בית האוצר חלק א מט

שהכל שוין בתורה וכן הוא אומר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כהנים לוים וישראלים אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב עכ"ל נראה כוונתו ג"כ לרבות גרים הנקהלים אל יעקב כטעם ונלוה הגר עליהם ונספחו אל בית יעקב ומ' מ"ר נשוא פרשה ח' זה יאמר לד' אני זה שכולו למקום ולא נתערב בו חטא וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק כו' עכ"ל הרי דגרים נקראים בשם יעקב וע"כ גם כאן קהלת יעקב אתי לרבויי גרים. [ואולם יש להעיר קצת ע"ז דסתם ספרי ר"ש ור"ש הא ס"ל ביבמות (דף ע"ז ע"ב) דבנים ולא בנות לענין מצרי ואדומי וא"כ על כרחך ס"ל דקהל גרים לא איקרי קהל דאל"כ מצרי שני במה יטהר כו' ע' היטב בש"ס יבמות שם וא"כ כיון דגרים לא איקרי קהל איך מרבי להו מקהלת יעקב ואולי קהל סתמא הוא דלא איקרי אבל קהלת יעקב מיקרי היינו שאינם קהל בפ"ע אבל נחשבים שפיר נקהלים ונספחים אל יעקב ויש לחלק עוד בין שם דכתיב קהל ד' לכאן דלא כתיב תיבת ד' ועוד יש לחלק בין קהל שהוא ל' זכר לבין קהלת דהוא ל' נקבה ואיננו מורה על מעלה כל כך כמו שם קהל וכמובן ושפיר מיקרי קהלת אע"ג דלא מיקרי קהל ובאתי רק להעיר] ועכ"פ דרש הספרי הנ"ל כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא קהלת יעקב ובוודאי אין הכוונה אעכו"ם דהא עכו"ם לאו קהלת יעקב נינהו וע"כ הכוונה אגרים הנה הוא ממש כדרש המ"ר הנ"ל כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ללמדך שאפי' עכו"ם המתגייר כו' והיינו דכשבאין לרבות מין רביעי מלבד כהנים לוים וישראלים מרבי' גרים ודרשות המ"ר והספרי הנ"ל מתאימים יחד לגמרי דהא המ"ר דריש כן לענין עסק התורה וכדאמר ללמדך שאפי' עכו"ם המתגייר ועוסק בתורה הרי הוא ככ"ג וכן הספרי הנ"ל דורש כן לענין עסק התורה וכדאמר מגיד הכתוב שהכל שוין בתורה וכה"א תורה צוה לנו משה וגו' והאי קרא בעסק בתורה מישתעי ע' סנהדרין (דף נ"ט ע"א) עובד כוכבים העוסק בתורה חייב כו' שנא' תורה צוה לנו משה וגו' הרי דקרא בעסק תורה מישתעי דהעסק ניתן לנו לבד ולא לעובדי כוכבים וכיון דסתם ספרי ר"ש א"כ מיסתבר וודאי דר"ש נמי דריש לי' לקרא דאלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כמ"ר הנ"ל ללמדך שאפי' עכו"ם המתגייר כו' וכי היכי דדריש הכי ממש בהך קרא דתורה צוה לנו כו' וא"כ נתיישבה בפשיטות קושית התוס' יבמות (דף ס"א ע"א) אהא דס"ל לר"ש דאין עכו"ם קרוים אדם מדרשא דסנהדרין (דף נ"ט ע"א) אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ללמדך שאפי' עכו"ם העוסק בתורה כו' ולהנ"ל לק"מ דר"ש לטעמי' הא לא דריש לי' כלל לקרא הכי רק דריש כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ללמדך שאפי' עכו"ם המתגייר כו' וכנ"ל

שוב מצאתי וראיתי במדרש שוחר טוב תהלים מזמור א' בזה"ל הה"ד מורשה קהלת יעקב לכל מי שמתקהל ביעקב ואפי' הגרים שעוסקין בתורה שקולים ככ"ג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם עכ"ל ותלי"ת שכיוונתי בזה לפרש כן כוונת הספרי אדרשה דקהלת יעקב הנ"ל דקאי אגרים גם טרם ראיתי מדרש שוח"ט הנ"ל דמפורש בו כן ויש ללמוד מתוכו סתום מן המפורש לפרש גם כוונת הספרי כן וכמובן וגם מאי דכתיבנא דר"ש דסתם ספרי דדריש הך קהלת יעקב כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא קהלת יעקב לרבות גרים ידרוש כן גם קרא דאשר יעשה אותם האדם וגו' רק לרבות גרים אבל לא לרבות עכו"ם הנה יש גם לזה ראיה מפורשת בעזה"י מדברי המדרש שוח"ט הנ"ל דדריש בהדיא הנך ב' דרשות כחדא ותלי לחדא בחברי' וכדאמר קהלת יעקב לכל מי שמתקהל ביעקב ואפי' הגרים כו' שנא' אשר יעשה אותם האדם כו' ודו"ק היטב כי זה נכון מאוד ביישוב קושית התוס' יבמות הנ"ל אהא דר"ש מדרשא דאשר יעשה אותם האדם כו' דהא ר"ש לטעמי' לא דריש לי' לקרא כלל אעכו"ם רק אגרים וכדכתיבנא

והנה בש"ס סנהדרין (דף נ"ט ע"א) שם איתא בזה"ל וא"ר יוחנן עובד כוכבים שעסק בתורה חייב מיתה שנא' תורה צוה לנו משה לנו מורשה ולא להם וליחשבה גבי ז' מצות מ"ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מ"ד מאורסה (איכא מ"ד דדריש תיבת מורשה כמו מאורסה) דינו כנערה המאורסה דבסקילה מיתיבי הי' ר' מאיר אומר מנין שאפי' עכו"ם ועוסק בתורה שהוא ככ"ג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפי' עכו"ם ועוסק בתורה הרי הוא ככ"ג התם בז' מצות דידהו עכ"ל הגמ'

והנה בס' יראים סי' של"ג כ' ענין מחודש בזה ע"ש דמייתי גמ' כריתות פ"ק דהסך משמן המשחה לעכו"ם פטור משום דכתיב על בשר אדם לא ייסך ועכו"ם לאו אדם מיקרי וכ' ע"ז וז"ל והא דאמר בסנהדרין פרק ד' מיתות כו' אר"מ מניין לעכו"ם העוסק בתורה שהוא ככ"ג שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר כו' הא לא קשיא דכיון דכתיב וחי בהם כל צרכי חיות (פי' כל הצריכים חיות) קאמר ועכו"ם כיוצא בהן דאמרי' בקידושין פ"ק למען ירבו ימיכם וימי בניכם ולא ממעט בנותיכם מהאי טעמא דבכל צריכין ריבוי ימים משתעי קרא ואטו גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי ה"נ לא שנא עכ"ל

ולכאורה קשה דמאי ראיה מהך דקידושין דילמא התם דאיירי בנשים ישראליות לכן שפיר דייקינן אטו גברי בעי חיי כו' משא"כ בעובדי כוכבים מניין לנו לדקדק כן דילמא אין הקב"ה רוצה באמת בחיותן של רשעים וי"ל דסוף סוף הרי הם לעצמם צריכים חיות וקרא דוחי בהם מוכח דמישתעי בכל הצריכים חיות ואולם י"ל עוד דמה שנבראו זה מוכח על היות החפץ במציאותם דאל"כ לא הי' להם להבראות וע' פסיקתא פרשה מ' כשהקדוש ברוך הוא דן את העובדי כוכבים דן אותם בלילה כשהם ישינים מן העבירות שביום הם עוברים עבירות לפיכך דנם בלילה בזמן שהם בטילים מן העבירות כדי שיהא להם תקומה בעולם למה שאין הקב"ה חפץ אפי' באבידתם של רשעים למה שהכל בריותיו ומעשה ידיו איזה יוצר מבקש שישתברו קנקניו עכ"ל וא"כ גם כאן שפיר הם בכלל וחי בהם ויש חפץ בחיותם כיון שנבראו וכדברי הפסיקתא ולפי"ז יש לחדש דכשדיים דמצינו דהקב"ה כביכול מתחרט על בריאתם ע' סוכה (ד' נ"ב ע"ב) ד' מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדיים כו' וא"כ שוב לא שייכא בהו סברא דאטו אינהו לא בעי חיי שהרי הקב"ה כביכול מתחרט באמת על בריאתם ומציאותם וע"כ כשדיים ליתנייהו בכלל האי דרשא דאשר יעשה אותם האדם וגו' וארווחנא בזה ליישב קושית תוס' חגיגה (דף י"ג ע"א) דאהא דאיתא שם א"ר אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים שנא' לא עשה כן וגו' כתבו ז"ל וז"ל ק' להר"ר אלחנן ת"ל דעובד כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה כדאמר בפ"ד מיתות והמלמדו עובר אלפני עור לא תתן מכשול וכי תימא דהכא איירי בז' מצות דידהו דאינו חייב מיתה כדאמר הש"ס התם הא אמרי' התם דז' מצות מצוה ללמדם ונפקא לן מהאי קרא אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים כו' לא נאמר אלא האדם שאפי' עכו"ם ועוסק בתורה כו' (פי' דא"כ הך דאין מוסרין ד"ת לעכו"ם ע"כ לא איירי בז' מצות דהא בז' מצות אדרבה מצוה ללמדם כו') עכ"ל ואולם לפי הנ"ל י"ל דנ"מ לכשדיים ובז' מצות דבכשדיים הא ליכא מצוה ללמדם דהא אינהו ליתנייהו בכלל דרשא דקרא דאשר יעשה אותם האדם וגו' וכנ"ל ועכ"ז לפני עור ליכא דמיתה ודאי גם הם אינם חייבים בלמדם ז' מצות כיון דכל עיקר חיוב עובד כוכבים העוסק בתורה הוא רק מפאת תורה צוה לנו משה מאורסה דהוי כבועל נערה המאורסה דהתורה היא מאורסה רק לכנס"י א"כ ז' מצות דמותרים ללמוד גם עכו"ם והיינו שאר עכו"ם מלבד הכשדיים א"כ שוב עכ"פ הא אין הז' מצות מאורסים לכנס"י לבד ואין בלימודם איסור וחיוב גם לכשדיים [וא"ל דעכ"פ הא עסק הז' מצות נתון לשאר עכו"ם ולא לו וא"כ הרי בועל ארוסת עכו"ם חבירו דז"א דהא עכו"ם בעולת בעל הוא דאית להו משא"כ נערה המאורסה אין להן כמבואר בסנהדרין (ד' נ"ז ע"ב) ועוד דנהי דעסק ז' מצות ניתן גם לעכו"ם עכ"ז לא מצינו ולא שייך בהו ענין אירוסין והרי רק תורה צוה לנו משה מאורסה כתיב א"כ ענין האירוסין הוא רק לנו ולא בעובדי כוכבים וכן למ"ד דמורשה כתיב ומתחייב משום גזל ג"כ י"ל כן דכיון דעסק ז' מצות מותר גם לעכו"ם שוב אינו מורשה לישראל