בית האוצר חלק א נ

לבד ולית בי' משום גזל ישראל ומשום גזל עכו"ם נמי לית בי' דנהי דמצוה גם אצלם לעסוק בז' מצות עכ"ז לא מצינו בהו לשון וענין ירושה שיתכן לומר ששאר עכו"ם הבלתי ניתן לו עסק הז' מצות יוחשב גוזל אותם בעסקו בז' מצות] ובאתי רק להעיר

והנה פי' היראים הנ"ל בש"ס סנהדרין הנ"ל לכאורה אינו מדוקדק קצת דלדידי' הלימוד רק מתיבות וחי בהם ואילו בגמ' אמר כהנים לוים ישראלים לא נאמר אלא האדם כו' ומוכח דהלימוד מתיבת האדם וצ"ל דגם להיראים הלימוד הוא מתיבת האדם דאילו הי' כתוב כהנים לוים וישראלים אזי לא הי' אפשר לכלול גם עכו"ם ואע"ג דמישתמעי מתיבות וחי בהם כיון דסוף סוף כתיב להדיא כהנים לוים וישראלים בקרא וא"א לכלול גם עכו"ם משא"כ השתא דכתיב האדם ע"כ בכלל אדם אהני שפיר ריבויא דוחי בהם לכלול בו גם עכו"ם דבתיבת אדם שפיר יש לכלול גם עכו"ם היכא דאיכא גילוי בפירוש ע"ז וכגון הך דוחי בהם משא"כ היכא דכתיב אדם סתם וליכא גילוי לרבויי עכו"ם אזי תיבת אדם סתם לא קאי אעכו"ם וז"פ בכוונתו ואולם לפי מה שיתבאר בכלל י' אי"ה יש ללמוד גם מכהאי גוונא דעכו"ם הם בכלל אדם סתם כיון דסוף סוף כתיב כאן אשר יעשה אותם האדם וקאי גם אעכו"ם א"כ הרי חזינן דגם עכו"ם קרויין אדם עש"ה מש"ש לענין לימוד דעובר מיקרי אדם סתם מהא דאיקרי אדם באדם והבאתי שם גמ' חולין (דף ס"ט ע"א) דיליף דעובר מיקרי בהמה סתם מהא דאיקרי בהמה בבהמה עש"ה בארוכה ותבין

ואולם לפמ"ש דכשדיים ליתנייהו בכלל דרשא זאת דאשר יעשה אותם האדם וגו' לפי' היראים הנ"ל א"כ עכ"פ אכשדיים ליכא לימוד ליראים הנ"ל דליקרי אדם וא"כ נמצינו למידין לכאורה דבר מחודש דלפי הך דרשא דסנהדרין הנ"ל יש חילוק בעכו"ם עצמן בענין השם אדם דשאר עכו"ם קרוים אדם וכשדיים אין קרוים אדם ויש לדון ולפלפל בזה טובא ובאתי רק להעיר

י) כבר הבאתי לעיל אות ג' ביאור ס' הגלגולים בהא דאתם קרוים אדם ואין העובדי כוכבים קרוים אדם דישראל יצאו מעצמיות אדה"ר וז"ש אדם אתם דהם אדה"ר ממש ועכו"ם יצאו רק מלבוש דאדה"ר שהלבישתו הס"א וכנ"ל וי"ל שזהו המכוון בגמ' ע"ז (דף י"א ע"ב) אחת לע' שנה מביאין אדם כו' ומלבישין אותו בגדי אדה"ר ע"ש ברש"י דהם בגדי בנה החמודות והם בגדי אדה"ר ולהנ"ל י"ל דזהו לפי בחינתם דיוצאים מלבוש דאדה"ר וק"ל

יא) עוד רגע אדבר בסוגיא דסנהדרין (דף נ"ט ע"א) דא"ר יוחנן עובד כוכבים העוסק בתורה חייב ופריך מיתיבי הי' רמ"א מניין שאפי' עכו"ם ועוסק בתורה הרי הוא ככ"ג שנא' אלה המצות אשר יעשה אותם האדם כו' ופירש"י דהך דר"מ פליגא אדרשב"י דאמר דעובדי כוכבים אין קרוים אדם מקרא דואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ע"ש וכ"כ התוס' שם וביבמות לחד שינויא וק"ל טובא דא"כ מאי פריך בגמ' עלי' דר' יוחנן מהאי ברייתא הא ר"י מצי סבר כרשב"י ולא עוד אלא שמצאתי מפורש דר"י ס"ל כרשב"י הנ"ל והוא בילקוט ישעי' רמז שצ"ג בשם הפסיקתא וז"ל א"ר יוחנן וישח אדם אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם כו' עכ"ל ומבואר להדיא דר"י ס"ל כרשב"י ומכאן ראי' נמי דהילכתא כוותי' דרשב"י הנ"ל כיון דר"י ס"ל כוותי' וע' תוס' יבמות (דף ס"א ע"א) ד"ה ממגע דיש לפסוק כרשב"ג דמשניות אהלות דפליג אדרשב"י הנ"ל משום דהלכה כרשב"ג במשנתינו ע"ש וקשה דהא הא דהלכה כרשב"ג במשנתינו מימרא דר' יוחנן הוא בגיטין (דף ע"ה ע"א) ובכמה דוכתי והרי ר' יוחנן עצמו הוא הסובר כאן כרשב"י ועוד קשה אר' יוחנן גופיה דאמר בגיטין שם הלכה כרשב"ג במשנתינו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ומדוע לא חשיב נמי חוץ מהך דקברי עכו"ם דס"ל לרשב"ג במשנה דמטמאין באהל ויש ליישב עפ"י ש"ס כתובות (דף ע"ז ע"א) ובאתי רק להעיר

וע"ע במדרש שוחר טוב מזמור ק"ד עה"כ תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו וגו' וז"ל כשתזרח שמשו של משיח כו' יצא אדם לפעלו יצאו ישראל לקבל פעולתן מן הקב"ה שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם עכ"ל הנה דס"ל ג"כ כרשב"י הנ"ל וע"ש דהתחלת המאמר שם עה"כ עשה ירח למועדים הוא ג"כ בשם רבי יוחנן ואולם אין מבורר אם גם האי דמייתינא הוא עדיין מדברי ר"י או הוא דברי המדרש עצמו ובאתי רק להעיר וע"ע בפסיקתא פרשה מ"ז א"ר פנחס אף משה שעלה למרום ושבה את התורה לא בכוחו אלא בזכות ישראל שנא' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בזכות ישראל שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם עכ"ל הנה דס"ל גם לר' פנחס כרשב"י וע"ע ב"ר פל"ד מיד האדם מיד איש אחיו זה עשו דכתיב הצילני נא מיד אחי מיד עשו אדרוש את נפש האדם אלו ישראל שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם עכ"ל ומבואר דגם סתם הב"ר הנ"ל ס"ל כרשב"י וגם מתבאר מב"ר הנ"ל דגם תיבת האדם בה"א קאי רק אישראל וצע"ג מכאן על התו' יבמות (ד' ס"א ע"א) שכתבו דהאדם בה"א גם לרשב"י קאי גם אעכו"ם ודע דבב"ר הנ"ל קשה לכאורה דכיון דעכו"ם אין קרוים גם האדם א"כ איך דריש מיד האדם וגו' זה עשו וצ"ל דהוא ע"ד ש"ס ברכות (דף ס"ב ע"ב) ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום ושוב עיינתי בילקוט והובא שם הב"ר הנ"ל וגרסי' שם להדיא מיד האדם מיד האדום ובאתי רק להעיר

יב) כבר הבאתי באות ד' תוס' נדה (דף ע' ע"ב) דאע"ג דעכו"ם אין קרוים אדם עכ"ז קודם מ"ת היו גם ב"נ קרוים אדם ע"ש והבאנו שם דוגמא לזה מגמ' מגילה (דף י"ד ע"א) עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כו' והיינו דקודם שנתקדש א"י היתה קדושת א"י מתפשטת בכל הארצות ולכן היו כולם כשירות לומר שירה וה"נ קודם שנבחרו ישראל מב"נ במ"ת היה ענין הישראליות מתפשט בכולם ולכן היו כולם קרוים אדם והנה נזכרתי עוד דנמצא דוגמאות רבות לזה במכילתא פרשת בא וז"ל עד שלא נבחרה א"י היו כל הארצות כשירות לדברות (לנבואה) משנבחרה א"י יצאו כל הארצות עד שלא נבחרה ירושלים היו כל המקומות כשירות להקרבה משנבחר ירושלים יצאו כו' עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלים כשיר' לשכינה משנבחר בית עולמים יצאה ירושלים כו' עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל ראוין לכהונה משנבחר אהרן יצאו כו' עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל ראויין למלכות משנבחר דוד יצאו כו' עכ"ל וע' ס' באר שבע במס' תמיד פ"א דהקשה אהא דאמרי' שם אין ישיבה בעזרה אלא למב"ד לבד והא כתיב ועלי הכהן יושב על מזוזת היכל ד' ותי' וז"ל ועוי"ל דדוקא מן דוד ואילך אין ישיבה בעזרה אלא כו' עכ"ל והנה עפ"י מכילתא הנ"ל דבריו מוטעמים ביותר דכיון דקודם שנבחר דוד היו כל ישראל ראויים למלכות שזכה בה דוד הנה היתה איפוא בחינת המלכות הזאת מתפשטת אז בכל ישראל וע"כ גם מעלת הישיבה בעזרה המתייחסת למלכות דוד הנה היתה אז המעלה הזאת אל כל ישראל וכמובן [ודע דמ"ש הרמב"ן עה"ת בטעם שנשא יעקב ב' אחיות דהנישואין היו בח"ל והאבות לא קיימו התורה עד שלא ניתנה רק בא"י דמצות התורה מתייחסים ביותר לא"י כטעם משפט אלק"י הארץ ע"ש הנה יש לספק בזה דכיון דאז לא נבחרה עדיין א"י א"כ נתייחס שפיר קיום המצות אל כל הארצות וכמו דהוכשרו כל הארצות לשירה ולדברות עד שלא נבחרה א"י וכנ"ל ואולם הרי האבות חיבבו קבורת א"י גם קודם מ"ת ואמנם משם אין ראי' די"ל דחשו שלא יהי' גופם קבור בח"ל אחרי אשר יובחר א"י ודו"ק ואולם בפרקי דר"א (פרק ח') מבואר דגם קודם מ"ת לא הי' ח"ל כשר לעיבור השנים כ"א א"י עש"ה וכן מצינו חביבות א"י עוד קודם מ"ת ביבמות (דף ס"ד ע"א) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה ואעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר שנאמר מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת ח"ל עולה לו מן המנין ובר"ה (דף ט"ז ע"ב) ג"ד מקרעין גז"ד של אדם כו' וי"א אף שינוי מקום דכתי' לך לך מארצך והדר ואעשך לגוי גדול ואידך התם זכותא דא"י הוא דאהני לי' וכהנה רבות]

ודע דנראה עוד ראי' לתוס' נדה הנ"ל דקודם מ"ת הי' ענין הישראליות גם בב"נ ממה שכתבו ספרי הדרוש כולם דלא מהני תשובה בב"נ ויש לזה ראיות ואכ"מ וא"כ תיקשי אמאי נתקבלה תשובת קין ותשובת תרח וישמעאל וע"כ דקודם שהובררו ישראל מעכו"ם הי' מועיל תשובה גם בעכו"ם וזה מפאת ענין הישראליות אשר הי' מתפשט גם בהם ודו"ק היטב כי הם דברים