בית האוצר חלק א רמד

ע"י נס ולולי העמידה הרי הי' שבת עכ"ז הי' נחשב חול לדינא והיו מותרין במלאכה דאל"כ מה הועיל יהושע בנס וא"כ יש לדון מכאן לכאורה לענין המקומות שהיום גדול מאוד והלילה קטנה ביותר דמתחיל ליל שבת רק אחרי שקיעת החמה וכן להיפוך ואולם יש לחלק בין המקום המשתנה משאר המקומות לבין זמן המשתנה מן הזמנים דבהך דיהושע הרי הי' אז בכל העולם כן משא"כ במקומות מיוחדים ובאתי רק להעיר]

והנה מה שהקשה הפנ"י רפ"ב דשבת דלמה הוצרך נס בחנוכה הרי הדלקת המנורה דוחה טומאה ע"ש ולהנ"ל י"ל דכיון דטומאה רק דחוי' בציבור ובאפשר צריך לאהדורי אטהרה ע"כ גם הנס חשוב אפשר וכנ"ל אולם הא בורכא דזה שייך רק אם האדם שעליו לעשות המצוה בדחי' אפשר לו לעשות הנס משא"כ בחנוכה משמים נעשה הנס ויש ליישב והארכתי בדרושי חנוכה ואכ"מ

כלל קצח) אפי' ובישול בשבת. נראה דיש מ"ד דאפי' ובישול בשבת יש בהו עשה יתירה על שאר מלאכות שבת ע' ירושלמי ביצה פ"ב ה"א וז"ל כתיב את אשר תאפו אפו את אשר תבשלו בשלו ר' ליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל [וכ"ה גם בבבלי ביצה (דף ט"ו ע"ב)] כו' א"ר ליעזר אתי' כמ"ד במרה ניתנה השבת ברם כמ"ד באלוש ניתנה השבת עומדין באלוש ומזהירין באלוש עכ"ל הירושלמי ובקרבן עדה אתי' הא דר"א כמ"ד במרה ניתנה שבת לכך אייתר לי' הך קרא דאשר תאפו וגו' הנאמר באלוש (למידרשי' על עירובי תבשילין) אלא למ"ד באלוש ניתנה שבת והך קרא נמי נאמר באלוש איכא למימר דזהו אזהרה ראשונה שהזהיר על איסור אפי' ובישול בשבת והא דהזהיר על אפי' ובישול ולא אשאר מלאכות י"ל לפי שאילו מלאכות הנצרכות ביותר לבני אדם לכך הוצרך לפרטם עכ"ל ומתבאר מזה דלמ"ד באלוש ניתנה שבת פירושא דקרא ואת אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו הוא לאסור אפי' ובישול בשבת וה"ק קרא מה שאתם רוצים לאפות בשבת אפו בחול כי בשבת אסור לכם לאפות וכן את אשר תבשלו בשלו וה"ז לאו הבא מכלל עשה אפו ובשלו בחול ולא בשבת דהוי עשה וא"כ בשאר מלאכות דלא מצינו עשה כזאת א"כ נמצינו למידין דאפי' ובישול יש להם עשה יתירה על כל שאר מלאכות [וגם למ"ד דבמרה ניתנה שבת ודריש לאת אשר תאפו אפו וגו' לעירובי תבשילין מ"מ הוא רק אסמכתא דע"ת דרבנן וכמבואר בבבלי ביצה (דף ט"ו ע"ב) בהאי דרשא דאת אשר תאפו וגו' ע"ש דאמר מכאן סמכו חכמים לעירובי תבשילין מה"ת הרי דהוא רק אסמכתא וקרא כי אתא ע"כ לאסור האפי' והבישול בשבת הוא דאתא ואפי' אם הי' הך דאין אופין אלא על האפוי דרש גמור מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ופשטא דקרא וודאי דה"ק את אשר תאפו אפו עכשיו בחול ולא בשבת וכמבואר בפירש"י עה"ת שם וכנ"ל וא"כ לכ"ע יש עשה יתירה זאת באפי' ובישול על שאר מלאכות שבת ובאתי רק להעיר]

ודע דלפמ"ש הפמ"ג בכמה דוכתי דעשה דשאינה זבוחה הוי אפי' בכ"ש לדעת הרא"ם דסתם אכילה גם בכ"ש והלמ"מ הוא דגילתה דשיעורי איסורים ומצוות בכזית וע"כ וזבחת ואכלת דהיא אכילת רשות ולא נאמרה הלכה עלי' א"כ היא גם בכ"ש וע"כ ממילא גם האיסור הנלמד בכללו הוא בכ"ש עכת"ד והם נודעים ולפי"ז אף אנו נאמר דנהי דהלמ"מ נתנה שיעורין למלאכות שבת היינו רק לאיסורי מלאכות משא"כ הך דאת אשר תאפו אפו וגו' דהכוונה את אשר תרצו לאפות בשבת אפו בחול ולא בשבת והאפי' של שבת הרי היא רשות ולא דיברה ההלכה ממנה והוא לפי רצון האדם וכל כמה שהיו רוצים לאפות במשמע וא"כ קאי גם אכ"ש וע' רש"י שבת (דף ל"ד ע"א) ד"ה עשרתם ושם (דף קי"ח ע"ב) אפי' דבר מועט כו'] וא"כ ממילא גם האיסור הנלמד מכללו אפו בחול ולא בשבת קאי ג"כ גם אכ"ש וא"כ נמצינו למידין עוד דבר מחודש דאפי' ובישול יש בכ"ש שלהם איסור עשה משא"כ בשאר מלאכות דלא כתיב בהו עשה זאת

ואם כנים דברינו הנה יש להבין בזה ש"ס שבת (דף ע"ד ע"א) ת"ר היו לפניו מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת מאי קאמר כו' א"ר חסדא בורר ואוכל פחות מכשיעור בורר ומניח פחות מכשיעור וכשיעור לא יברור ואם בירר חייב חטאת מתקיף לה ר' יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור וברש"י נהי דחיוב חטאת ליכא איסורא מיהא איכא דקיי"ל ח"ש אסור מה"ת בפ' בתרא דיומא והיכא קתני בורר לכתחלה עכ"ל

והנה הקושיא מבוארת דהא אנן במלאכת בורר עסקי' ומה זה שהביא ר' יוסף אפי' לכאן והקשה מאפי' וכי מותר לאפות פחות מכשיעור והל"ל וכי מותר לברור פחות מכשיעור ואם הי' כוונתו בכלליות דאסור לעשות מלאכה בפחות מכשיעור מפאת דח"ש אסור מה"ת א"כ הל"ל וכי מותר לעשות מלאכה בפחות מכשיעור ומה זה דהזכיר אפי' דוקא והוא דבר מתמיה מאוד

ואולם לפי דרכנו י"ל דבאמת מהא דח"ש אסור מה"ת אין קושי' דההיא מכל חלב ילפי' לי' ויש לחלק בין אכילה לשאר איסורים וכמו שכבר האריכו האחרונים בזה. [ומלבד דבריהם י"ל עוד עפ"י ש"ס כריתות (דף ט"ו ע"ב) דאין ללמוד שוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם אחת לחייב על כאו"א מאוכל מזבח אחד בה' תמחויין מטעמא דמה לאוכל שכן נהנה וא"כ ה"נ איכא למיפרך פירכא זאת מה לאוכל שכן נהנה וע"כ החמירה בו תורה לאסור גם ח"ש משא"כ שאר איסורין ועל גוף איסור הח"ש יש לפרוך כן ולומר מה לח"ש דאכילה שכן נהנה באכילת הח"ש וכדאמר בירושלמי תרומות מודה ר"ל באיסורי הנאה והיינו משום דח"ש נהי דאכילה לא הוי הנאה מיהא הוי וע"כ אסרתו תורה משא"כ שאר ח"ש לא אסרה תורה וגם למ"ד דדרשי' טעמא דקרא וא"כ י"ל טעם איסור הח"ש מפאת סייג אטו שיעור וכמ"ש הפמ"ג טעם זה בפתיחה כוללת שלו וא"כ י"ל דכי היכי דבדרבנן מצינו דעשו סייג בעלמא יותר מבשבת מטעמא דמשום חומרא דשבת מיבדל בדילי אינשי מיני' כמבואר בפסחים (דף י"א ע"א) א"כ גם בדאורייתא י"ל כן ואין לאסור ח"ש בשבת מפאת הלימוד מח"ש דחלב וכ"ש לר"ל דח"ש גם בחלב רק דרבנן והוא ע"כ משום סייג אטו שיעור די"ל דבשבת לא אסרו חכמים מטעמא דמשום חומרא דשבת מיבדל בדילי אינשי מיני'] וע"כ י"ל דכוונת קושית ר' יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור הוא רק מפאת דבשבת גופי' האפי' אסורה מה"ת בעשה גם בח"ש [וה"ה דה"מ למינקט בישול אלא דמשום דאפי' קודמת במקרא וכמש"נ את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מש"ה נקט אפי'] וע"כ ס"ל לר' יוסף מסברא דראוי לאסור ח"ש גם בשאר מלאכות מפאת גזירה אטו ח"ש דאפי' [ואפי' לפמ"ש דאין ללמוד ח"ש דשבת מחלב די"ל דח"ש משום סייג ובשבת דמשום חומרא דשבת בדילי מיני' א"צ לסייג מ"מ כאן לא שייך זה די"ל דהא דבדילי משום חומרא דשבת היינו רק הואיל ויש בו חיוב סקילה וזהו חומרתו וע"כ רק פחות מכשיעור אטו שיעור אין לגזור כיון דבשיעור יש חיוב סקילה ובדילי מיני' משא"כ ח"ש דאפי' דהוא רק בעשה שפיר לא בדילי מיני' ושפיר יש לגזור ח"ש דשאר מלאכות עבורו] או כוונת ר' יוסף דיש ללמוד שאר מלאכות במ"מ מאפי' לאסור גם הח"ש שלהם וע"כ עכ"פ שפיר בדקדוק נקט אפי' דייקא ודו"ק ונכון בס"ד

כלל קצט) אפקעינהו. בכתובות (דף ג' ע"א) א"ל רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל א"ל שוויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות וק' דמה זה דפריך רק מקידש בביאה הא אי לא מיסתבר ליה למימר דחכמים יעשו הביאה ביאת זנות א"כ קידש בכסף נמי תיקשי דכל הביאות שבעל עד הנה הרי יעשו למפרע ביאות זנות כיון שהקידושין נפקעים למפרע וכבר דיברו בזה: