לג) אומר אני. כן הי' דרכו של רבי לומר דבריו בלשון אומר אני' ע' קידושין (דף ט' ע"ב) רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולם בחנק וע' גיטין (דף ל"ח ע"ב) רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא ושם (דף ל"ט ע"ב) אמרו לפני רבי אמר נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להן אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר ועוד שם (דף נ"ב ע"א) רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא ובערכין (דף י"ז ע"א) רבי אומר אומר אני אף בערכין כן ועוד שם (דף כ"ד ע"ב) רבי אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון ובתענית (דף ב' ע"ב) רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה ושם (דף י"ז ע"א) ובסנהדרין (דף כ"ב ע"ב) רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם ובפסחים (דף ע"ה ע"א) רבי אומר אומר אני שזה צלי אש ובב"ק (דף קי"ד ע"ב) רבי אומר אומר אני גנב כגזלן ובחולין (דף כ"ד ע"ב) רבי אומר אומר אני עד שיהא בן עשרים ובכריתות (דף י"ח ע"ב) רבי אומר אומר אני כשם שמביא חטאת על כל אחת ואחת כך מביא אשם תלוי עכאו"א ועוד שם וביומא (דף פ"א ע"ב) רבי אומר אומר אני חומץ משיב את הנפש ובבבא בתרא (דף קכ"ד ע"א) רבי אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח (ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן) ובמגילה (דף ד' ע"ב) רבי אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן ועוד שם רבי אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה ובמנחות (דף י"ד ע"א) רבי אומר אומר אני שזה כשר ובעירובין (דף ג' ע"ב) רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה וכהנה רבות מאוד גם בירושלמי ותוספתא ושאר ספרי חכמים אספרם מחול ירבון ולא נמצא כזה לשום אחד משאר החכמים זולת על צד הזרות והמיעוט ועל זכרוני כעת תוספתא פסחים פ"ח פסח מצרים נאמר בו ולקח הוא ושכנו משא"כ בפסח דורות ר' שמעון אומר אומר אני אף בפסח דורות כן כו' מי שהיו לו עבדים שלא מלו ושפחות שלא טבלו מעכבין אותו מלאכול בפסח ר' אליעזר בן יעקב אומר אומר אני בפסח מצרים הכתוב מדבר כו' ר' יוסי הגלילי אומר אומר אני שלא נאסר חמץ במצרים אלא יום אחד בלבד כו' עכ"ל התוספתא והך דריה"ג הובא בש"ס פסחים (דף כ"ח ע"ב) ולא הובא שם בלשון אומר אני ואולם בירושלמי פסחים פ"ט סוף הלכה ה' הובאה שם מימרא דריה"ג הנ"ל בלשון אומר אני כמו שהוא בתוספתא וע"ע ירושלמי ביצה פ"ב ה"א רב אמר אומר אני אין פחות מכזית כו' ואולי גם שם צ"ל רבי תחת רב

והנה הבנת ענין הלשון אומר אני שהי' שגור על לשונו של רבי נראה דהוא דרך ענוה [ע' סוטה (דף מ"ט ע"א) משמת רבי בטלה ענוה כו' ובהוריות (דף י"ד ע"א) אמר רבא אפי' רבי דענוותנא הוא תני אמרו משום ר"מ כו' ובגיטין (דף נ"ט ע"א) שאני מניינא דבי רבי דכלהו מנייניהו מן הצד הוו מתחילין ובתוס' משום ענוה שלא להראות עצמו גדול הי' עושה כן עכ"ל] והכוונה שאיננו אומר את הדין והדבר דרך החלט רק אומר אותו בייחוס אל עצמו שלו נראה כך וכדרך שרגילין היום לכתוב מליצת "נלענ"ד" כן הוא ג"כ מעין ענין זה הלשון אומר אני ולדמיון הך דקידושין (דף ט' ע"ב) רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה כו' הכוונה שאיננו אומר סתם את הדין הראשון בסקילה והשני בחנק דרך החלט רק "אומר אני" היינו שאני נראה לי כך אבל אינני מחליט שכן הוא

והנה לפי המבואר בספרי תלמידי הבעש"ט ז"ל כי דרך אנשי המעלה הגדולים להתבונן על כל דיבוריהם ומעשיהם שאין הם המדברים והעושים בכח עצמם רק כח אלק"י אשר בהם ובכל הנבראים כטעם ואתה מחי' את כולם הוא העושה חיל הדיבור וכל המעשים כטעם ד' שפתי תפתח וכנודע הנה יתכן ע"כ כזה הבנת לשון אומר אני היינו דהקדים אל דיבורו שלא הוא בחכמתו ובתבונתו הוא האומר והמשיג שהדין הוא כך וכך רק כח אלק"י אשר בו היא השכינה הקדושה המחי' את כל הנבראים ונקראת אני כנודע בחכמת האמת וע' תוס' סוכה (דף מ"ה ע"א) על אני והו הושיעה נא הוא האומר את הדברים וזהו ענין הלשון אומר אני דו"ק וע' סוכה (ד' נ"ג ע"א) אמרו עליו על הלל כשהי' שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן כו' וברש"י דורש הי' בשמו של הקב"ה אם אני כאן כו' כ"ז שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרוי' בו כבודו קיים ויבואו הכל כאן כו' עכ"ל. ולפי דברינו הקדומים יובן ביותר ענין הלשון אם אני כאן כו' היינו דהשכינה הקדושה נקראת אני ומובנים הדברים כפשוטן אם אני כאן היינו אם השכינה הקדושה כאן הכל כאן וגם רש"י רמז לזה במתק לשונו שכ' "ושכינתי" שרוי' בו כו' וע"ע בפסיקתא פרשה י"ז ר' אחא פתח אני ד' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים. אני הוא שמי עכ"ל. ואין לו מובן כ"א לפי הנ"ל ששם אני הוא שם שכינת כבודו ית' ועיקר כוונת דברי הפסיקתא דיברתי בה במ"א ואכ"מ. ולפי מאי דמוכח קצת מש"ס שבת (דף נ"ו ע"א) דרבי הי' לו התייחסות מה לדהע"ה ע"ש דאמר רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד כו' וע' סוכה (דף כ"ו ע"ב) שינתי' דמר כדרב ודרב כדרבי ודרבי כדדוד כו' אזי מובן ביותר ענין הלשון אומר אני היינו שייחס הדברים אל השכינה הקדושה הנקראת אני וכנודע דבחי' השכינה הקדושה מתייחס לדוד וע' פסחים (דף קי"ז ע"א) לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואח"כ אמר שירה מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואח"כ שרתה עליו שכינה והיינו כנ"ל דשם דוד שבמקרא הוא עצמו מורה על השכינה הקדושה המתייחסת לדוד ודוד הוא מרכבה לה וכנודע בחכמת האמת וע"כ לדוד מזמור מורה שהי' השראת השכינה תחלה ואח"כ המזמור והשירה כו' והארכתי בזה במ"א ואכ"מ וכמנהג הזה עצמו של רבי באומרו אומר אני הנה לפי דרכנו מצינו כזה גם לדהע"ה באומרו ואני תפלה וכנודע בחכמת האמת דשם אני דואני תפלה רומז על השכינה הקדושה ולכן לא אמר ואני מתפלל רק ואני תפלה וכנודע בחכמת האמת

והנה כמו שלא נמצא שגירות לישן אומר אני לשום אחד מן החכמים רק לרבי והוא דבר של חידוש קצת הנה נמצא עוד דבר של חידוש והוא כי כמדומה לי שבכל המקרא לא נמצאו תיבות אומר אני זולת פעם אחת בתהלים מ"ה רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר והנה נודע כי ספר תהלים נכתב ברוה"ק על ענינים עתידים וע' הקדמת הראב"ע בפי' תהלים וע"כ י"ל דמקרא זה רומז ברוה"ק על רבי וחיבור המשנה שלו דדברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב ורבי חיבר המשנה משום עת לעשות לד' הפרו תורתך ע' תמורה (דף י"ד ע"ב) ותוס' ב"ק (דף ג' ע"ב) וזהו שהכתוב מדבר ברוה"ק בעד רבי כאילו רבי בעצמו אומר הדברים רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך היינו מה שאני רוצה לעשות כביכול עבור המלך העליון ית' [ונאמר כאן מעשי למלך כמו ששם נאמר לעשות לד' ומדוקדק ביותר תיבת למלך וכנודע דתושבע"פ עניינה הספיר' הנקראת מדת מלכותו ית'] לשוני היינו מה שצריך להאמר בלשון דברים שבע"פ אני רוצה לתקן שיהי' נכתב בעט סופר מהיר [והנה לבי דבר טוב ס"ת רבי. תיבת לשוני גימט' יהודה הנשיא הרי רמוז השם רבי שכינוהו חכמים וגם שמו העצמיי יהודה הנשיא וכן הוא נקרא כמה פעמים בש"ס ג"כ בשם רבי יהודה הנשיא] וע"כ נאמרו