בית האוצר חלק א רמא

וקמסיים בה מזונות מניין אמרת ק"ו ומה דברים שאין בהן קיום נפש כך דברים שיש בהן קיום נפש עאכ"ו (שחייב לה ויש להעיר למ"ד בבבא בתרא (דף ט' ע"א) דבודקין למזונות ואין בודקין לכסות מטעמא דהאי קמיבזי והאי לא קא מיבזי ע"ש דא"כ מאי ק"ו הא איכא למימר דכסות עדיף מטעמא דקא מיבזי וכמו דבודקין למזונות ואין בודקין לכסות מהאי טעמא וצ"ע) דרך ארץ מניין אמרת ק"ו ומה דברים שלא נישאת עליהם כו' וכתב ע"ז המזרחי וז"ל ושמא מפני זה כתב הסמ"ג דלראב"י מזונות ועונה הן מדרבנן שסובר דברייתא דמכילתא דקתני לראב"י מזונות מניין וק"ו דכסותה אינו אלא דרך אסמכתא דומיא ק"ו דמגילה מעבדות לחירות אמרו שירה ממות לחיים עאכ"ו לזה אמרו מגילה היא דרבנן עכ"ל וע' בס' שאילת שלום על השאילתות פ' משפטים מה שתמה על דברי הרא"ם הנ"ל וכוונת דברי הרא"ם צ"ל דחכמים ידעו בהנך קלין וחמורין דיש עליהם פירכא ועכ"ז חשיבי להו מיהת לאסמכתא ונקטינהו לאסמכתא דאל"כ ודאי דגם הרא"ם ז"ל מודה דק"ו הוא דאורייתא וז"פ ובאתי רק להעיר

מערכת א-פ

כלל קצב) אף. היכא דהוזכרו תחלה ב' דברים ואיתמר בתרייהו תיבת אף יש ספק אי קאי תיבת אף אקמייתא או אבתרייתא ע' ב"ק (דף י"א ע"א) אמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לניזקין ואני אומר אף לשואל כו' איבעי' להו ה"ק אף לשואל שמין (ואף אנזקין קאי) כו' א"ד ה"ק ואני אומר אין שמין כו' (ואף אגנב וגזלן קאי) וע"ע בקידושין (דף ל"ז ע"א) במשנה רא"א אף החדש ושם בגמ' איבעי' אי קאי תיבת אף אקמייתא או אבתרייתא ע"ש וע"ע קידושין (דף כ"ה ע"א) ופסחים (דף נ"ז ע"א) ומאי אף אקמייתא [וע"ע גיטין (דף פ"ג ע"א) איבעי' באומר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה אף לשמעון מהו אף אראובן קאי או אף אעלמא קאי וע"ע דוגמת ספק זה בתיבת אף בנזיר (דף י"א ע"ב) איבעי' באומר הריני נזיר ועלי לגלח נזיר ושמע חבירו ואמר ואני מהו ואני אכולי' דיבורא משמע א"ד אפלגא דדיבוריה משמע ואת"ל אפלגא דדיבורא משמע ארישא או אסיפא כו']

וע"ע תמורה (דף ג' ע"א) א"ר אידי בר אבין כו' משום ריה"ג כל ל"ת שבתורה כו' לא עשה מעשה פטור חוץ מן הנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם שאעפ"י שלא עשה מעשה חייב משום ר' יוסי בר חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים ע"ש (ד' ד' ע"א וע"ב) דסד"א דאף המקדים כו' דריב"ח אסיפא קאי דאמר חוץ מנשבע ומימר כו' דחייב וע"ז אמר ריב"ח אף המקדים כו' חייב ומסיק דריב"ח ארישא קאי דאמר כל ל"ת כו' פטור וע"ז אמר ריב"ח אף המקדים כו' פטור וע"ע חולין (דף נ"ה ע"ב) ת"ר איזהו חרותה כל שצמקה ריאה שלה ביד"ש כשירה בידי אדם טרפה רשב"א אומר אף בידי כל הבריות איבעי' להו רשב"א ארישא קאי ולקולא או אסיפא קאי ולחומרא

כלל קצג) אף. כל היכא דבעל מאמר אחרון אומר אף דבר פלוני מוכרח דמודה לדברי בעל מאמר ראשון ועוד מוסיף עליו ע' קידושין (דף ל"ט ע"א) ראב"י אומר כו' משום ר' אליעזר הגדול אין ערלה בח"ל ולא והאנן תנן ר' אליעזר אומר אף החדש (אלמא בערלה כת"ק ס"ל דקא מוסיף חדש) תני חדש (ולא תתני אף) וכ"ה בכמה דוכתי וע' ירושלמי גיטין פ"ט ה"ו לית בר נש אמר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא ואולם מצינו ג"כ תיבת אף בכה"ג דאיננה הודאה לדברי הת"ק רק הוא הוספת תנאי על דברי בעל המאמר הראשון ע' זבים פ"ה מ"ג כל הנושא ונישא על גבי הנבילה טהור חוץ מן המסיט ר' אליעזר אומר אף הנושא ובפיה"מ להרמב"ם וז"ל ואמר ר"א אף הנושא כבר ביאר לנו הש"ס חולין (דף קכ"ד) ותיקנו ואמרו כי ר"ל והוא שנושא ר"ל כי המסיט לא יטמא אלא אם הי' נושא לא שתהא (הנבילה) מתחתיו כו' עכ"ל הנה דלפ"ז מתפרש הך אף הנושא דר"א אמר דמסיט דאמר ת"ק צריך להיותו אף נושא ולא סגי במסיט לחוד ודו"ק ואולם גוף דברי הרמב"ם הנ"ל צע"ק מש"ס חולין (דף קכ"ד ע"ב) שם דלא מוכחי לכאורה ככוונתו וע"ש בתוד"ה אימא וע' בר"ש ורא"ש בזבים שם ובאתי רק להעיר

כלל קצד) אף על פי. מצינו תיבות אעפ"י שפירושם הואיל והוא בכלים פי"ז מ"ב החמת שיעורה בפקיעת של שתי אם אינה מקבלת של שתי אעפ"י שמקבלת של ערב טמאה כ"ה שם בשאר המשנה והאי אעפ"י פירושו הואיל וכמובן וכן מבואר שם במפרשים ובראשם בפיה"מ להרמב"ם וז"ל והנה באלו הפרקים לשון אעפ"י שעניינו ויהיו אלו הכלים יקבלו השיעורים הגדולים ולא יקבלו הקטנים שהן יטמאו כו' ויהי' סדר המשנה כן החמת שיעורה פקעיות של ערב אעפ"י שאינה מקבל של שתי הואיל ומקבל של ערב טמאה וכן שיעור הנשאר מן הפרק עכ"ל וכ"ה בפי' הרא"ש שם וז"ל פי' של שתי דק משל ערב כדמוכח בפרק המפולת ואם אינה מקבלת שתי הואיל ומקבלת של ערב אכתי טמאה עכ"ל ושוב ראיתי שכבר הובא כלל זה בספרי הכללים מהך משנה דכלים דיתכן תיבת אעפ"י במקום הואיל ויש להקשות בזה מעירובין (דף ע' ע"ב) ת"ש ישראל וגר שרויין במגירה אחת ומת גר מבעוד יום אעפ"י שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר כו' הא גופא קשיא אמרת אעפ"י שהחזיק ולא מיבעי' כי לא החזיק אדרבה כי לא החזיק לא אסר כו' וקשה דמדוע לא משני דהאי אעפ"י פירושו הואיל וכהך משנה דכלים ואולי בהך דעירובין לא שייך כ"כ לפירושו ומת גר מבע"י הואיל שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר דהוי ליה למימר אם החזיק ישראל אחר בנכסי' אוסר ואולם יוקשה בזה ביותר מש"ס מגילה (דף ד' ע"ב) תניא כו' אעפ"י שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום אעפ"י שאמרו אדרבה משום דאמרו הוא אלא הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום כו' וכאן שפיר תיקשי דל"ל להגיה ולומר אלא הואיל ואמרו ומדוע לא משני דהאי אעפ"י פירושו הואיל וכהך משנה דכלים ואולי כן הוא כוונת תי' הגמ' דאעפ"י דברייתא מתפרש הואיל [וגם הרי אין בידינו גמ' על טהרות ואולי גם שם דקדקו חכמי התלמוד על תיבת אעפ"י והשיבו אלא הואיל כו' כמו שדקדקו אהך ברייתא דמגילה ובאתי רק להעיר]

וע"ע בספרא אמור פרק י"ח ברייתא ט' ואחר שבת הי' נכנס וסודר שלשה (קנים) תחת כל אחת ואחת (מחלות לחה"פ) ושנים תחת העליונה לפי שאין עלי' משאוי עכ"ל הספרא וכ"ה גם במנחות (דף צ"ז ע"א) ואולם בפי' הר"ש משאנ"ץ שם נראה שהי' הגירסא לפניו בספרא תיבת אעפ"י תחת לפי וגרס אעפ"י שאין עלי' משאוי וז"ל הר"ש שם אעפ"י שאין עלי' משאוי. הי' ראוי לומר משום שאין עלי' משאוי ולכך די בשני קנים תחתיים ולגירסת הספרים (דגרסי אעפ"י צ"ל הפי' דה"ק) הי' מניחה על שני קנים ולא הי' מניחה בלא קנים על חברתה אעפ"י שאין עלי' משאוי ולא הי' לחוש שמא תשבר חבירתה שתחתי' (ואעפ"כ הי' נותן תחתי' שני קנים מיהת) עכ"ל הר"ש משאנץ הנה דנתקשה ז"ל על תיבת אעפ"י אשר הי' בגירסתו ואולם לפי הך משנה דכלים יש לקיים גירסא זאת בפשיטות ולומר שהכוונה כמו לדידן דגרסי' לפי אלא שנאמר אעפ"י תחת לפי ותיבת אעפ"י פירושה לפי וכהך משנה דכלים דנאמר אעפ"י ופירושו הואיל ובאתי רק להעיר

ודע דלכאורה מצינו גם להיפוך תיבה שמשמעותה הואיל במקום אע"פ והוא ביומא (דף י"א ע"א) דמייתי ברייתא בית התבן ובית הבקר כו' פטורים מן המזוזה מפני שהנשים נאותות בהן וקמפרש התם מאי ניאותות מתקשטות והכי קאמר אעפ"י שהנשים מתקשטות בהן פטורין עכ"ל הגמ' הרי דבא בברייתא תיבת מפני דעניינה הואיל במקום תיבת אעפ"י דאינו נראה מן הגמ' דרצונה להגיה הברייתא ולגרוס באמת אע"פ ע"ש וכ"כ התו' שם ד"ה אע"פ דלא בא להגיה הברייתא רק שהתוס' הסבירו שם ל' מפני דברייתא עש"ה ועכ"פ לפי שטחיות הדברים בא בברייתא תיבת מפני תחת אעפ"י ואין זה חידוש כל כך כיון דמצינו כן גם להיפוך תיבת אע"פ במקום הואיל ולפי וכנ"ל וע"ע סוטה (דף ל"ו ע"ב) תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחצי' של הר עיבל מפני שלוי למטה אדרבה מפני שלוי