בית האוצר חלק א קפג

לענין דגנך והן לענין דיגונך ע"כ מרבינן בדיגונך ומשאירין המיעוט לענין דגנך אולם יש לפרש דברי התוס' הנ"ל עוד באופן אחר ובאתי רק להעיר

וע"ע חולין (דף קל"ב ע"א) דבי ראב"י תנא כהן ואפי' כהנת הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וברש"י דבעלמא ס"ל דכהן ממעט כהנת אבל כהן דכתיב גבי מתנות אפי' כהנת במשמע משום דב' פעמים הוזכר כהן בפרשה ואין מיעוט אחר מיעוט כו' ע"ש וגם משם קצת ראיה דמיעוט אחר מיעוט אינו ריבוי גמור רק נשאר המיעוט לענין מה דהא גם שם הרי נשאר המיעוט מתיבת כהן דממעט לוים וישראלים וכמובן ובאתי רק להעיר

כלל קט) אין מוקדם ומאוחר בתורה. פסחים (דף ו' ע"ב) ויש להסתפק אי גם בנביאים וכתובים אמרי' כן ושוב מצאתי הדבר מפורש בתוס' יומא (דף ל"ח ע"ב) ד"ה דלא עש"ה שכתבו הך דאין מוקדם ומאוחר בתורה אקרא דישעי' וכן מצאתי עוד בירושלמי ר"ה פ"א ה"א וז"ל אף למלכי עכו"ם אין מונין אלא מניסן בששי בשנת שתים לדריוש בשמיני בשנת שתים לדריוש (אי ס"ד דלמלכי עכו"ם מתשרי מנינן הל"ל בשמיני בשנת ג' דבששי היינו אלול ובשמיני היינו חשוון ובתשרי שביניהם הרי כבר נתחדשה השנה א"ו דמניסן מנינן) כו' חיפה אמר שמיני נאמר תחלה אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה עכ"ל וע"ע ירושלמי נדרים פ"ז ה"ו מנין שעיבורה של עיר כעיר כתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וכי ביריחו הוי והכתי' ויריחו סוגרת ומסוגרת כו' (אלא) בעיבורה הי' ר' אבון בשם ר' אחא הוה יריחו ובפי' הפני משה וז"ל ר' אבון פליג דאמר הוה יריחו ביריחו ממש הוי המעשה אחר שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר עכ"ל וע"ע פסחים (דף קי"ז ע"א) כל תשבחות האמורות בספר תהלים כולן דוד אמרן שנא' כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו תפלות דוד בן ישי ובח"א למהרש"א שם דלא ה"ל למיכתב כלו עד בסוף כל הספר תהלים ודוחק לומר בזה דאין מוקדם ומאוחר ולכך דריש מיניה כל אלו כו' עכ"ל

כלל קי) אין מוקדם ומאוחר בתורה ע' פסחים (דף ו' ע"ב) דה"מ בתרי ענייני אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר דאלת"ה כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא כו' [ע"ש בפירש"י דחד עניינא היינו פרשה אחת ותרי ענייני ב' פרשיות וע' יומא (דף ס"ט ע"ב) לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני עניינים עש"ה בפירש"י דשם מתפרש קצת בענין אחר והך דיומא הוא גם במגילה (דף כ"ד) ובסוטה (דף מ"א) ע"ש וע"ע שבת (דף י"ב ע"ב) דגם שם מאמר כזה ל"ק כאן בענין אחד כאן בשני עניינים ושם פירש"י ג"כ ב' עניינים ב' פרשיות] וע' ירושלמי מגילה פרק א' הלכה ה' וז"ל כתב זאת זכרון בספר זאת תורה כמה דתימר וזאת התורה וגו' זכרון אלו הנביאים כו' בספר אלו הכתובים (על שם) ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר רב ור' חנינה כו' אמרו המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ובפי' הקרבן עדה דדריש כתב אמאי דכתב בכתובים וזאת זכרון בספר על ג' פעמים שכתובה ב' בתורה ואחת בנביאים ואע"ג דה"ל למיכתב כתב שמורה על כתובים בסוף אך כיון דאין מוקדם ומאוחר לא קפיד קרא על הסדר עכ"ל וצע"ג דהא בחד עניינא היינו בפרשה אחת יש מוקדם ומאוחר וכ"ש כאן דהוי מקרא אחד ואי ס"ל להירושלמי דגם בכה"ג אין מוקדם ומאוחר א"כ הא תיקשי ליה קושית הבבלי כלל ופרט כו' דילמא פרט וכלל הוא כו' וצ"ע וע"ע בדברי דוד עה"ת בראשית עה"כ ויקרא אלקי"ם לרקיע שמים דאפירש"י דשמים היינו אש מים כ' וז"ל וא"ל הא לא נזכר אש אלא השי"ן לחוד י"ל דהקמ"ץ שתחת השי"ן מביא אל"ף והוי כאילו נזכרה בפירוש אלא דק"ל אפי' אם נזכרה הא' בפירוש לא ניחא דה"ל להקדים הא' לש' והרא"ם כ' דאין מוקדם ומאוחר גם באותיות וק' דאמרי' בפרק ר"ע מאי הר סיני הר שנעשו בו נסים לישראל ופרכינן הר ניסאי מיבעי ליה כו' עכ"ל ז"ל ונראה ממ"ש דאין מוקדם ומאוחר גם באותיות דכוונתו לכללא דאין מוקדם ומאוחר בתורה לומר דגם באותיות אין מוקדם ומאוחר ואין הרא"ם כעת לפני לעיין בו [ושוב עיינתי בו וראיתי שכ' כן להדיא וז"ל ואש ומים כי השי"ן הקמוצה של שמים אחרי' אלף נחה ובהפוך האותיות יהי' אש מים כך פירש אותו בעל הפליאה ואמר שמה שאין האש מסודר בסדרו הוא להודיענו שכשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים כך אין מוקדם ומאוחר באותיות עכ"ל הרא"ם ז"ל] וצע"ג דאיך ה"א לומר כן הא אפי' בחד עניינא יש מוקדם ומאוחר וכמפורש בש"ס פסחים הנ"ל וכ"ש באותיות של תיבה אחת וע' תוס' מנחות (דף ל"ד ע"ב) ד"ה לטוטפת אי אמרי' גורעין ומוסיפין ודורשין באותיות של תיבה אחת מיהו התוס' שם לא כתבו טעמא דאין מוקדם ומאוחר ובאתי רק להעיר

כלל קיא) אין היקיש וג"ש למחצה ע' תוס' יבמות (דף צ"ט ע"א) ד"ה מני ר' מאיר היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה (ועבדא כמטלטלי) וז"ל אע"ג דבכל דוכתא אמרי' הוקשו עבדים לקרקעות הכא יש לחושבם כמטלטלי דלא סמכה דעתא עלייהו לפי שמתים ובורחים עכ"ל ומוכח דלא שייך כללא דאין היקש למחצה היכא שבאין להקיש דבר נגד הסברא וע"ע רשב"ם ב"ב (דף קכ"ח ע"א) ד"ה ור"נ אמר אין גובין שכ' ג"כ כתוס' יבמות הנ"ל ואך בשינוי קצת עש"ה וע"ע ב"ק (דף מ"ה ע"א) מ"ט דרבנן השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים בפניהם אף שור בפניו ור' יעקב בשלמא בעלים בני טענתא נינהו אלא שור בר טענתא הוא (בתמי') ובתוד"ה אלא וז"ל ואפי' דרשי' בעלמא כמיתת הבעלים כך מיתת השור להך מילתא אין סברא לדורשו עכ"ל ומוכח לכאורה דהך מילתא אי שייך כללא דאין היקיש למחצה נגד הסברא הוא פלוגתא דר' יעקב ורבנן ודוגמת הך פלוגתא דר' יעקב ורבנן יש ג"כ פלוגתא דאמוראי רבא ור' אשי בסנהדרין (דף ע"ח ע"א) ע"ש בתוד"ה שור והבאתי הך סוגי' דסנהדרין עם סוגי' דב"ק הנ"ל כבר בשלימות בכלל נ"ה לך קחם משם וע"ע ש"ס ב"ק (דף צ"א ע"א) והא כיון דגמר דינא (דשור) לקטלא לא משהי' לי' כו' ולא מענינן לדיני' כו' ומבואר דאסור לענות דינו של שור וטעם האיסור וודאי מפאת דכמיתת בעלים כך מיתת השור ואע"ג דעינוי הדין דאדם דמיתסר פשוט דהוא משום צער הנידון ואילו בשור הא לא שייך זה וא"כ מוכח לכאורה דגם בכה"ג אמרי' אין היקיש למחצה וע"ע שבועות (דף ל"ד ע"ב) רש"י ד"ה והא אמר להו רבא בר איתי כו' דאע"ג דגמר ר' שמעון שבועת העדות ושבועת הפקדון מהדדי בג"ש דתחטא תחטא מ"מ לא עשה בשבועת הפקדון מזיד כשוגג כמו בשבועת העדות משום דמיסתבר לי' טפי לדמותו למעילה דלא עשה בה מזיד כשוגג עש"ה ומוכח מזה דלית לי' לר"ש הך דאין ג"ש למחצה נגד הסברא אולם התוס' שם ד"ה הנך עמדו ע"ז וכתבו דהלימוד ממעילה לאו בנין אב הוא רק הוא ג"כ ג"ש עש"ה ואולם משטחיות ל' רש"י שם לא משמע כן ובאתי רק להעיר וע"ע ש"ס קידושין (דף ט"ו ע"א) מאן תנא דלא יליף שכיר שכיר האי תנא הוא דתני' ושב אל משפחתו וגו' אמר ר"א בן יעקב במה הכתוב מדבר אי במוכר עצמו הרי כבר אמור כו' הא אין הכתוב מדבר אלא במכרוהו ב"ד ב' וג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו ואי ס"ד יליף שכיר שכיר ל"ל נילף שכיר שכיר א"ר נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ואיצטריך סד"א מוכר עצמו הוא דלא עבד איסורא אבל מכרוהו ב"ד דעבד איסורא אימא ניקנסי' (ולא יצא ביובל לפני שש) קמ"ל עכ"ל הגמ' ומוכח להדיא דליתא לכללא דאין ג"ש למחצה היכא דיש סברא להיפוך וע"ע תוס' ב"מ (דף קי"ד ע"א) דאהא דאמר התם האומר הרי עלי מנה לבדק הבית מהו שיסדרו ר' יעקב משמי' דבר פדא כו' ק"ו מבע"ח ומה בע"ח שמחזירין אין מסדרין כו' ור' יוחנן אמר נדר בערכך כתיב מה ערכין מסדרין