בית האוצר חלק א פד

תמה ואמר מכדי למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה כתי' כו' כיון דאמרו ליה קא מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כו' ומוכח דבתי כנסיות יש להם מדריגת ומעלת א"י ובאתי רק להעיר

כד) דע דיש לעיין בכל מילי דאמרי' דהאויר כמונח דמי אם אין חילוק בין האויר שתוך י' טפחים לאויר שלמעלה מי' וכמו דהירושלמי קורא לקלוטה כמי שהונחה אויר כרמלית ואויר רה"ר כממשן וכמו שהבאתי באות כ"ב ומבואר בפ"ק דשבת דכרמלית ורה"ר תופסין רק עד י' וע"ע ברש"י עירובין (דף ל"ג ע"ב) ד"ה אינה גבוהה עשרה דכ' דכל למטה מעשרה כמאן דמנחא אארעא היא וכן הוא בכמה דוכתי דכל למעלה מעשרה רשותא אחריתי הוא וע' סוכה (דף ה' ע"א) וברש"י שם וא"כ י"ל דכיון דהאויר דלמעלה מי' הוא רשות אחרת ע"כ איננו נגרר אחרי הדבר אשר הוא בתוך י' ולא חשוב אויר דבר כדבר רק אויר שבתוך י' טפחים לקרקע וע"ע ב"ב (דף ז' ע"א) דלמטה מי' חשוב רשות דקרקע גם לענין ממון היינו דחשוב רשות של בעל הקרקע עש"ה וע"ע בנגעים פי"ג מי"א מצורע שנכנס לבית כל הכלים ששם טמאים אפי' עד הקורות ר' שמעון אומר עד ד' אמות (בגובה) כלים מיד טמאים ובר"ש ורא"ש דסבר ר"ש דלמעלה מד' רשותא אחריתי הוא וצ"ע ג"כ אם אין לחלק בכל דיני אוירו של דבר בין אויר שתוך ד' אמות לאויר שלמעלה מד' אמות ואולם לפי הטעם שנתנו שם הר"ש והרא"ש ז"ל להא דר"ש משום דקומת אדם ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו וכמבואר בעירובין נראה לכאורה דשייך טעם זה רק באדם דרשות האדם תופס בבית רק עד ד' אמות בגובה ובאתי רק להעיר

כה) ע"ע בפסחים (דף מ"ח ע"ב) ר"א אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה כו' בעי רי ירמי' טבלא שאין לה לבזבזין מהו תוך כלי בעי' והא ליכא א"ד אויר כלי בעי' והא איכא תיקו עכ"ל הגמ' ומוכח מלשון הגמ' דהאיבעי' אם אויר כלי לו כח תוך הכלי או לא והוא מטי לדין אויר כלי אי ככלי דמי שהבאתי לעיל אות ב' יעוי"ש דתוך כלי הוא כלי גמור וא"כ האיבעי' אם אויר כלי כתוך כלי הוא איבעי' אם אויר כלי ככלי ודו"ק ואולי גם באיבעי' זאת דפסחים הנ"ל דהוא איבעי' דר' ירמי' יוכל להיות דר' ירמי' לטעמי' אזיל דאיבעי' לי' בסוטה (דף מ"ה ע"א) אי אויר שדה כשדה דמי וכמו שהבאתי לעיל באות ט"ו וה"נ איבעי' ליה בשבת (דף ל"ח ע"ב) תלאן במקל מהו וביארנו לעיל אות י"ט דהאיבעי' ג"כ אי אויר קרקע כקרקע דמי וע"כ ה"נ איבעי' ליה דכוותי' אי אויר כלי ככלי דמי ובאתי רק להעיר

וע"ע בירושלמי פסחים שם פ"ג ה"ג ר' ירמי' בעי (אהא דכיצד מפרישין את החלה בטומאה ביו"ט) ויפרירנה וישליכנה לאויר הבית ויקרא לה שם (ופריך הירושלמי) תמן א"ר ירמי' בשם ר' זעירא שני חציי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף כו' (לענין ביעור חמץ) והכא הוא אומר הכן (דיצטרפו הפרורין לקריאת שם חלה) א"ר יוסי עד שהוא באויר הבית יקרא לה שם (עד שהוא באויר הבית ולא נפל לארץ יקרא לה שם ואז מצטרפין, ק"ע) אויר הבית מצרף לחלה אין קרקע הבית מצרף לחמץ (קושי' הוא דהירושלמי פריך אטו אויר הבית מצרף לחלה ואין קרקע כו' בתמי' ע"ש בק"ע) עכ"ל הירושלמי ומבואר דסברת ר' יוסי אליבא דר' ירמי' הוא דאויר עוד עדיף מקרקע דאע"ג דאין קרקע מצרף לחלה עכ"ז בעודו באויר הקרקע מצטרף וזה חידוש גדול ואולי הטעם דפרורין הואיל ולא חשיבי לכן כשנפלו לארץ בטלו אגב ארעא וחשיבי כעפרא ולא שייך בהו צירוף תו וע' דוגמת זה ברש"י כריתות (דף ד' ע"ב) דפי' הא דאמר שם דאצטריך מקרא מיוחד לחייב על דם כיסוי וז"ל דם חי' ועוף שכיסהו ונתגלה סד"א בטלה אגב ארעא ואי הדר אכלה עפרא בעלמא הוא ולא ליחייב קמ"ל עכ"ל ואולם שם הוא מכוסה בעפר ולא דמי לכאן דרק מונח על הארץ ואין מכוסה בעפר וגם שם הוא חידוש הא דה"א דיובטל ויוחשב כעפר ואפי' אי חזר ונתגלה עדיין לא יוחשב דם ויופטר והאי לישנא דרש"י דכ' בטלה אגב ארעא מצינו בגמ' ב"מ (דף נ"ו ע"ב) ומנחות (דף ס"ט ע"ב) חטין וזרען בקרקע מהו יש להם אונאה או אין להם אונאה כו' כמאן דשדיין בכדא דמיין כו' או דילמא בטלינהו על גב ארעא כו' ואין לזה ענין להך דכריתות דאין ענין כיסוי לזריעה וכמובן ואכ"מ לדבר בזה

כו) ע"ע במכות (ד' י"ט ע"ב) פשיטא הוא בחוץ (חוץ לירושלים) ומשאו (של מעשר שני) בפנים קלטוהו מחיצות הוא בפנים ומשאו בחוץ מהו תנא להו ההוא סבא בדבי ר' שמעון בן יוחי כי ירחק ממך המקום ממילואך (מכל מילוי שלך ומשא של אדם חשוב מלואו דלא תימא ממך ממקצתך דכל זמן שרחק מקצתך יהא נפדה אלא כי ירחק ממילואך פדה אבל כשאתה בפנים או משאך בפנים לא רחק המקום ממילואך ושוב לא תפדה אלא ואכלת שם, רש"י) בעי ר' פפא נקט ליה בקניא מאי (הוא מבפנים ונקט משאו בקניא ארוך מבחוץ מהו כיון דלאו ממש על כתיפו הוא אין זה מלואו והרי הוא כמוטל לארץ ונפדה או דילמא כיון דנקיט ליה משאו קרינא ביה כן נראה בעיני רבי ועיקר, רש"י) תיקו עכ"ל הגמ' והנה הא דאמר תחלה פשיטא הוא מבחוץ ומשאו מבפנים קלטוהו מחיצות מוכח לכאורה מזה כסברת התוס' שם (דף י"ב ע"א) ד"ה אילן בתירוצם השני ומובא לעיל אות ד' שכתבו דאויר ירושלים כירושלים דהא בהך פשיטא הוא מבחוץ ומשאו מבפנים כו' אכתי לא ידע מקרא דכי ירחק ממך המקום ממילואך וא"כ אמאי פשיטא ליה דקלטוהו מחיצות הא אי אין אויר ירושלים כירושלים א"כ הא הוי כאילו אין המעשר בירושלים כלל דבשלמא אם האדם עצמו בירושלים ואוחז המשא על כתיפו אז אע"ג דאין המשא על קרקע ירושלים עכ"ז שפיר נקלט דכיון דהאדם עומד על הקרקע ע"כ הנחת גופו כהנחת חפץ דמי וכש"ס זבחים (דף פ"ח ע"א) המובא לעיל אות ג' משא"כ אם הוא מבחוץ ומשאו שעל כתפו כבר הגיע לפנים באויר ירושלים א"כ אי אויר ירושלים לאו כירושלים א"כ אמאי נקלט ונהי דהוא תוך המחיצות עכ"ז אטו מחיצות כתיב באורייתא הרי כתיב רק כי ירחק ממך המקום וכאן נמי הרי בין המשא ובין האדם עדיין בריחוק מקום כיון דאויר ירושלים אינו כירושלים וא"כ הרי אין האויר קרוי מקום וכמובן וע"כ דאויר ירושלים כירושלים וכמובן ואולם לירושלמי שבת וש"ס עירובין המובא לעיל אות כ"ב עדיף אויר שתוך מחיצות מאויר מקום גרידא ואפי' אי אין אויר מקום כמקום עכ"ז אויר מחיצות כממשן ע"ש ועי"ל דאפי' אי אין אויר ירושלים כירושלים עכ"ז שפיר פשיטא דקלטוהו מחיצות משום דכתיב בקרא כי לא תוכל שאתו וע"כ בעי' לענין שיהי' לו רשות לפדות שיוחסר עוד פעולה מה בגוף המשא של מעשר שני היינו שיוצרך עוד המשא העתק ונשיאה אפי' פסיעה אחת עכ"פ משא"כ בהוא בחוץ ומשאו שעל כתיפו מבפנים אז נהי דחסר עדיין העתקת גופו מחוץ לפנים כי היכי דיוחשב עי"כ היות המשא בירושלים מפאת דהנחת גופו כהנחת חפץ דמי עכ"ז כיון דאין צורך היות שם פעולה במשא עוד רק די בהעתקת הגוף שתחת המשא מחוץ ירושלים לירושלים בלתי שיעשה שם פעולה במשא כלל ואז ממילא הרי תוחשב המשא היותה בירושלים מפאת הנחת גופו כהנחת חפץ וכנ"ל וע"כ לא קרינן ביה תו כי לא תוכל שאתו כיון שאין שם עוד חסרון נשיאות והעתקת המשא רק חסרון העתקת הגוף אשר עליו המשא וע"כ אין יכול לפדותו עוד ודו"ק היטב

ודע דהא דבעי ר' פפא נקט לי' בקניא מאי הנה לולי פירש"י ז"ל לכאורה הי' אפשר לפרש דכוונתו באמת להנ"ל דבעי אי אויר ירושלים כירושלים כיון דלשון האיבעי' דומה ללשון האיבעי' בזבחים (דף פ"ח ע"א) שם אי דנקט להו בראש המזבח ה"נ כי קאמר דתלינהו בקניא מאי כו' ושם הפי' דאי נקט האיברים בהיותו בראש המזבח פשיטא דהנחת גופו כהנחת חפץ כי קמבעיא בעומד על רצפת העזרה ונקט האיברים בקניא בראש המזבח מהו אויר מזבח כמזבח דמי או לא וכמו שהעתקתי הגמ' ופירושה באות ג' וע"כ ה"נ כוונת ר' פפא דאי עומד בירושלים ואוחז המשא על כתיפו או בידו פשיטא דהנחת גופו כהנחת חפץ כי קמיבעיא דעומד חוץ לירושלים ונקט המשא בקניא באויר ירושלים