עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית האוצר חלק א

בית האוצר חלק א קלד

Bait haOtzar part 1 134 · בית האוצר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו עאכ"ו וכו' ועוד שם שאול באחת (מעשה דאגג) ועלתה לו דוד בשתים מעשה דאורי' ודהסתה ולא עלתה לו ובת"י שם ד"ה ולדברי הקשו מקרא דכתיב בדוד ולא סר מכל אשר צוהו ד' רק באורי' החתי והא איכא נמי מעשה דהסתה ובשלמא ממאי דקאמר (בש"ס שם) קיבל דוד לה"ר (על מפיבושת) לא קשיא מידי מקרא שאינו חושבה כל כך עבירה כיון דדברים הניכרים חזא בי' ואעפ"י ששקר הי' שוגג הי' ואע"ג דחשיב לי' הכא (בש"ס שם) עון היינו משום דחשיב נמי מעשה דשאול דאגג לעון ואעפ"י ששוגג הי' שהי' דורש ק"ו דלעיל עכ"ל התוס' הרי דשאול דן ק"ו ומפאת הק"ו הוא שעשה מעשהו ואעפ"י שלפי האמת לא היה לו לעשות כן וכמו שנאמר לו אח"כ ע"י שמואל וא"כ ע"כ דיש פירכא על הק"ו [ולכאורה הפירכא פשוטה דמה לעגלה ערופה דמביאין אותה על חלל ישראל משא"כ אלו שהיו עכו"ם ועמלקים שציותה תורה להחרימם וצ"ע הא דלא פריך שאול פירכא זאת] וא"כ גם מכאן סעד גדול לדעת האומר דטעמא דאעמה"ד מחשש פירכא כיון דחזינן דגם שאול מלך ישראל טעה לדון ק"ו שהיה עליו פירכא ובאתי רק להעיר

כלל גז) אין עונשין מן הדין. לענין אי בממון עמה"ד ע' תוס' ב"ק (דף ב' ע"א) ד"ה ולא ושם (דף ד' ע"ב) ד"ה ועדים וכבר האריכו ז"ל בזה ועמ"ש בזה בלקח טוב כלל ב' ומש"ש דאי הא דאעמה"ד מדה מסורה כך אזי אין ממון בכלל דדיני ממונות לא מיקרי עונשים וכנראה מרש"י חגיגה (דף י"א ע"ב) ד"ה לבתו ע"ש הנה כעת ראיתי כן מפורש בספרי דממון לא מיקרי עונש ועוד יותר מבואר שם דגם מכות לא מיקרי עונש רק מיתה הוא דאיקרי עונש והוא בספרי שופטים עה"כ ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וז"ל אם ממון ממון אם מכות מכות אם עונשים עונשים עכ"ל [והאי עונשים היינו מיתה דכיון דכבר הזכיר מכות על כרחך דהאי עונשים קאי אמיתה וכמובן] ולפי"ז הא דגם במלקות אעמה"ד צ"ל דהוא מג"ש דרשע רשע דאיתקש מלקות למיתה בג"ש זאת כמבואר בסנהדרין (דף ל"ג ע"ב) ובכמה דוכתי

וע"ע בילקוט ראה עה"כ הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ד' אלקיך וגו' שמבואר שם בשם הספרי זוטא וז"ל כל שכתב עונש ממון כתיב בי' ברכה כו' עכ"ל ומוכח קצת דגם ממון נקרא עונש וי"ל כוונת הלשון עוד בביאור יותר דענין ההענקה הוא עונש ממש דלפי שלקח את ישראל לעבד ושיעבד בבן ישראל וסייעו להיותו עובר על כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים לכן עונשו בהפסד ממון דהענקה ואולם זהו רק למ"ד דאפי' לא נתברך הבית בגללו מעניקין לו משא"כ למ"ד דרק בנתברך הבית בגללו מעניקין לו א"כ מוכח דאינו עונש רק שכר העבד וגמולו על ברכת הבית אשר היתה לו בגללו וז"פ וע"ע קידושין (דף ט"ו ע"א) שכיר קריי' רחמנא מה שכיר פעולתו ליורשיו אף האי פעולתו ליורשיו ומוכח דהענקה הוא שכר פעולה ובאתי רק להעיר

והנה כבר כתבו התוס' ריש ב"ק שם דשיטת הש"ס דידן דעונשין ממון מה"ד מדפריך אם על הפתיחה חייב על הכרי' לכ"ש כו' עש"ה והנה עוד יותר מזה מצינו בגמ' דאפי' בק"ו שהוא במתכונת קולא וחומרא דלא עדיף כל כך כק"ו דאם על הפתיחה חייב על הכרי' לכ"ש וכנודע ג"כ עונשין ממון והוא בב"מ (דף צ"ה ע"א) ומה ש"ש שפטור משבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה כו' וכזה נמצא בגמ' לרוב וע"ע ב"ק (דף ס"ג ע"ב) וכי תימא ליתי בק"ו מטוען טענת גנב כו' ע"ש דאיירי לענין כפל דהוא קנס ואעפ"כ מפיק לי' מה"ד וכבר כתבו ז"ל דקנס עוד יותר מיסתבר לומר בו אעמה"ד מבממון וע"ע ב"ק (דף כ"ד ע"ב) במשנה (ודף כ"ה ע"ב) בגמ' ואין להאריך

וראיתי בהגהות מרדכי קידושין סי' תקנ"א וז"ל ראובן השיא בנו ונתן ב' ליטרין לנדוניא ומת בתוך שנתו והאשה גבתה הכל בכתובתה וראובן תובע מכח תקנת ר"ת שתיקן להחזיר לאבי הבת אם מתה תוך שנתה משום עגמת נפש וכ"ש ש לאבי הבן דאיכא עג"נ טפי והאלמנה משיבה דאין עונשין מן הדין כו' וע"ש במרדכי דפסק דהדין עם האלמנה ואולם לא הזכיר טעם דאעמה"ד בזכותה רק טענה אחרת אשר טענה שם עוד עש"ה ומענין אעמה"ד לא דיבר כלל וע"כ אין ראי' כל כך ממרדכי הנ"ל שיהי' סברתו לומר גם בממון אעמה"ד

ודע דבהך דמרדכי הנ"ל יש עוד ספק אחר אי שייך שם אעמה"ד מלבד מה שהוא דין ממון וזה דלדעת האומר דהא דאעמה"ד מדה מסורה כך א"כ י"ל דזה שייך רק במילי דאורייתא אבל במילי ותקנות דרבנן דליכא בהו מסירת מדה שפיר יש ללמוד זה מזה ואולם י"ל דכל דת"ר כעין דאורייתא תיקון ואמנם יש להסתפק אי שייך בכה"ג כל דת"ר כו' כיון דבמילי דרבנן אית לן למיזל בתר טעמא וכיון דהטעם שייך בלמד ואדרבה הלמד עדיף עוד ממלמד וכדין הק"ו ע"כ שפיר ראוי לדרבנן אשר במלמד לנהוג בלמד וע' תוס' יבמות (דף נ"ז ע"ב) ד"ה רב דכתבו סברא כזאת לענין דיו עש"ה ובאתי רק להעיר. [ודע דדברי המרדכי שם צע"ג במה שהזכיר עוד בטענת האלמנה שאמרה וז"ל ועוד היכא דאיתמר איתמר ואפי' מהלכה אין דנין ק"ו כ"ש מתקנה עכ"ל וצע"ג דכ' כן רק מסברא ודייק לי' רק מדאין דנין ק"ו מהלכה כו' ומדוע לא הביא ז"ל משנה ערוכה במס' ידים פ"ג מ"ב דאין דנין דברי סופרים מד"ס ונהי דיש מקום עיון בזה ויבואר במ"א אי"ה עכ"ז הי' לו למרדכי להביא המשנה הנ"ל וע"ש במרדכי דכ' דהדין עם האלמנה והזכיר טענתה זאת וכ' לה ג"כ רק מסברא ולא הביא משנה הנ"ל שמפורש דאין דנין ד"ס מד"ס וצע"ג]

וע"ע פסחים (דף ל"א ע"ב) וקמיפלגי בדר' יצחק דא"ר יצחק מנין לבע"ח שקונה משכון כו' ת"ק סבר ה"מ ישראל מישראל הוא דקרינא בי' ולך תהי' צדקה אבל ישראל מעכו"ם לא קני ור"מ סבר ק"ו ישראל מישראל קני ישראל מעכו"ם לא כ"ש כו' וי"ל ג"כ דפליגי אי עונשין ממון מה"ד ועי"ל דלכ"ע אין עונשין ממון מה"ד ופליגי רק אם בב"נ עונשין מה"ד ועמ"ש בזה בלקח טוב כלל ב' וע"ע בכורות (דף י"ג ע"א) אם גופו קונה ממונו לכ"ש וע"ע גיטין (דף ל"ח ע"א) עכו"ם ישראל קונה עכו"ם עכו"ם לכ"ש ושם איירי למעשה ידיו וחשיב ג"כ ממון ומוכח חדא מתרתי או דבב"נ עמה"ד או דעונשין ממון מה"ד ומיהו אכתי אין ראי' מהך דפסחים ובכורות וגיטין לק"ו שהוא במתכונת קולא וחומרא דהוא ק"ו קלוש טפי מק"ו דהנך סוגיין ובאתי רק להעיר

והנה התוס' במכות (דף ד' ע"ב) ד"ה לאזהרה כתבו דממון א"צ אזהרה וכן כתבו התוס' עוד בב"ק (דף ק"ה ע"ב) ד"ה מאי ואולם בספרא קדושים עה"כ לא תגנובו איתא וז"ל לא תגנובו מת"ל לפי שנאמר בגניבה שנים ישלם למדנו עונש אזהרה מנין ת"ל לא תגנובו עכ"ל ומוכח דקנס צריך אזהרה וצ"ל דממון אינו נקרא עונש משא"כ קנס חשוב עונש ואין עונשין אא"כ מזהירין וע"כ צריך אזהרה וא"כ יש לדון מזה לכאורה גם לענין אעמה"ד דבממון עמה"ד ובקנס אעמה"ד כיון דקנס מיקרי עונש והוא בכלל המדה המקובלת דאין עונשין מה"ד לדעת האומר דמדה מסורה כך משא"כ ממון דלא מיקרי עונש אינו בכלל המדה הזאת וילפי' לי' שפיר מה"ד ואולם בגוף הדבר הזה הנראה מת"כ הנ"ל דקנס צריך אזהרה איכא עיונא טובא וע' כתובות (דף מ"ו ע"א) דר' יהודה ס"ל דמש"ר לוקה אלאו דלא תלך רכיל וק' הא סתם ספרא ר' יהודה וא"כ הרי צריך האזהרה לקנס דמש"ר וליכא אזהרה למכות ועוד יש לעיין ולפלפל בזה הרבה ואכ"מ

וע"ע בספרא בהר פרק ג' ברייתא ו' בשנת היובל הזאת זו מוציאה עבדים ואין השביעית מוציאה עבדים והלא דין הוא ומה אם היובל שאינו משמט כספים מוציא עבדים שביעית שמשמטת כספים כו' ת"ל בשנת היובל הזאת זו מוציאה עבדים ואין השביעית כו' ק"ו ליובל שישמיט כספים ומה אם השביעית שאינה מוציאה עבדים משמטת כספים כו' ת"ל וזה דבר השמיטה וגו' וכן הוא בספרי ראה עה"כ וזה דבר השמיטה ואולם אין מכאן ראי' דעונשין ממון מה"ד די"ל דטעמא דאעמה"ד בממון משום דשמא יש פירכא על הק"ו ואין להוציא ממון מספק וא"כ