בית האוצר חלק א ס

בהמה ניתר בשחיטת אמו מנלן ומשני דכתיב וכל בהמה מפרסת פרסה וגו' בהמה בבהמה לרבות את הוולד (שדייא בהמה דרישא דקרא אבהמה דסיפי' ודריש הכי בהמה הנמצאת בבהמה תאכלו. רש"י) אלא מעתה (הואיל ועובר קרוי בהמה) ימירו בו (המביא בהמת חולין אצל בהמת קדשים מעוברת ואמר הרי זו תמורת עובר של זו תהא תמורה דהא גבי תמורה בהמה כתיב ואם המר ימיר בהמה בבהמה) אלמה תנן אין ממירין לא איברים בעוברין כו' ולא איברים ועוברים בשלימים כו' (אלמא דלאו בהמה מיקרו) אלא אמר קרא וכל בהמה לרבות את הוולד (דכתיב כל מפרסת פרסה בבהמה תאכלו לרבות את הוולד כלומר כל אשר תמצא בבהמה אכול) כו' ר' שימי בר אשי אמר לעולם כדאמרת מעיקרא (דעובר איקרי בהמה) ודקא קשיא לך אין ממירין הא מני ר"ש היא (טעמא דאין ממירין לאו משום דעובר לא מיקרי בהמה אלא משום דר"ש היא) דמקיש תמורה למעשר (בהמה) מה מעשר אינו נוהג באיברין ועוברין (דבעי' אשר יעבור תחת השבט) אף תמורה אינה נוהגת באיברין ועוברין כו' עכ"ל הגמ' הצריך לעניננו ומבואר דר' שימי בר אשי וסתמא דגמ' נחלקו בזה אי עובר של בהמה מיקרי בהמה או לא דסתמא דגמ' ס"ל דלא מיקרי בהמה ור' שימי בר אשי ס"ל דמיקרי בהמה [וע' רש"י עה"ת דברים י"ד פסוק ו' דציין על תיבת בבהמה משמע מה שנמצא בבהמה אכול עכ"ל ומוכח דס"ל כדרשת בהמה בבהמה הנ"ל וכר' שימי בר אשי וכן פי' הרא"ם שם עש"ה] ואם כן י"ל דה"ה דספק שלנו אי עובר של אדם מיקרי אדם או לא תלוי ג"כ בפלוגתא הנ"ל דלר' שימי בר אשי דס"ל דעובר של בהמה מיקרי בהמה ה"ה דעובר של אדם מיקרי אדם ולסתמא דגמ' דס"ל דעובר של בהמה לא מיקרי בהמה ה"ה דעובר של אדם לא מיקרי אדם דהדברים דומים לכאורה וכמובן

והנה יש לי ללמוד עוד מסוגי' דחולין הנ"ל דמה שהבאתי ראי' למעלה מש"ס סנהדרין (ד' נ"ז ע"ב) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר והבאתי ראי' מזה דעובר מיקרי אדם ודחיתי הראי' מפאת די"ל דעובר רק אדם באדם מיקרי דמוכח לישנא בהדיא דקאי אעובר אבל אין ראי' מזה לשיהיה עובר בכלל אדם סתם היכא דלא כתיב אדם באדם רק אדם גרידא והנה מסוגי' דחולין הנ"ל יש לי ללמוד שאין הדחי' הזאת נכונה ושאין לחלק בהכי דאל"כ מאי פריך בסוגיא דחולין הנ"ל אדרשא דבהמה בבהמה לרבות את הוולד מהא דעובר לא מיקרי בהמה לענין תמורה הרי יש לחלק ג"כ ולומר דעובר רק בהמה סתמא לא מיקרי משא"כ בהמה בבהמה דהיינו בהמה שהוא בבהמה דהוא עובר שפיר מיקרי וה"ז דומה בדומה ממש להך דסנהדרין וא"ל דשאני הך דתמורה דכתיב ביה ג"כ ואם המר ימיר בהמה בבהמה וע"כ הש"ס שפיר פריך דאי איתא דבהמה בבהמה מפרשי' לי' אעובר דהוא בהמה בבהמה א"כ ה"נ בהך דתמורה דכתיב ביה נמי בהמה בבהמה ה"ל למיפרשי' גם אעובר והי' ראוי להיות גם עובר בכלל דז"א דרק בהך דוכל בהמה מפרסת פרסה דכתיב בקרא (דברים י"ד) וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו דתיבת בבהמה דסיפא מיותרת וכמובן ע"כ שפיר אית לן למידרש דתיבת בבהמה אתיא לאורויי למישדי לבהמה דרישא דקרא אהך תיבת בבהמה דסיפי' וה"ק בהמה בבהמה היינו בהמה שהוא בבהמה דהיינו עובר אותה תאכלו משא"כ בהך דתמורה דתיבת בבהמה אינה מיותרת דהא הכי ה"ל לפשטא דקרא למיכתב בהכרח ואם המר ימיר בהמה בבהמה דהיינו שימיר בהמת חולין בבהמת קדשים א"כ מנ"ל למישדי תיבת בהמה אתיבת בבהמה ולומר דקאי אעובר הרי תיבת בהמה דכאן מופסקת בכוונת הכתוב ועניינה כאן כמו בעלמא היכא דכתיב בהמה לחוד ואי איתא דעובר ליתי' בכלל תיבת בהמה גרידא א"כ שפיר ה"נ ליתי' בכלל תיבת בהמה דמקרא זה וכמובן ועל כרחך דלית לן לחלק בהכי ורק כיון דחזינן דקרי קרא לעובר בהמה בבהמה שפיר יש ללמוד ממנו דעובר מיקרי בהמה ושהוא גם בכלל תיבות בהמה גרידי דכתיבי בקראי והכי מוכח להדיא לישנא דרש"י ז"ל בפירושו לסוגי' דחולין הנ"ל [הן הן הדברים הכתובים למעלה בחצאי עיגול בפירוש הסוגי' דחולין הנ"ל] דלא כ' כלל דמשאו ומתנו של הגמ' הוא אי עובר מיקרי בהמה בבהמה רק אי עובר מיקרי בהמה או לא וע"כ דמהך דבהמה בבהמה דמפרשי' לי' אעובר שפיר יש ללמוד דמיקרי נמי בהמה גרידא וא"כ ה"ה דמהך דאדם באדם יש ללמוד דעובר מיקרי נמי אדם גרידא וז"פ

והנה יש להעיר עוד בענין זה מש"ס ב"ק (ד' ס"ה ע"ב) גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' כעין שגנב כו' מתקיף לה ר' זירא ונקנינהו בשינוי השם אמר רבא שור בן יומו קרוי שור כו' דכתיב שור או כשב או עז כי יולד כו' עכ"ל הגמ' ומוכח דרק שור בן יומו ומשעה שנולד הוא דקרוי שור אבל עובר לא מיקרי שור וא"כ יש כדמות ראי' מזה דגם עובר דאדם לא מיקרי אדם

והנה הך סוגי' דב"ק לכאורה סותרת לסברא דר' שימי בר אשי דחולין הנ"ל דס"ל דעובר דבהמה מיקרי בהמה ואילו בסוגי' דב"ק הנ"ל לכ"ע ס"ל דעובר לא מיקרי שור ור' זירא היתה סברתו דאפי' משנולד נמי לא מיקרי שור רק משעה שהגדיל הוא דקרוי שור ורבא אמר ג"כ רק דשור בן יומו קרוי שור מקרא דשור וגו' כי יולד אבל עובר לכ"ע לא מיקרי שור ואולם יש חילוק פשוט בין שם שור לשם בהמה דבהמה הוא שם כללי הכולל כל מיני בהמות ואילו שור הוא שם פרטיי למין השור בפרט וא"כ שפיר יוכל עובר להיות בשם הכללי בהמה אעפ"י שאינו בשם הפרטיי שור וכמובן לאשר לו חיך לטעום טוב טעם הלשון ואולם לענין הספק שלנו אי עובר מיקרי אדם שפיר יש ראי' מהך דב"ק דהא אדם נמי הוא רק שם מין פרטיי ואינו כולל תחתיו מינים רבים רק מין אחד דאדם כשם שור המוסב על מין אחד דשור וא"כ כי היכי דעובר דשור לא מיקרי שור ה"נ לכאורה ראוי לומר דעובר דאדם לא מיקרי אדם

והנה בהשוואת סברא דר' שימי בר אשי הנ"ל להך דב"ק י"ל עוד דעובר נהי דלא מיקרי שור עכ"ז מיקרי עגל דכמו שהיתה סברת ר' זירא דגם משנולד קודם שהגדיל אין קרוי שור וקרוי עגל ה"נ בעובר שפיר יוכל להיות כן דאע"ג דאין קרוי שור עכ"ז עגל שפיר מיקרי בין לרבא ובין לר' זירא אלא דר' זירא הי' סבור דגם משנולד אכתי קרוי עגל עד שהגדיל ורבא חדית לי' דשור בן יומו קרוי שור אבל שם עגל שפיר יש לו לעובר אליבא דתרוייהו וא"כ שפיר מתאים זה עם סברת ר' שימי בר אשי הנ"ל דעובר קרוי בהמה דכיון דמיקרי עגל דהוא שם פרטיי א"כ ממילא ישנו נמי בשם בהמה דהוא שם כללי לכל מיני בהמות וגם עגלים בכלל

ואולם לענין הספק שלנו אי עובר מיקרי אדם אכתי שפיר יש ראי' מהך דב"ק דכיון דעכ"פ חזינן התם דשור משעה שנולד קרוי שור ומקמי הכי לית לי' שם שור (רק שם אחר עגל) וא"כ חזינן איפוא דאותו השם אשר אל הדבר משעת הלידה אין לו עדיין לפני הלידה וא"כ ה"נ בשם אדם אשר ישנו לאדם אחרי לידתו שפיר אית לן למימר דלית לי' שם זה לפני לידתו וכמובן

ב) והנה יש להביא ראי' פשוטה לכאורה להיפוך דעובר מיקרי אדם ממשנה נדה (דף כ"ו ע"א) שליא בבית הבית טמא לא שהשליא וולד אלא שאין שליא בלא וולד ר' שמעון אומר נימוק הוולד עד שלא יצא (נימוק ונעשה דם ונתערב בדם הלידה ובטל ברוב, רש"י) עכ"ל המשנה וא"כ מוכח לכאורה להדיא דעובר מיקרי אדם דהא גם לר"ש הי' מטמא באהל לולי טעמא דנימוק ונתבטל ברוב וא"כ הרי ר"ש הוא האומר ביבמות (דף ס"א ע"א) דעכו"ם אין מטמאים באהל מטעמא דאין קרוים אדם וא"כ מדעובר מטמא באהל על כרחך דמיקרי אדם ותו דזה וודאי דגם לרשב"ג דפליג אהך דר"ש דיבמות וס"ל דעכו"ם מטמאים באהל ע' כלל (ח' אות א') עכ"ז וודאי דמודה גם הוא דרק מי שנקרא אדם מטמא באהל דהא קרא כתיב אדם כי ימות באהל ומאי דפליג על ר"ש בדין עכו"ם צ"ל דס"ל דגם עכו"ם קרויין אדם ובזה הוא דפליג אר"ש וא"כ מהך דס"ל לרבנן דר"ש