בית האוצר חלק א סג

מאיסורי מזבח הי"ג והי"ד עש"ה א"כ על כרחך דהלכתא כוותיה דלישנא בתרא הנ"ל דלידה לא חשיב שינוי מפאת דמעיקרא בהמה והשתא בהמה וכ"כ הכ"מ ברמב"ם שם להדיא דהלכות הנ"ל הם כסברת הל"ב הנ"ל עש"ה [וע' מהרי"ל ה' יו"ט וז"ל מהר"ש הקשה הא דקיי"ל עגל הנולד ביו"ט מותר לשוחטו ואמאי ביצה אסורה כו' וי"ל היינו טעמא דעגל הנולד לא נשתנה בשום ענין דליתקרי הכנה כו' עכ"ל וזה ג"כ כסברא הנ"ל דהלידה לא חשיב שינוי וצע"ק דלא הביא שם כלל ש"ס ע"ז הנ"ל ובאתי רק להעיר] וא"כ לפי ההלכה עובר קרוי בהמה וא"כ לפמ"ש למעלה דספיקא דידן אי עובר קרוי אדם בהא תליא אי עובר דבהמה קרוי בהמה או לא אם כן לכאורה הנה נפשט הספק שלנו לומר דעובר מיקרי אדם וכמובן

והנה אחרי אשר זכינו לדברי הגמ' ע"ז הנ"ל הנה יש ללמוד לכאורה מדברי הגמ' הנ"ל דגם שור במעי אמו קרוי שור דאל"כ רק נימא דמשנולד הוא דמקבל את השם שור א"כ אכתי מאי דחי הגמ' דמהך דעיברו ולבסוף נרבעו אין ללמוד דאין שינוי בנעבד דשאני התם דמעיקרא בהמה והשתא בהמה וליכא שינוי ואמאי והרי שפיר יש שינוי גם שם דהא מבואר בסוגי' דב"ק (דף ס"ה ע"ב) הנ"ל אשר הבאנו למעלה דעגל ונעשה שור לולי דשור בן יומו קרוי שור הי' הגנב קונהו בשינוי השם והי' נחשב שינוי במה שנעשה מאינו שור שור וא"כ ה"נ אי נימא דעובר לא מיקרי שור א"כ אכתי הרי יש כאן שינוי בלידתו במה שהוא מקבל את השם שור מה שלא הי' לו מקודם לכן וכמו דלפי הה"א דעובר לא מיקרי בהמה חשיבא הלידה שינוי ע"י קבלת השם בהמה שלא הי' לו מקודם לכן א"כ ה"נ לפי מאי דדחי התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה אכתי הרי יש כאן שינוי בקבלת השם שור שלא הי' לו קודם לכן ועל כרחך דלסברת הדחי' הנ"ל יש גם לעובר שם שור ואין כאן שינוי כלל וכלל והכי מוכח בפשיטות לישנא דגמ' דאמר דשא הוא דאחיזא באפה דכל השם שיש לבהמה אחרי הלידה יש לו גם במעי אמו ואין שום חילוק ביניהם כמו שאין חילוק בין בהמה גמורה הסגורה בתוך איזה דבר לבהמה אשר איננה סגורה דאין לזו שם אחר מלזו וכן העובר נחשב רק בהמה סגורה ויש לו כל השמות אשר יש לבהמה אחרי הלידה וכמובן ואולם צע"ק להבין זה באמת דהא סברת ר' זירא בב"ק שם היתה דגם שור הנולד לא קרוי שור עד שהגדיל ורבא דחדית נמי דשור בן יומו קרוי שור הרי למד זה ג"כ רק מקרא דשור או כשב וגו' דכתי' בי' נמי רק כי יולד וא"כ הרי אין ראי' ממקרא זה לשיקרא שור גם קודם הלידה וא"כ שיטת הש"ס ע"ז הנ"ל דעובר נמי מיקרי שור ע"כ דמסברא הוא דס"ל הכי וא"כ יוקשה דאיך יש כאן סברות הפוכות כאלו דלר' זירא אפי' שור שנולד לא קרוי שור מסברא קודם שהגדיל ולרבא נמי הסברא הוא כן ורק דעכ"ז נקרא שור מגזה"כ לפי שקראתו תורה שור בקרא דשור או כשב וגו' ואילו הש"ס דע"ז הנ"ל סובר דגם עובר מיקרי שור מסברא וצ"ע ועוד קשה קצת בזה דנוכרח לומר דג' מחלוקות בדבר דפתמא דגמ' דחולין (דף ס"ט ע"א) ס"ל דעובר אפי' בהמה לא מיקרי ואילו סוגי' דע"ז הנ"ל סוברת דאפי' שור דהוא שם הפרטיי נמי מיקרי ואילו רבא יש לו דיעה ממוצעת בין ב' אלו הדיעות וס"ל דעובר לא מיקרי שור דהא אמר רק דשור בן יומו קרוי שור כו' וכנ"ל ואילו בהמה ס"ל דמיקרי דהא אפי' בכלל בקר וצאן דאינם שמות כוללים כל כך כשם בהמה איתי' לרבא וכמו שהוכחנו מהך דאמר רבא דוולד הנרבעת והנוגחת אסור דאימעוט רק מקרא דמן הבקר ומן הצאן וכנ"ל וא"כ כ"ש דאיתי' בשם בהמה דהוא שם כולל לכל מיני בהמה בכלל בין מין בקר ובין מין צאן וכמובן [ואולם לפי מסקנת התוס' ב"ק (דף מ"ז ע"א) שם דטעמא דרבא בהא דוולד הנרבעת הוא לפי האמת משום דעובר ירך אמו א"כ יש לדחות ראי' זאת מהך דוולד נרבעת די"ל דשאני התם דעובר ירך אמו הוא ולכן גם העובר בכלל בקר וצאן איתי' מפאת דהוא ירך האם אשר הוא בקר וצאן]

ואיך שיהי' הנה זה עכ"פ מוכח מש"ס ע"ז הנ"ל להדיא דעובר נמי מיקרי שור וא"כ לפי מאי דכתבנו דהלכתא כש"ס ע"ז הנ"ל א"כ וודאי דיש לפשוט מזה דעובר מיקרי אדם דשם אדם הוא דומה לכאורה ממש לשם שור דשם שור הוא שם פרטיי למין שור וכן שם אדם הוא שם פרטיי למין אדם וכמו שכתבנו למעלה ובאתי רק להעיר

עוד יש להעיר בזה לכאורה מדברי רש"י חולין (דף ע"ב ע"ב) ד"ה שיש במינה דאהא דמבואר שם במשנה דטריפה אפי' לא היתה לה שעת הכושר שחיטתה מטהרתה מפאת שיש במינה שחיטה ואילו בן ח' חי אין שחיטתו מטהרתו כ' רש"י ז"ל וז"ל טריפה שיש במינה שחיטה הלכך לא נפקא מכלל בקר וצאן (וקאי עלי' קרא דוזבחת מבקרך ומצאנך ולכן איתי' בשחיטה ושחיטתו מטהרתו) אבל בן ח' חי שנולד מבהמה חי' אין לנו במה לטהר אפי' נשחט לפי שאינו בכלל בקר וצאן עכ"ל ומוכח מדברי רש"י הנ"ל דעובר לא מקרי בקר וצאן ורק אחרי יציאת הולד לאויר העולם הוא שמקבל את השם בקר וצאן דא"ל דגם עובר מיקרי בקר וצאן ובן ח' שאני דכיון דאין ראוי לחיות ע"כ לא מיקרי בקר וצאן דז"א דא"כ לרבא דאיבעי' לי' בנדה (דף כ"ד ע"ב) אי בהמה נמי יולדת לשבעה ע"ש דנשאר באיבעי' דלא איפשטא וא"כ אי נימא דיולדת לז' א"כ הרי הי' אל העובר השם בקר וצאן בחודש השביעי לעיבורו שהרי אילו נולד אז הי' ראוי לחיות וא"כ כיון דכבר היה לו השם בקר וצאן מדוע פקע מיני' שם זה בלידתו בחודש הח' ואי משום דעתה שנולד בחודש הח' אינו ראוי לחיות עכ"ז מדוע שינה זה מבהמה גמורה שנולד בה חולי שאין ראוי' לחיות מחמתו דשחיטתה מתירתה לגמרי באכילה אם אין בהחולי ענין טריפות וכמבואר בחולין (דף ל"ז ע"א וב') סוגי' ערוכה דמסוכנת שריא באכילה ע"י השחיטה ואעפ"י שיודעין וודאי שתמות אם לא תשחט ואדרבה הרי בהמה כזאת גרועה עוד מבן ח' שהרי מבואר בב"ר פרשה י"ד דהנוצר לשבעה (אם היתה יצירתו בענין שיולד לז') ונולד לשמונה (ואיתרמי שנולד לח') יכול לחיות וא"כ הרי כל בן ח' יש לספק בו שמא היתה יצירתו לז' ויכול לחיות לגמרי ועל כרחך דהא דאמרי' דבן ח' לא קא חיי היינו משום דאזלי' בתר רובא דרוב ולדות יצירתם לט' וכמבואר ביבמות (דף ל"ז ע"א) דרוב נשים לט' ילדן וא"כ עכ"פ מיעוט בני ח' יכולין לחיות וא"כ הרי בן ח' עדיף ממסוכנת הנ"ל דודאי לא תחי' משא"כ בבן ח' דיש צד מיעוט דיכול לחיות [ואולם י"ל דהך דנוצר לז' דנולד לח' חי הוא רק באדם עש"ה בב"ר דיליף לי' מקרא דוייצר דכתיב באדם דמידרש ב' יצירות יצירה לז' ויצירה לט' וא"כ יוכל להיות דאין לבהמה טבע זאת ויש לדבר בזה הרבה ואכ"מ] ועל כרחך החילוק בין מסוכנת הנ"ל דמהני בה שחיטה אפי' לאכילה לבן ח' דלא מהני בי' שחיטה אפי' לטהר הוא מפאת דבהמה כבר הי' לה שם בקר וצאן מעיקרא וע"כ לא פקע מינה שם בקר וצאן ע"י החולי והוא שפיר בכלל קרא דוזבחת מבקרך ומצאנך ולכן שפיר איתה בשחיטה משא"כ עובר הנולד לח' דכ"ז היותו במעי אמו לא הי' לו שם בקר וצאן וכדברינו הנ"ל דעובר לא מיקרי בקר וצאן ורק אחרי צאת הוולד לאויר העולם הוא שמקבל את השם בקר וצאן וע"כ זה שנולד בחודש הח' והיתה תחילת לידתו באופן שאין ראוי לחיות לכן אין מתחיל לקבל את השם בקר וצאן ע"י הלידה וליתי' בכלל קרא דוזבחת מבקרך וצאנך ולכן לא מהני בי' שחיטה וא"כ עכ"פ מוכח מדברי רש"י אלה דעובר לא מקרי בקר וצאן וזה היפוך ממה שהוכחנו למעלה מהך דרבא דולד הנרבעת והנוגחת אסור דהיא וולדה נגחו ונרבעו דעובר מקרי בקר וצאן מדמיפסל לגבוה מקרא דמן הבקר להוציא הנרבע ומן הצאן להוציא הנוגח

ואולם לכאורה דברי רש"י דחולין הנ"ל עדן לא הונחו בזה דאי איתא א"כ אפי' נולד לט' אלא שהי' לו חולי במעי אמו אשר לא יוכל לחיות מחמתו ונולד בחולי זה או שנולד לו חולי עם הלידה יחד הי' ראוי שלא יועיל בו שחיטה כיון דבמעי אמו עדיין לא הי' לו שם בקר וצאן ועם הלידה נמי אינו מקבל שם זה כיון דאין ראוי לחיות ודבר זה לא שמענו מעולם

ועוד נתיישבתי דזה ודאי לכאורה לא ניתן להאמר כלל דעובר במעי אמו לא מיקרי בקר וצאן דהא ר' אושעי' בעי בחולין (דף ע"ד ע"א) בהושיט ידו למעי בהמה ושחט בה בן ט' חי אי שרי או אסור מי אמרי' דעובר אין לו אלא שחיטת אמו א"ד ד' סימנין אכשר בי' רחמנא ע"ש וא"כ אי נימא דעובר לא מיקרי