בית האוצר חלק א נב

אב סתם וכהנה רבות עכ"ז הרי מצינו זה רק בישראל וא"כ הרי יוכל להיות דבעכו"ם באמת בני בנים אינן כבנים [וע' יבמות (דף ס"ב ע"ב) דבעי למילף דבני בנים כבנים מהא דאמר לבן הבנות בנותי וגו' ואולם הש"ס הדר בי' שם מילפותא זאת וא"כ לפי האמת הא אין ראי' משם עש"ה וגם לפי הה"א דשם אין ראי' מזה אעכו"ם דאחרי מ"ת לתוס' נדה שהבאנו לעיל אות ד' וי"ב דאפי' אי עכו"ם אין קרוים אדם עכ"ז עכו"ם דלפני מ"ת קרוים אדם וכמובן] וי"ל דזהו באמת טעם שינויא קמא דיבמות הנ"ל ולית לי' באמת לשינויא קמא דגמ' תי' האב"ע מהאי טעמא דגם שם אין נזכר רק ייחוס אחד דהכוונה דהדד הוא בן טברימון וטברימון בן חזיון וכנ"ל וסברת האב"ע צ"ל דכיון דהכתוב הזכירם שלשתם יחד ותיאר את הדד בהיותו בן טברימון בן חזיון מוכח דיש להדד קישור וירוס גם אחרי חזיון ועכ"פ בדעת רשב"י שפיר הרשות בידינו לומר דפליג ע"ז וס"ל דאין ראי' ממקרא הנ"ל וכנ"ל ורק אם נמצא גם בעכו"ם דבני בנים הרי הן כבנים ונקרא בן הבן בשם בן אז הוא דנוכל לדון מזה היות להם חייס וענין אדם משא"כ ממקרא הנ"ל אין ראי' וכמובן

והנה בירושלמי קידושין פ"ד ה"א איתא אילין שנות ברזילי (דכתי' ומבני הכהנים בני חבי' בני הקוץ בני ברזילי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקודש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים וע' כתובות (ד' כ"ד ע"ב) אמר להם במה הייתם אוכלים בגולה בקדשי הגבול אף כאן בקדשי הגבול ושואל הירושלמי דהא ברזילי הגלעדי עכו"ם הי' וא"כ אילין בנות ברזילי) לשם שמים נתגיירו (ולקחם ברזילי) או שלא לשם שמים נתגיירו אין תימר לשם שמים נתגיירו יאכלו בקדשי הקדשים ואין תימר שלא לשם שמים נתגיירו (ואין גירותן גירות) אפי' בקדשי הגבול לא יאכלו (ופריך תו) אפי' תימר לשם שמים נתגיירו וגיורת לא כזונה היא אצל כהונה (בתמי' הרי גיורת אסורה לכהן משום זונה וא"כ הרי הבנים חללים ואכתי גם בקדשי הגבול לא יאכלו) פתר לה לא היו בנות אלא בנות בנות להא דכתי' אשר לקח מבנות ברזילי וגו' לאו אבנות ממש קאי רק אבנות בנות וקרי לבנות בנות בשם בנות וכוונת הכתוב דהבנות נתגיירו וצישאו לישראל והולידו בנות מישראל דה"ל אלו הבנות בנות ישראליות לא גיורות ומהן לקח ברזילי אשה) ואין מבנות בנות כישראל הן (קושי' הוא דא"כ כישראל הן ואמאי נגאלו בני ברזילי מן הכהונה) וכר"ש דר"ש אמר גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' ויום אחד כשיר' לכהונה לא הי' בה דעת לטבול אז משהטבילו אותה מכיון שהיא חוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל כל אחת גיורת היא וגיורת כזונה היא אצל הכהונה (כן היא גירסת הק"ע לפי הגהתו בירושלמי ועש"ה בק"ע שפירושו דחוק מאוד לענ"ד. ולענ"ד יש להגיה ולגרוס ג"כ כגירסתו ורק צריך להגיה עוד כר"ש תחת וכר"ש והכוונה דהאי כר"ש שינויא הוא דבאמת לקח מבנות ברזילי ממש ואי דקשיא דא"כ הא הוו גיורות וגיורת כזונה לכהונה ע"ז מתרץ הירושלמי דנתגיירו פחותות מבנות ג' וכר"ש דס"ל דגיורת פחותה מבת ג' כשיר' לכהונה אלא דהירושלמי מחדש דזהו רק מה"ת משא"כ מדרבנן אין גירות דפחות מבת ג' גירות כיון דאין בה דעת לטבול וצריכה לחזור ולטבול שנית כשגדלה ואז תו ה"ל זונה מדרבנן אלא דדרבנן זה החמירו רק לקדשי המקדש אבל לא לקדשי הגבול וע"כ לא נפסלו בני ברזילי מקדשי הגבול וכ"כ גם הק"ע בכוונת הירושלמי אלא דנדחק בהך וכר"ש דר"ש אמר גיורת פחותה מבת ג' כו' ופי' דהוא עדיין מן הקושי' ופירושו דחוק מאוד עש"ה ותבן ולענד"נ כמ"ש) עכ"ל הירושלמי והנה התבאר לך מדברי הירושלמי דיש כאן קושי' בקרא דוהכהנים בני הקוץ וגו' בני ברזילי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה וגו' דהא ברזילי הגלעדי עכו"ם הי' וא"כ בלקחו מבנותיו אפי' נתגיירו עכ"ז הא גיורת אסורה לכהן משום זונה והבנים חללים וא"כ איך הותרו בקדשי הגבול וצריך לתרץ באחד מב' אופנים א' דלא לקח מבנות רק מבנות בנות והיינו דהבנות נתגיירו ונישאו לישראל והולידו בנות דה"ל אותן בנות בנות ישראליות גמורות לא גיורות והדכתי' אשר לקח מבנות וגו' הכוונה אבנות בנות וקרי קרא לבנות בנות דברזילי הגלעדי בשם בנות ונהי דהירושלמי דחה תי' זה מטעמא דא"כ הרי ישראליות גמורות הן ומדוע נתגאלו מן הכהונה עכ"ז זהו קושי' רק לפי מאי דנראה מן הירושלמי דהירושלמי הבין בפירושא דקרא דמפאת נשאו מבנות ברזילי הגלעדי אשה הוט דנתגאלו מן הכהונה מה שאין כן לכירוש רש"י כתובות (דף כ"ד ע"ב) שם דמה דנתגאלו מן הכהונה הי' בפשיטות מפאת שלא מצאו כתבם המתייחשים ולא הי' זה אצלם לבד רק בכל הכהנים העולים מבבל הי' כן דהוצרכו להיות בידם כתב התיחשם ובלתי הכתב נתגאלו מן הכהונה עש"ה ברש"י [וצ"ל לפירש"י דמה דכתי' בקרא דלקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה איננו נתינת טעם על מה שנתגאלו וגו' רק הכתוב מפרש בפשיטות מי הם ואמר שהם בני חבי' בני הקוץ בני ברזילי וקמפרש מדוע נקרא שמו ברזילי שהוא לסבת נשאו מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמה עש"ה ברש"י בכתובות ותראה שכן מוכרח לפירש"י שם] וא"כ לפירש"י הנ"ל שפיר תי' הירושלמי במק"ע דלקח מבנות בנות ומה דנתגאלו היינו מפאת שלא מצאו כתבם המתייחשים וא"כ שפיר גם בסברת רשב"י דברייתא דיבמות הנ"ל י"ל כן וכמובן ב' י"ל דלקח באמת מבנות ברזילי עצמם אלא דנתגיירו פחותות מבנות ג' וע"כ שפיר אין הבנים חללים וכר"ש דס"ל דגיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה. והנה אם נאמר כתי' הא' א"כ הרי נלמד ממקרא זה דגם בעכו"ם בני בנים כבנים מדקרי קרא לבנות בנות דברזילי הגלעדי בשם בנות וא"כ מוכח דגם עכו"ם חשיבי אדם מדיש להם ייחוס גם לבן הבן ומתפשט כחם גם על דור שלישי דזה איננו רק באדם וכנ"ל משא"כ לתי' הב' הרי אין ראי' מכאן וא"כ שפיר י"ל דעכו"ם לא חשיבי אדם וא"כ אתי שפיר המשך הברייתא דאמר תחלה דרשב"י אומר דגיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה וא"כ ממילא הרי יש לפרש קרא דאשר לקח מבנות ברזילי וגו' אבנות ממש ובפחותות מבנות ג' וכנ"ל וא"צ לפרש קרא אבנות בנות וא"כ אין ראי' מכאן היות לעכו"ם ענין אדם וע"כ שפיר וכן הי' רשב"י אומר דקברי עכו"ם אין מטמאים באהל מפאת דעכו"ם אין חשובים אדם כן י"ל בהמשך הברייתא ע"ד הפלפול

ודע דיש כאן צע"ק בשינויא דירושלמי הנ"ל דלא לקח מבנות רק מבנות בנות דאפי' נימא דגם בעכו"ם בני בנים כבנים עכ"ז זה שייך רק בעכו"ם עצמן משא"כ כאן דהבנות נתגיירו א"כ הא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין מתייחסים עוד אחרי ברזילי הגלעדי כלל ואמאי קרי להו קרא בנות ברזילי הגלעדי ובשלמא אי קאי קרא אבנות ממש לא קשיא דאע"ג דנתגיירו הבנות עכ"ז י"ל דכוונת הכתוב בנות שהיו כבר לפני הגירות וה"ק קרא אשר לקח מאלו אשר היו כבר לפני גירותם בנות ברזילי הגלעדי והוא דוגמת הך דגיטין (דף מ"ב ע"א) עבדי שהי' כבר וע' כלל הקדום אותיות ה' ו' מ"ש בזה משא"כ אי קאי קרא אבנות בנות שנולדו מישראלים א"כ הרי אלו בנות בנות הורתם ולידתם בקדושה ולא הי' להם ייחוס אחרי ברזילי הגלעדי מעולם ואמאי קרינהו קרא בנות ברזילי הגלעדי וע' קידושין (דף כ' ע"א) משפחת גר זה העכו"ם וקשה גם כן דאיך נקרא העכו"ם משפחת גר הא גר שנתגייר כקטן שנולד ואולם שם הוא עכ"פ בגר עצמו דהי' לו חיבור עם משפחת העכו"ם לפני הגירות וי"ל ג"כ כוונת הכתוב משפחת גר שהיתה כבר ואולם למאן דלית לי' פירושא דשהי' כבר ע' כלל הקדום קשה משא"כ בירושלמי הנ"ל קשה טפי כיון דבנות הבנות הא לא הי' להם ייחוס אחרי ברזילי הגלעדי מעולם. ויש ליישב וע' סנהדרין (דף צ"ד ע"א) גיורא עד עשרה דרי כו' ואין להאריך

ודע דמה שדקדקנו מהך דיבמות, (דף קכ"ב ע"א) בבואה דבבואה לית להו דמה שהוא רק מתדמה לאדם ואינו אדם אין לו התפשטות שני וכח כחו י"ל דזהו טעמא דמ"ד בש"ס ע"ז (דף מ"ח ע"ב) דע"ז צלה אסור וצל צלה מותר עש"ה בר"ן גירסת הרי"ף ורמב"ם וי"ל דזהו מטעם הנ"ל וכנודע דמציאות התיעוב הוא בפני מציאות הקדושה כקוף בפני אדם והם רק בחי' התדמות לאדם וע"כ אין ענין הע"ז מתפשט רק על הצל אבל לא על צל הצל והוא ממש כהך דיבמות דשדים המתדמים