בית האוצר חלק א רכז

ועוד דהא גם אחר מ"ת ב"נ מתחייב אאכילת אמ"ה וע"כ דאכילתו אכילה מיהו בזה הי' אפשר לומר דרק לגבי דידן נשתנה ונפחת עניינו ע"י מ"ת וע"כ לגבי דידן אין אכילתו קרוי' אכילה והמחשב בקרבן שיאכלוהו עכו"ם למחר אין הקרבן נפסל משא"כ הב"נ בבחינת עצמו לא נשתנה ע"י נתינת התורה לנו ועדיין שפיר גם אכילתו חשובה אכילה אצלו לחייבו כמו קודם מ"ת ודו"ק

וראיתי במדרש שמואל פרשה י"ח עה"כ וישסף שמואל את אגג וז"ל א"ר אבא בר כהנא התחיל מחתך מבשרו זיתים זיתים ומאכילן לנעמיות הה"ד יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות ביכר לו מיתה מרה עכ"ל המדרש ונראה דנפיק לי' דהאכיל זיתים זיתים משום דכתיב יאכל בדי עורו ואין אכילה פחותה מכזית ולחלקים יותר גדולים מכזית ג"כ אין לומר שחיתך והאכיל דוודאי חתכו לחלקים היותר קטנים שאפשר כדי לבזותו ולצערו ורק דפחות מכזית ג"כ א"א לומר מהכרח הכתוב דכתיב יאכל ואין אכילה פחותה מכזית וע"כ ההכרח דהאכיל זיתים זיתים דייקא ודו"ק ואם כנים הדברים הנה יש ראי' מכאן דגם אכילת בעלי חיים איננה בפחות מכזית וגם יש ראי' מכאן נגד דעת הרא"ם דסתם אכילה בכ"ש ורק דהלמ"מ הוא דגילתה דשיעורי אכילות איסורין ומצוות הם בכזית דא"כ בהאי קרא דיאכל בדי עורו ג"כ הי' ראוי להחשב אכילה גם בכ"ש ואכתי מנ"ל דהאכיל זיתים זיתים [ובזכרוני משו"ת בנין ציון דנסתפק אם אכילה דדברי קבלה הוי ג"כ בשיעור כזית ולפי דברינו אלה הנה יופשט גם זה מכאן דגם אכילה דד"ק שיעורו בכזית ובאתי רק להעיר]

כלל קסז) אכילת תרומה דהוא מצוה וכנודע יש להסתפק אם הוא רק בכהן משא"כ עבד כהן או זרה אשת כהן האוכלים תרומה אין אכילתם מצוה רק שהותר להם לאכול תרומה מפאת היותם קניינו של כהן א"ד גם אכילה דידהו מצוה ולא שנא והנה מש"ס פסחים (דף ע"ב ע"ב) מוכח לכאורה דגם אכילת עבד ואשת כהן מצוה ועוד יותר דקרוי עבודה ע"ש דאמר דהא דתנן בתרומות (פ"ח מ"א) היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה ובן חלוצה ר"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר דהיינו טעמא דר' יהושע משום דאכילת תרומה איקרי עבודה ועבודה רחמנא אכשר כו' והנה במשנה תרומות שם נשנה ג"כ האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעלך או גרשך וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל כו' או עשאך בן חורין כו' עש"ה דאכלהו קתני שם ר"א מחייב קרן וחומש ור"י פוטר וא"כ מבואר דגם אכילת תרומה דעבד ואשת כהן קרוים עבודה מדפטר ר"י וכמובן [וק"ו דחשוב מצוה דאילו לא הי' נחשב מעשה מצוה רק מעשה של רשות בעלמא איך אפשר שיוחשב עבודה וז"פ]

ואולם בס' צל"ח ריש ברכות ראיתי שכ' אמתני' דמאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן כו' ע"ש שכ' וז"ל ואף שאסור לאכול משהגיע זמן ק"ש אולי הכהנים מותרים לאכול תרומתן אז אפי' בזמן ק"ש כיון שאכילת תרומה מצוה היא כעבודת עבודה במקדש כו' ועוד שם כ' וז"ל לכאורה יש לדקדק למה הוצרך לומר הכהנים ודי באומרו משעה שנכנסין לאכול בתרומה ופשיטא דכהנים נינהו דזר אסור בתרומה ע"ש שתי' לפמ"ש דכהנים מותרים באכילת תרומה אף בהגיע זמן ק"ש לפי שהיא מצוה וחשובה כעבודה שבמקדש וע"כ לכך תני כהנים דמשמע זכרים כו' דנשים וודאי אסורים (דאף דפטורים מק"ש חייבים בתפלה והרי בהגיע הזמן גם משום תפלה אסור לאכול כו' ועוד דעכ"פ חייבים בזכירת יציאת מצרים כו'] ודווקא כהנים זכרים מותרים דעבודת מתנה אתן את כהונתכם דמיני' ילפי' בפסחים דחשוב כעבודה בכהנים כתיב ולא בנשים עכ"ל ז"ל ודבריו צע"ג ותימא רבתי הם דהא מפורש במשנה דגם באשת ועבד כהן פטר ר' יהושע והרי הש"ס קאמר דטעמא דר"י דפוטר היינו משום דאיקרי עבודה וא"כ ע"כ דגם אכילה דידהו עבודה מיקרי וכאמור ושוב נזכרתי דברי התוס' גיטין (דף י"ב ע"ב) ד"ה השבתוני דאהא דס"ל התם לר"מ במשנה דקבלת גט שיחרור דעבד כהן שלא בפניו מיקרי חוב לו מפאת שפוסלו מן התרומה עש"ה כתבו התוס' וז"ל רבנן דר"מ היו סבורין הא דקאמר ר"מ שאם הי' עבד כהן פיסלו מן התרומה הוי חוב לו לפי שנותן לו הרב מזונות בריוח בשביל שיש תרומה הרבה לכהנים או משום שיש מצוה באכילת תרומה כו' עכ"ל הצריך לעניינו ומפורש להדיא דגם אכילת תרומה דעבד כהן חשוב מצוה ואולם עיינתי בפיה"מ להרמב"ם בגיטין שם וז"ל המשנה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי ר"מ וחכ"א בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו כו' אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו (פי' וא"כ גם הש"ש חוב) אמרו לו מפני שהוא קניינו ובפיה"מ להרמב"ם וז"ל ומה שהשיבו חכמים לו מפני שהוא כקניינו ר"ל שזה העבד באכילת התרומה כו' לא הוסיף בעצמו מעלה עד שתאמר שחובה הוא לו כשיוצא לחירות ואמנם זה כמו שתאכל בהמת כהן תרומה מפני שהוא קנין כספו לפיכך אינה אצלו מעלה שיפסידנה עכ"ל ומבואר דס"ל ז"ל דזהו באמת פלוגתא דר"מ ורבנן דלר"מ חשובה אכילת תרומה דעבד כהן מצוה ולרבנן לית בה משום מצוה כיון דאוכל רק מפאת היותו קנין כהן כבהמתו ויש לדבר עוד הרבה בזה ובאתי רק להעיר

כלל קסח) אכילת תרומה דזרה אשת כהן. יש להסתפק אם הוא בתורת קנין מפאת היותה קניינו של כהן כעבדו או הוא מטעם אישות ר"ל מפאת היותה אשתו ומחוברת עמו חיבור של אישות לא מפאת היותה קניינו ולכאורה מהא דאמרי' ביבמות (דף ס"ו ע"א) מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנא' וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו כו' מוכח דאשה ועבד דין אחד להם וגם אשה רק בתורת קנינו של כהן אוכלת כעבד וכמובן

וע"ע יבמות (דף ס"ז ע"ב) שם בכולה סוגי' דאכילת תרומה דאשת כהן הוא רק מפאת קרא דקנין כספו וגו' וכן בכתובות (דף נ"ז ע"ב) אמר עולא ד"ת ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנא' וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי נמי קנין כספו הוא כו' והכי מוכח בכמה דוכתי דהוא בתורת קנין לא בתורת אישות וע' גיטין (דף פ"ה ע"א) חוץ מתרומתיך מהו (גירש את אשתו ואמר לה דלכל דבר יהי' גט חוץ מתרומתיך שאם תנשאי לכהן לא יאכילך בתרומה מהו מי חשוב שיור בגט או לא) בנשואין הא לא שייר א"ד קנין כספו כתיב וע"ש בתוד"ה חוץ דמפרשים דהאיבעי' בכהן שגירש לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילת תרומה אי הוי שיור דקנין כספו א"ר דע"י קידושין אוכלת בתרומה א"כ עדיין קידושין עלי' ואין זה כריתות א"ד בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה עכ"ל התוס' והיה נראה לכאורה לפרש דזהו עצמו ענין האיבעי' דמספקא לי' לגמ' אם אכילת תרומה דאשת כהן הוא בתורת אישות. וא"כ ממילא כשמשייר אכילת תרומה הרי יש כאן שיור באישות ולא הוי כריתות א"ד אכילתה רק בתורת קנין כעבד כהן ונמצא שאין האכילה שיור באישות כלל ושפיר חשוב כריתות לגבי גט כיון שהאישות נכרת לגמרי ואינה אשתו עוד כלל כ"א קניינו וכמובן ועש"ה בגמ' דבעי ג"כ חוץ מהפרת נדריך מהו כו' חוץ מירושתך מהו כו' עש"ה ברש"י דמוכח דמפרש ג"כ דהספק הוא כנ"ל אם ההפרה והירושה (מה שהבעל יורש את אשתו) חשיבי אישות ונמצא שיש כאן שיור באישות או לא עש"ה

ואולם מלשון הגמרא דאמר בנישואין הא לא שייר א"ד קנין כספו כתיב מוכח טפי דזה פשיטא לי' דהאכילה רק בתורת קנין רק דמספקא לי' כיון דאוכלת עדיין א"כ על כרחך לומר דהקנין כסף של הקידושין נשארים עדיין ולא בטלו לגמרי וא"כ כיון שהקידושין ישנם עדיין א"כ ממילא יש כאן בהכרח גם שיור מה באישות שהרי הקידושין מחמתם בא האישות וכיון דישנם לקידושין עדיין א"כ ממילא בהכרח ישנו גם לאישות מה