בית האוצר חלק א רטו

כו' לא ידעתי לאיזה סבה כ' כן דאדרבה מכח שהם מתירים הי' לנו לומר שלא יהי' בהם פיגול שהרי המתיר איננו נפגל והתוס' בפרק בית שמאי כו' הוצרכו לתת טעם למה יש באימורים דין פיגול מאחר שהם מתירין וכתבו דלא חשיבי מתיר כיון דאם נטמאו כו' שרי בשר באכילה ואי כוונת רבינו היא דמש"ה חשיב הבשר דבר שיש לו מתירין ומתיריו הם האימורין הא ליתא דמתירי בשר לא הוי אלא זריקת הדם כדכתי' הדם ישפך והבשר האכל ואי הקטרת האימורים חשיבי מתירי הבשר א"כ לא הי' קבע לפיגול עד שיקטור האימורים דהא בעי' שיקרבו מתיריו עכ"ל ואיך שיהי' עכ"פ שטחיות ל' הרמב"ם מוכיח דהאימורים הם מתירים של הבשר לא רק מעכבים היתר הזריקה וכן מוכח ג"כ קצת שטחיות ל' רש"י קידושין (דף נ"ב ע"ב) דאהא דאמר דאחר שחיטה משלחן גבוה הוא דקזכי כ' בד"ה משלחן גבוה וז"ל הקרבת אימורים וזריקת הדם מתיר הבשר עכ"ל

ודע כי כספק שלנו לענין אימורים יש להסתפק ג"כ לענין שירי הדם דקי"ל ג"כ דאין מעכבין וה"מ היכא דליתנהו אבל היכא דאיתנהו אסור לאכול הבשר קודם שפיכת שירים וכדמוכח בזבחים (דף י"ג ע"א) יכול לא תהא מחשבה (מחשבת פיגול) מועלת אלא בזריקה בלבד מניין לרבות שחיטה וקבלה ת"ל אם האכל יאכל מבשר זבח שלמים וגו' בדברים המביאין לידי אכילה הכתוב מדבר יכול שאני מרבה אף שפיכת שירים והקטרת אימורין ת"ל ביום השלישי לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אלי' ולומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שירים והקטרת אימורים שאין מעכבין את הכפרה כו' ומבואר בזה דשפיכת שירים נמי מדברים המביאים לידי אכילה נינהו והיינו על כרחך דאסור לאכול הבשר קודם שפיכת שירים ואע"ג דקיי"ל דשירים אין מעכבין צ"ל דמ"מ באיתנהו אסור לאכול הבשר קודם שפיכת שירים וכמו שהוא כן הדין באימורים דג"כ לא מעכבי ואעפ"כ אסור לאכול הבשר קודם הקטרת אימורים היכא דאיתנהו והיינו דכלל שפיכת שירים והקטרת אימורים כחדא וכדאמר יכול שאני מרבה אף שפיכת שירים והקטרת אימורים ומוכח דכענין היות האימורים מביאים לידי אכילה והיינו וודאי במאי דמעכבי היכא דאיתנהו כן הוא בשפיכת שירים וכמובן

וא"כ גם בשפיכת שירים יש להסתפק מה ענין העיכוב הזה היכא דאיתנהו אם הכוונה שהם מתירים בעצם דהיינו שהזריקה ושפיכת השירים יחד מתירים את הבשר א"ד הם רק מעכבים היתר הזריקה ואינם מתירים בעצם והנה בשפיכת שירים יש סברא לומר דאינם מתירים בעצם וזה דכל ענין הדם אחד הוא ובוודאי אין לדם שירים הנשפכים ליסוד ואין מעכבין עדיפות על גוף דם הזריקה הנזרק על המזבח והוא עיקר הקרבן והכפרה וכנודע

וע"כ נראה לפי המבואר בזבחים (דף כ"ו ע"ב) אהא דתנן שם נתנו (לדם) ע"ג הכבש שלא כנגד היסוד כו' פסול ואיתא שם בגמ' אמר שמואל פסול בשר אבל בעלים נתכפרו מ"ט דאמר קרא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים כו' אלמא, קסבר שלא במקומו (דם הניתן שלא במקומו) כמקומו דמי (לענין כפרה) תנן באידך פרקין נתנו ע"ג הכבש שלא כנגד היסוד כו' אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל ואי ס"ד שלא במקומו כמקומו דמי ל"ל יחזור הכשר ויקבל וכ"ת להתיר בשר באכילה מי איכא זריקה דלא מכפרת ושריא בשר באכילה כו' ומבואר בזה דגם גוף הזריקה ענין היתירה לבשר הוא רק מפאת שמכפרת וכל היכא דאין עושה פעולת הכפרה אזי גם פעולת ההיתר אינה עושה וא"כ שירי הדם דאין להם פעולת הכפרה דהא אפי' שירים הפנימים למ"ד דמעכבין אין להם פעולת הכפרה רק שמעכבים כפרת ההזאות אבל אין מכפרין בעצם וכדמוכח להדיא בזבחים (דף נ"א ע"א) ע"ש דאמר אמר רבי ישמעאל, קל וחומר מה שירים שאין מכפרין טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד אמר רבי עקיבא מה שירים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפרה א"ד שטעונה יסוד ושם (דף נ"ב ע"א) מאי בינייהו א"ר אדא בר אהבה שירים מעכבים איכא ביניהו מר סבר מעכבי ומ"ס לא מעכבי (דמ"ד דאין מכפרין אינהו הוא דלא מכפרי אבל מעכבים כפרת ההזאות ומ"ד דאין מכפרין ואין באין לכפרה אינם מועילים ובאים לעניין כפרה כלל וגם אכפרת ההזאות אין מעכבים דכבר שלמה הכפרה בהזאות) ומבואר בזה להדיא דאפי' למ"ד דשירים הפנימיים מעכבים עכ"ז אין מכפרים רק מעכבים כפרת ההזאות וא"כ שירים החצונים דאין מעכבים כ"ש דאין להם פעולת הכפרה וא"כ כיון דאין להם פעולת הכפרה ה"ה דאין להם פעולת ההיתר דלא עדיפי שירי הדם מזריקת גוף הדם דכל היכא דלא מכפרא לא שריא בשר באכילה וכש"ס זבחים (דף כ"ו ע"ב) הנ"ל הרי דפעולת ההיתר תלוי בפעולת הכפרה וכנ"ל [ולפי"ז נראה ג"כ דה"ה באימורים דמעכבי כי איתנהו היינו שהם רק מעכבי ההיתר אבל אינם מתירים בעצם כיון דדין השירים והאימורים שוה דתרוייהו לא מעכבי בליתנהו ומעכבי באיתנהו וע"כ מיסתבר לומר דענין העיכוב שלהם שוה לא שיהי' בשירים מתורת מעכב ובאימורים מתורת מתיר וכמובן וגם ק"ו הדברים מדם לאימורים כיון דדם עיקרו מתיר דהיינו הזריקה ואעפ"כ שיריו רק מעכבים ואינם מתירים וא"כ כ"ש דאין האימורים מתירים וכמובן וגם אולי שייכא סברא דש"ס זבחים (דף כ"ו ע"ב) הנ"ל באימורים עצמן דכיון דחזינן דפעולת היתר הבשר אגוד ומתייחס לעניין הכפרה וע"כ גם האימורים דאינם מכפרים דאין כפרה אלא בדם לכן ג"כ אינם מתירים]

ואולם יש לדחות ולומר דרק גוף הזריקה דפעולתה תמיד הכפרה וכמש"נ כי הדם הוא בנפש יכפר לכן פעולת ההיתר אגיד בפעולת הכפרה וכל היכא דאין מכפרת ואינה עושה פעולת הכפרה הוא חסרון בה ולכן גם פעולת ההיתר אינה עושה משא"כ שירים ואימורים דאין מכפרין בשום פעם וכל פעולתם ההיתר שפיר יתכן שיהי' להם פעולה זאת לבד אף שאין להם פעולת הכפרה

ועי"ל דהא דשירים לא מכפרי היינו שאינם עושים עיקר הכפרה אבל ענין כפרה מה יוכל להיות דיש גם בשירים ואפי' בשירים החיצונים וכן באימורים וכעין הך דזבחים (דף ו' ע"א) מקופיא מכפרא ואל תתמה על היות בשירים החיצונים ואימורים ענין כפרה מה אע"ג דאינם מעכבים דה"נ מצינו באכילת בשר דלא מעכבא ואעפ"כ מכפרת וכמבואר ביבמות (דף צ' ע"א) ובפסחים (דף נ"ט ע"ב) ובכמה דוכתי מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים

וע"ע סנהדרין (דף מ"ב ע"ב) רש"י ד"ה הוצא דאהא דאמר שם דילפי' חוץ למחנה דמקלל מחוץ למחנה דפרים הנשרפין מה פרים הנשרפין חוץ לג' מחנות אף מקלל כו' ופריך ולילף משחוטי חוץ (דכתיב בהו נמי חוץ למחנה) מה להלן חוץ למחנה אחת כו' מסתברא מפרים הנשרפין ה"ל למילף שכן הוצא אל מחוץ למחנה מכשיר ומכפר (סי' הוא דמקלל דומה לפרים הנשרפין בכל אלה ולא לשחוטי חוץ עש"ה דעל תיבת ומכפר פירש"י במקלל ופרים מכפר הוצאתן כו' אבל שוחטי חוץ אינה כפרה אלא חטא עכ"ל) כו' ומבואר בזה דגם הוצאת פרי [ופשוט דהכוונה ההוצאה והשריפה] מכפרת ואע"ג דאינם מעכבין דכל שאחרי הזריקה אינו מעכב וכנודע וא"כ ה"ה לשפיכת שירים והקטרת אימורין (דהקטרת אימורין יש לה דמיון ביותר לשריפת פרים) שפיר ניתן להאמר דיש להם ענין כפרה מה ומחמתו הם מתירין ג"כ והא דאמר בזבחים (דף כ"ו ע"ב) דזריקה שני' דאחרי זריקה הראשונה שהיתה שלא במקומה לא מכפרא ולא שריא מפאת דלא מכפרא שאני דשם הזריקה השני' הזאת אינה עושה פעולת הכפרה כלל וכלל דכל ענין כפרה אשר בזריקה הרי כבר עשתה הזריקה הראשונה כיון דשלא במקומו כמקומו דמי לענין כפרת הזריקה משא"כ שפיכת שירים והקטרת אימורין שפיר י"ל דיש להם ענין כפרה מה ומחמתו יש להם ג"כ פעולת היתר היכא דאיתנהו וכנ"ל [ואולם מגוף הך דזבחים (דף נ"ב ע"א) דמבואר דהא דשירים מעכבין בשירים הפנימיים היינו רק דמעכבין