בית האוצר חלק א קפו

דכיון דא"א להקיש לגמרי לאסור אף ללוים לכן ממילא א"א להקיש כלל ודו"ק היטב מאוד ואם גם לא תרצה לפרש דברי התוס' על הכוונה הזאת עכ"ז הדברים בעצמותם עמוקים ונכונים מאוד בעזה"י

והנה בענין אי אמרי' אין היקש למחצה היכא דא"א להקיש לגמרי יש לי להעיר עוד לכאורה דהוא פלוגתא דתנאי בש"ס מכות (דף י"ג ע"א) דאהא דתנן שם במשנה מעלים היו (הרוצחים בשוגג) שכר ללוים (בערי המקלט) דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לא היו מעלים להן שכר איתא שם בגמ' א"ר כהנא מחלוקת בשש (ערי מקלט) דמר סבר לכם (דכתי' והיו לכם הערים למקלט) לקליטה ומר סבר לכם לכל צרכיכם (הלכך אין להם לתת שכר ללוים כיון דהם של רוצחים לכל צרכם) אבל בארבעים ושתים דברי הכל היו מעלים להם שכר א"ל רבא הא ודאי לכם לכל צרכיכם משמע אלא אמר רבא מחלוקת בארבעים ושתים דמ"ס ועליהם תתנו (דכתי' ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר) כי הנך לקליטה ומ"ס ועליהם תתנו כי הנך מה הנך לכל צרכיכם אף הני נמי לכל צרכיכם כו' עכ"ל הגמ' ומבואר בזה דהאי קרא דועליהם תתנו וגו' חשיב לי' הש"ס ענין היקיש שהתורה דימתה והקישה את הארבעים ושתים עיר אל השש מדכתי' ועליהם תתנו וגו' היינו להוסיף ארבעים ושתים עיר על השש הנזכרים תחלה בכתוב שם (במדבר ל"ה פסוק ו') ע"כ הבינו ז"ל היות הכוונה שיהי' דין הארבעים ושתים כדין השש העיקריים [וע' זבחים (דף ק"ז ע"א) ואליהם תאמר על הסמוכין תאמר מתקיף לה רבא מי כתי' ועליהם ואליהם כתי' אלא כדתנא דבי ר' ישמעאל ואליהם תאמר לערב פרשיות ומוכח עכ"פ דועליהם מורה ענין היקיש לכ"ע ויש לדחות ואולם למאי דמסיק ואליהם תאמר לערב פרשיות וע"ש ברש"י דפי' דוי"ו דואליהם מוסיף על ענין ראשון ומערב הפרשיות לומר שאף שחוטי חוץ שהעלה בחוץ חייב א"כ גם כאן י"ל כן דוי"ו דועליהם מערב הדברים ומקיש יחד את המ"ב עיר אל השש וכנודע דוי"ו מוסיף כו' הוא ענין היקיש] ופליגי רק לענין מה הוא ההיקיש דר' יהודה סבר דההיקיש הוא לדין קליטה לבד ור"מ סבר דאין ההיקיש לדין קליטה לבד רק גם לענין לכם לכל צרכיכם דכמו דהשש הם לכל צרכם כן גם המ"ב ולפי"ז צריך להבין באמת לכאורה טעמא דר' יהודה דמקיש רק לקליטה לבד דמדוע לא נימא דאין היקיש למחצה ולכל מילי אקשינהו רחמנא ואולם להנ"ל דהיכא דא"א להקיש לגמרי ליתא לכללא דאין היקיש למחצה ניחא דכאן נמי הרי על כרחך יש חילוק בין הארבעים ושתים אל השש וכמבואר במכות (דף י' ע"א) דהשש קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת ואילו המ"ב לדעת קולטות שלא לדעת אין קולטות ע"ש וא"כ ליתא ג"כ לכללא דאין היקיש למחצה ושכיר ס"ל לר' יהודה דההיקיש הוא רק לעיקר ענין הקליטה אבל לא לפרטי הדינים אשר אל השש במה שהם לכל צרכם וכמובן ולפי"ז ר"מ דפליג אר' יהודה ומקיש גם לענין לכל צרכיכם י"ל דס"ל דגם היכא דא"א להקיש לגמרי שייכא סברא דאין היקיש למחצה ובזה הוא דפליגי אי שייך בכה"ג סברא דאין היקיש למחצה או לא ולפי הבנתינו הראשונה בתוס' יבמות (דף פ"ו ע"א) שהבאנו למעלה דהיינו טעמא דרבנן דפליגי על ר"מ שם ומקשו מעשר לתרומה רק לענין דמה תרומה טובלת כו' ולא אמרינן דאין היקיש למחצה דהוא מטעם הנ"ל משום דא"א להקיש לגמרי וכמו שהבין גם המלוא הרועים ז"ל בכוונתם וכנ"ל א"כ ר"מ דפליג התם ארבנן ומקיש גם לענין איסור זרות אע"ג דא"א להקיש לגמרי לאסור מעשר אף ללוים כמו תרומה א"כ נראה ג"כ דס"ל לר"מ סברא דאין היקיש למחצה אפי' היכא דא"א להקיש לגמרי וכמובן וא"כ ר"מ דמכות הנ"ל איפוא לטעמי' אזיל לפי שיטתו בש"ס יבמות הנ"ל וכמובן ובאתי רק להעיר

כלל קיג) אין היקיש למחצה. כלל זה איתי' נמי בהיקיש דמקשינן בקרא דדברי קבלה. כן מתבאר מתוס' סנהדרין (דף כ"ב ע"ב) ד"ה אלא

כלל קיד) אין היקיש וג"ש למחצה אי ק"ו מבטל כללא דאין היקיש כו' ע' כלל קי"א שהבאתי בזה תוס' ב"מ (דף קי"ד ע"א) ד"ה ואידך עש"ה שהאריכו שם בזה וע' גליון הגרע"א ז"ל בב"מ שם שציין לעיין בתוס' בכורות (דף ל"ג ע"א) ד"ה וב"ה כי גם שם דיברו מזה והנה יש עוד דיבור בזה בתוס' בכורות (דף י' ע"א) ד"ה מה (ודף נ"ג ע"ב) ד"ה תלמוד וע"ע תוס' זבחים (דף ס"ה ע"א) דאהא דאמר שם יכול ימלקנו בסכין ודין הוא ומה שחיטה שלא קבע לה כהן קבע לה כלי מליקה שקבע לה כהן א"ד שיקבע לה כלי ת"ל כהן ומלק כו' שתהא מליקה בעצמו של כהן ובתוס' ד"ה ת"ל וז"ל וא"ת נילף מדאיתקש לעיל חטאת העוף למנחה וי"ל כו' ועוד כיון דאיכא לאוקמי היקיש לדרשא אחרינא לא מפקא מק"ו דהכא עכ"ל וע"ע ברא"ם עה"ת שמות פרשה כ"א פסוק ז' דס"ל בפשיטות גם כן דק"ו מפיק מכללא דאין היקש למחצה עש"ה ותבין

כלל קטו) אין היקיש וג"ש למחצה. אם הוא רק לענין דכשדנין ראובן משמעון דנין אותו לכל דברים שנוהגים בשמעון אבל איננו לענין להפוך ג"כ ולומר דכי היכי דאיתקש ראובן לשמעון ה"ה שמעון לראובן א"ד גם לענין זה אמרי' דאין היקיש וג"ש למחצה. כבר האריכו בזה האחרונים [ועמ"ש בזה הגאון פני משה בירושלמי ב"מ פ"ה ה"א במראה הפנים שם ד"ה היקיש] וע' תוס' קידושין (דף ל"ו ע"א) ד"ה תפילין דאהא דאמר התם רבא אמר היינו טעמא דאיסי (דפוטר נשים מלאו דבל יקרחו) דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות כו' ואביי מ"ט לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה כו' ובתוס' וא"ת ומה בכך מ"מ נילף קרחה מתפילין דאין ג"ש למחצה כו' עכ"ל ומוכח דאכה"ג נמי אמרי' אין ג"ש למחצה דכי היכי דגמרי' תפילין מקרחה ה"ה להיפוך קרחה מתפילין וע"ע רשב"ם ב"ב (דף ק"כ ע"ב) דאהא דאמר התם נאמר כאן (בפ' נדרים) זה הדבר ונאמר להלן (בשחוטי חוץ) זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן כו' ומה כאן ראשי המטות אף להלן כו' אמר מר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל כו' למאי הלכתא כו' לומר שהפרת נדרים בג' הדיוטות כו' ומה כאן ראשי המטות כו' למאי הלכתא כו' לומר שיש שאלה בהקדש ולב"ש דאמרי אין שאלה בהקדש כו' האי זה זה מאי עבדי לי' וברשב"ם וז"ל זה דראשי המטות וזה דשחוטי חוץ מאי דרשי בהו דכיון דלית להו שאלה בהקדש לית להו ג"ש דזה זה כלל ואפי' למילף נדרים משחוטי חוץ לאהרן ולבניו וכל ישראל דאין ג"ש למחצה עכ"ל ומוכח מדברי הרשב"ם יותר מזה דכל ג"ש שאיננה ללמוד שמעון מראובן כי היכי דגמרי' ראובן משמעון אזי איננה ג"ש כלל ואין לדון כלל ג"ש כזאת דכל ג"ש צריך שתהיה ללמוד ב' הצדדים זה מזה וזה מזה ואם איננה כך אזי גם צד אחד אין ללמוד ובאתי רק להעיר

וע"ע תוס' נזיר (דף מ"ח ע"א) ד"ה ה"ג אשכחנא כ"ג דמטמא למת מצוה נזיר מנלן וז"ל תימא תיפוק לי' מג"ש דאמו אמו כמו שאנו לומדים כ"ג מנזיר לענין נגעים וזיבתם ה"נ ניהדר ונילף נזיר מכ"ג לענין מ"מ דאין ג"ש למחצה עכ"ל ומבואר גם בזה דגם לענין להפוך כו' אמרי' אין ג"ש למחצה וע"ע בס' הקנה (דכ"א ע"ב בדפוס פרזעמישל) שדיבר במדת ג"ש וז"ל שם א"ל תינח שהגדול לומד מקטן היכא שהקטן לומד מגדול להקל מעליו מאי איכא למימר כי כפי הערך יקל מעליו יותר מהמלמד (פי' דאם הוא קטן ממנו ועכ"ז נקיל בו קולא אשר במלמד א"כ ממילא לפי ערך הוא קולא יותר גדולה מבמלמד) א"ל לכן נכתבו המלות שוות לומר ליתן את האמור של זה בזה והאמור של זה בזה שאם צריך ללמוד זה מזה וזה מזה ולומד זה מזה וזה מזה אינו לומד עכ"פ צריך ויש לנו לומר [ובגליון דתיבת צריך ליתא בכ"י והנוסחא שם עכ"פ יש לנו לומר] שהחלש אינו מלמד לגבור אבל הוא לומד ממנו ונמצא שיש פחיתות לחלש לכן אינו מדה לחצאין עכ"ל עש"ה בכל דבריו כי ע"ד הסוד המה