בית האוצר חלק א קנח

פרי דכתיב בערלה דהכוונה אלפני נתינת האיסור דאאחרי נתינת האיסור בהכרח לא קאי דאח"כ הא תו לא חשיב פרי וכרמב"ם הנ"ל וא"כ גם בהך דנגעים כיון דמפאת הטומאה הוא דלא מיקרי בית נימא נמי דהא דקריי' רחמנא בית בפרשת הטומאה הכוונה אמה שהי' קרוי בית טרם נאמר דין הטומאה דפרשה זאת וצ"ל דשאני התם דכתיב ונתץ וקאי אמעשה של האדם שנותץ את הבית וא"כ גילה קרא דגם בשעת מעשה הנתיצה אכתי קרוי בית ואע"ג דמעשה הנתיצה כבר הוא אחרי שניתנה תורה ולפי"ז בלא"ה ניחא מהך דאתרוג דכיון דכתי' ולקחתם א"כ קאי קרא אשעת לקיחה דבשעת לקיחה עדיין יוחשב פרי וא"כ שפיר אתרוג של ערלה פסול כיון דבשעת לקיחה אינו פרי מפאת האיסור ויש גם בזה לדון עדיין מאיסורים דכתיבי בהו נמי כהאי לישנא דעשי' כי הך דולקחתם ונתץ דאז עדיין שפיר איסור אחר יסלק שם אוכל כיון דבשעת המעשה תו לא מיקרי אוכל מפאת האיסור האחר ובאתי רק להעיר

ודע דלפי סברת הפליתי הנ"ל דהא דבהמה בחי' לאיברים עומדת הוא מפאת דבשעה שנאמר איסור אמ"ה הי' גם בהמה בכלל כיון דע"י האיסור הזה הוא דפסקה הבהמה מלעמוד לאיברים וכנ"ל והנה כבר כתבנו למעלה דלפי"ז איסור אמ"ה דבהמה בחיי' הוא גם בישראל עדיין מפאת איסור הב"נ ומפאת דכשיצאו ישראל מכלל ב"נ להחמיר יצאו ולא להקל דאילו איסור אמ"ה אשר נאמר לישראל בסיני בהכרח אין בהמה בכללו כיון דאז כבר לא היתה הבהמה עומדת לאיברים כיון דגם קודם לזה כבר הי' איסור אמ"ה דב"נ וכנ"ל

הנה יש להסביר בזה פלוגתא דר' יוחנן ור"ל בחולין (דף ק"ג ע"א) אי איסור טריפה חייל אאיסור אמ"ה דבהמה בחיי' ע"ש דר"י ס"ל דחל ור"ל ס"ל דאינו חל וי"ל סברת הפלוגתא דמצוות ב"נ הנה הם מחויבים מפאת המדריגה האנושית השכלית אשר לאדם וע"כ הכל נתחייבו בם משא"כ מצוות שנאמרו לישראל לבד הנה הם מחויבות רק מן המדריגה האלקי"ת אשר לישראל בפרט וע"כ רק ישראל לבד נתחייבו בם ולא העכו"ם וע"כ איסור אמ"ה זה דבהמה בחיי' שהישראל מצווה בו רק מפאת דכשיצאו ישראל להחמיר יצאו ולא להקל והכוונה שהרי גם ישראל הוא אדם ויש לו ג"כ המדריגה האנושית השכלית אלא שיש לו נוסף ע"ז מדריגה האלקי"ת ג"כ וע"כ עכ"פ מה שהוא מחויב לכל אדם מפאת מה שהוא אדם הנה בהכרח גם הישראל חייב בו וזה ענין מי איכא מידי כו' וא"כ עכ"פ איסור אמ"ה זה בישראל הוא רק במדריגה האנושית השכלית אשר לו אבל המדריגה האלקי"ת אשר לו הרי איננה מחויבת באיסור זה כי לפי המדריגה האלקי"ת הישראלית הרי הבהמה בחיי' איננה אבר כלל דכשנבדלו ישראל מעכו"ם וקיבלו המדריגה האלקי"ת הישראלית אז הרי כבר הי' אמ"ה אסור לב"נ וא"כ בהמה בחיי' אז כבר הרי לא היתה עומדת לאיברים ולא קאי עלה איסור אמ"ה שנאמר לישראל אז וא"כ נמצא דמי שהוא המצווה באיסור המאוחר דטריפה היינו המדריגה האלקי"ת הישראלית היא אין עליו איסור אמ"ה הקדום כלל וא"כ שפיר יש לו לטריפה לחול אאמ"ה בכאן דה"ל כתרי גופי וכאילו אדם זה עובר איסור אמ"ה לבד ואדם אחר עובר איסור טריפה לבד דה"נ הם ב' איכיות חלוקות דאיכות האנושי עובר אאמ"ה לבד ולא אטריפה ואיכות מדריגה האלקי"ת עוברת אאיסור טריפה לבד ולא אאיסור אמ"ה ולא שייך כאן אאחע"א כלל ודו"ק היטב וע"כ ר' יוחנן לטעמי' דבעי בשבת (דף ה' ע"א) זרק חפץ ונעקר הוא ממקומו וקיבלו מהו ב' כחות באדם אחד כב' גופין דמי ומיפטר (דה"ל שנים שעשאוהו) או לא ע"ש ע"כ נהי דנשאר שם באיבעי' דלא איפשיטא ולא ברירא לי' לומר דחשיב שנים שעשאוהו ממש עכ"ז לענין אאחע"א שפיר י"ל דס"ל לר"י דכה"ג שפיר אחע"א כיון שאין האיכות המצווה באיסור הקדום הוא האיכות המצווה באיסור המאוחר דהא חזינן דמסתפקא ליה לר"י לומר דב' כחות באדם אחד חשיב ממש כב' גופין חלוקין וכשנים שעשאוהו ממש וע"כ אע"ג דלא ברירא לי' לומר כן עכ"ז לענין אחע"א דבעי' טפי שיהי' האיסור המאוחר ממש על הדבר שבו כבר איסור הקדום ולא יהי' עוד מקום לאיסור המאוחר לחול דזהו כל עיקר ענין אאחע"א וכמובן וע"כ כאן דאין האיסור המאוחר על אותו האיכות אשר לאדם אשר עליו איסור הקדום לכן שפיר יש מקום גם לאיסור המאוחר לחול כיון דב' איכיות חלוקות בגוף אחד עכ"פ דברים נפרדים הן לר"י וכעין הך דב' כחות באדם אחד דמסתפקא ליה למחשבינהו אפי' כב' גופין לגמרי וכשנים שעשאוהו וזהו סברת ר"י לטעמי' משא"כ ר"ל שפיר סבר דכיון דסוף סוף אדם אחד הוא העובר אאיסור אמ"ה ואאיסור טריפה ע"כ ב' איכיות באדם אחד לא חשיבי חלוקה ושפיר אאחע"א כיון דסוף סוף אותו האדם אשר עובר את האיסור המאוחר ישנו עליו כבר האיסור הקדום ודו"ק היטב

וע"ע מנחות (דף מ"ח ע"א) דר' יוחנן מדמי קדושה אחת וב' גופין היינו שחט ד' כבשי עצרת דלארבעתן קדושה אחת לב' גופין וב' קדושות (היינו חטאת ועולה דהם ב' גופין וב' קדושות נפרדות זו קדושת חטאת וזו קדושת עולה) ודייק שם דכי היכי דאין אומרים לו לאדם עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה ה"נ אין אומרים לו עמוד וחטא בכבש זה בשביל שתזכה בכבש אחר ור' חנינא טירתא פליג עלי' שם באמת וס"ל דעמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה (דה"ל ב' גופין וב' קדושות) לא אמרי' ואילו עמוד וחטא בכבש זה בשביל שתזכה בכבש אחר אמרי' עש"ה

וא"כ עכ"פ לפי סברת ר' יוחנן דמדמי ב' גופין וקדושה אחת לב' גופין וב' קדושות א"כ לפי האי לישנא דס"ל בתמורה (דף ט' ע"ב) דב' קדושות בגוף אחד מרוחקין טפי מב' גופין וקדושה אחת ע"ש ברש"י ד"ה אמר אביי הדין קמבעי' שכ' וז"ל ולהאי לישנא חשיב שני גופין וקדושה אחת חדא טפי משתי קדושות וגוף אחד עכ"ל א"כ כיון דב' גופין וקדושה אחת חשיב להו ר' יוחנן כב' גופין וב' קדושות שונות לגמרי א"כ כ"ש דב' קדושות בגוף אחד חשיבי כב' גופין וב' קדושות שונות לגמרי וא"כ כאן נמי דהוי ב' מדריגות ואיכיות של מעלה באדם אחד היינו מעלה ומדריגה האנושית ומעלה ומדריגה האלקי"ת ודמי ממש לב' קדושות בגוף אחד א"כ חשיב נמי כאילו היו ב' גופין וב' מדריגות שונות לגמרי וחשוב כאילו עבר אאיסור אמ"ה אדם אחד אשר לו מעלה ומדריגה האנושית לבד ואיסור טריפה אדם אחר אשר לו מעלה ומדריגה האלקי"ת לבד וע"כ שפיר לא שייך כאן כלל סברא דאאחע"א ודו"ק היטב כי הוא נכון מאוד בס"ד

וע"ע תוס' חולין (דף צ' ע"א) ד"ה אלמא דהקשו דלמ"ד בהמה בחיי' לאיברים עומדת איך חל איסור גיד אאיסור אמ"ה בשום פעם ע"ש וי"ל ג"כ כנ"ל דכיון דבאמ"ה דבהמה בחיי' אסור רק האנושיות של האדם ואילו בגיד אסור רק הישראליות שלו דגיה"נ מותר לב"נ וע"כ אין כאן חלות איסור על איסור כלל דהוי כתרי גברי וכנ"ל ולפי"ז לרבא דס"ל בחולין (דף ק"ג ע"א) בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל דשם דלר"י בהמה בחיי' לאו לאיברים עומדת ולר"ל לאיברים עומדת ע"ש א"כ נוכרח לומר להיפוך ממה שכתבנו למעלה רק דר"ל ס"ל דב' איכיות באדם אחד הוי כתרי גופי לענין אחע"א משא"כ ר"י מצי סבר שפיר דחשיבי, כחד לענין אחע"א וזהו לפי לישנא קמא דתמורה (דף ט' ע"א) שם דס"ל דב' קדושות בגוף אחד חשיבי חדא טפי מב' גופין וקדושה אחת ע"ש וא"כ אין ראי' מהך דר' יוחנן דמנחות הנ"ל דמדמה ב' גופין וקדושה אחת לב' גופין וב' קדושות לומר דגם בב' קדושות בגוף אחד חשיבי מחולקין ומצי סבר שפיר דב' קדושות בגוף אחד כחד חשיבי וכמובן ומהך דר' יוחנן דשבת דב' כחות באדם אחד אין ראי' כ"כ דיש לחלק בין כחות לאיכיות וכמובן

ואם כנים הדברים יש להבין בזה פלוגתא דר"י ור"ל בשבועות (דף כ"ג ע"ב) דר"י ס"ל כולל גם באיסור הבא מעצמו ור"ל ס"ל דבאיסור הבא מעצמו לא אמרי' כולל ע"ש וי"ל דלטעמייהו אזלי עפ"י משנה מכות (דף כ"א ע"ב) יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום ח' לאוין כו' כהן ונזיר בבית הטומאה כו' וק' איך חייל נזירות על כהונה וכבר עמדו בזה ובשלמא לר"י דס"ל כולל גם באיסור הבא מעצמו י"ל דנזירות חל מטעם כולל דכולל גם יין ותגלחת משא"כ לר"ל דלית לי' איסור כולל באיסור