בית האוצר חלק א קיז

דרביעיות יושב ומשחק עם לויתן ע"ש) יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה כו' ומעיקרא מאן הוי מגמיר להו איב"ע מט"ט כו' ומבואר דמט"ט בו ענין אגמורי תינוקות של בית רבן תורה ובוודאי דזה מבחי' הטוב והקדושה שבמט"ט וכמובן וע"כ אחר דהי' בחי' קליפה דמט"ט לכן הי' ענינו היפוך זה שהסית לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן ולא יעסקו בתורה ודו"ק ונכון בס"ד

ודע כי בענין השם אחרים מצאתי עוד חידוש במנחות (דף ס"א ע"א) במשנה אחד אנשים ואחד נשים (קרבנן טעון תנופה) בישראל ולא באחרים ובגמ' שם מאי קאמר (רישא קתני אחד אנשים ואחד נשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים רש"י) א"ר יהודה ה"ק אחד אנשים ואחד נשים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים עכ"ל הגמ' הנה דבהך משנה דמנחות אתקריאו נשים בשם אחרים וזו פליאה גדולה דהא נשים נמי ישראל נינהו ואיך שייך למימר עלייהו בישראל אבל לא באחרים ולפי דברי התוס' שם ד"ה בישראל יש ליישב קצת ובאתי רק להעיר

ובענין השם אחרים אשר לעובדי כוכבים דכבר כתבתי טעם לזה וי"ל עוד טעם פשוט דהוא מפאת היותם מסטרא דק"ל אחר וכמובן וע' גור ארי' עה"ת שמות פרשה י"ב פסוק י"ב שהביא שם דרש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' וכ' וז"ל ועברתי בארץ מצרים ולא מלאך המכה ביד ימינו והכיתי אני ולא שרף המחריב את הכל ושורף הכל אני הוא ולא השליח הוא מט"ט שר הגדול ששמו כשם רבו כי שלוחו בשם כמותו לכך שמו בקרבו אני ולא אחר הבן מלת אני ולא אחר הם אלהים אחרים ומתחלה זכר ג' כתות משמשים המרכבה וכאן זכר אלהים אחרים והם חוץ ואחר עכ"ל ז"ל וא"כ מובן הטעם בפשיטות מדוע אתקריאו עובדי כוכבים בשם אחרים ובאתי רק להעיר

ובענין הירושלמי תענית שהבאתי למעלה דקרי לחשודים על השביעית בשם אחרים והנה כתבנו כבר למעלה טעם לזה ואולם נלענ"ד עוד בזה טעם פשוט טפי וזה עפ"י דברי הספרי עקב שהבאתי למעלה עה"כ ועבדתם אלהים אחרים למה נקרא שמם אחרים לפי שעושין את עובדיהם אחרים ומבואר דעובדי ע"ז נקראים אחרים והנה מצינו היות לעבירת שביעית התייחסות והשתוות לחטא ע"ז והוא במדרש אגדת בראשית פרק י"ג עה"כ וירדוף עד דן וז"ל מה ראה לרדוף עד דן מכאן אמרו רבותינו שני דברים מכין לפניהן ולאחריהן ע"א ושביעית הנוטע ערב שביעית חייב ומוצאי שביעית חייב כך ע"א מכה לפני' ולאחרי' והיאך עד עכשיו שעתיד ירבעם בן נבט שמעמיד ע"א בדן כו' (פי' דחטא ירבעם שהעמיד ע"ז בדן הכה גם לפניו וע"כ כבר גם אברהם השיג תשות כח בבואו לדן עבור חטא דירבעם שחטא שם בעתיד ולכן רדף רק עד דן וע' סנהדרין (דף צ"ו ע"א)( עכ"ל ומבואר שחכז"ל ייחסו ודימו עבירת שביעית לע"ז וע"כ בפשיטות ניחא הא דחשודין על השביעית קרוין בשם אחרים וז"פ ונכון בס"ד

ועיין עוד במעילה (דף י"ג ע"א) במשנה ולד המעשרות לא ינוק מן המעשרות (לפי שהמעשר קדוש ובנה חולין ונמצא נהנה מחלב המוקדשין) ואחרים מתנדבין כן וברש"י כלומר בסתם וודאי אסור לינק מן המעושרות אבל אחרים מתנדבין כן שמתנים קודם לכן ע"מ כן אני מכניס נקבה זו לדיר להתעשר שאם תקדיש יהא חלבה חולין שתהא מניקה ולדה בהיתר ושמעתי דלהכי מהני להו תנאה הואיל ויכולין לעכב שלא תכנס נקבה זו לדיר עד לאחר זמן הלכך מהני להו תנאה והוי כנדבה ולהכי קרי להו אחרים שאינן מחמירין עליהן כראוי עכ"ל וי"ל ג"כ הטעם דקרי להו אחרים עפ"י ספרי הנ"ל דעובדי עכו"ם מכונים אחרים

והנה בש"ס מעילה (דף י"ח ע"א) מוכח דמעילה בהקדש יש בה דמיון מה לעבודת עכו"ם ע"ש דאמר כי תמעול מעל אין מעל אלא שינוי וכה"א איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ואומר וימעלו באלקי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים וע"ש (דף י"ט ע"א) דאמר דמעילה אקשי רחמנא לעכו"ם ע"ש וע"כ אנשים הללו שאין מחמירין עליהן כראוי בענין הנאה מהקדש דהוא לתא דמעילה להכי קרי להו בשם אחרים ואולם לולי דברי רש"י מעילה הנ"ל דכ' דקרי להו אחרים מפאת שאין מחמירין עליהן כראוי הי' אפשר לומר עוד דהיינו טעמא דקרי להו אחרים מפאת היות סברתם דהקדש מעשר בהמה כהקדש נדבה חשוב ומהני תנאי שלהם לשייר החלב והטעם דכיון שהי' בידם שלא להכניס הנקבה לדיר הלכך אעפ"י שהכניסוה ועלה מניינה בעשירי דעשירי מאליו קודש והוא הקדש של חיוב מעתה לא הקדש של נדבה עכ"ז כיון שהי' בידם שלא להביא את הנקבה הזאת לכלל החיוב חשיב להו גוף ההקדש נדבה כיון שבא מכח נדבה ורצון ומהני להו בי' תנאה מש"ה מפאת היותו נחשב נדבה

והנה סברתם זאת נראה דהוא פלוגתא דתנאי בזבחים (דף קי"ז ע"ב) דפליגי שם ר"מ ורבנן בקרבנות נזיר אי חשיבי נידר ונידב וקרבו בבמה או חשיבי חובות ולא קרבו בבמה עש"ה דר"מ ס"ל דחשיבי נידר ונידב ורבנן ס"ל דחובות נינהו וע"ש ברש"י דכ' בטעמא דר"מ וז"ל דאע"ג דבמלאת נזרו הויין קרבנותיו חובה עליו מיהו ע"י נדר באה עליו עכ"ל הרי דסברת ר"מ ממש כסברת המתנדבים הנ"ל דנהי דאחרי שנזר הקרבנות חובה עליו עכ"ז כיון שהי' בידו שלא לנזור ובא חיוב הקרבנות מכח דבר שהוא נדבה ורצון לכן חשיבי גם הקרבנות גופייהו נדבה וקרבו מש"ה בבמה וא"כ ניתן להאמר בפשיטות דמתנדבים הנ"ל בשיטת ר"מ דש"ס זבחים הנ"ל הוא דאזלי וע"כ כי היכי דקרינן לר"מ בשם אחרים וכמבואר בהוריות (דף י"ג ע"ב) ה"נ קרי להנך מתנדבים בשם אחרים על דאזלי בשיטת ר"מ הקרוי אחרים [והא דקרי הכי במשנה מעילה שם גם להמתנדבים בקדשים כן ע"ש י"ל דאגררא דהך דמעשר נקט נמי בקדשים לישנא דאחרים וכדמצינו כן בכמה דוכתי] ובאתי רק להעיר

ודע דגוף דברי הספרי הנ"ל למה נקרא שמם אחרים שעושין את עובדיהם אחרים נלענ"ד הבנתם בפשיטות ג"כ עפ"י ש"ס מעילה (דף י"ח ע"א) הנ"ל נפש כי תמעול מעל אין מעל אלא שינוי כו' ואומר וימעלו באלקי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים וברש"י ויזנו אחרי הבעלים ששינו עצמן מן המקום לעכו"ם עכ"ל ועוד שם בש"ס (דף י"ט ע"א) כי אקשי רחמנא (למעילה) לעכו"ם דעד דאית בה שינוי גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום ויפגם כו' וברש"י דעד דאית בה שינוי שמשנה עצמו משכינה לעכו"ם עכ"ל ומבואר בזה דעבודת עכו"ם מיקרי שינוי בגמ' ונחשב העובד נשתנה על ידי עבודת עכו"ם וע"כ שפיר מיקרי אחר כיון דנשתנה ואיננו אותו שהי' תחלה

ודע דמה דאסיקו שמי' דאלישע בן אבוי' אחר שהארכנו בזה למעלה י"ל עוד דהוא עבור שאמר שמא ח"ו שתי רשויות הן וכמבואר בחגיגה שם (דף ט"ו ע"א) וזהו עבודת עכו"ם וע"כ קראוהו אחר וכדברי הספרי הנ"ל דעובדי עכו"ם קרוים אחרים וזה פשוט

מערכת א-י

כלל נג) אין עונשין מן הדין. התוס' ישינים כריתות (דף ג' ע"א) ד"ה לומר כתבו אהא דאמרי' התם דאיצטריך קרא לאחותו בת אביו ובת אמו דאין ללמדה מבת אביו לחודה או בת אמו לחודה משום דב"א וב"א חמירא טפי ואעמה"ד וז"ל אך קשה דלקמן (ד' י"ג) תנן יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ד' חטאות כו' טמא שאכל חלב והוא נותר כו' ואמאי דילמא לא מיחייב כיון דחמור טפי כו' ויש מתרצים דשאני הכא דליכא אלא איסור אחותו וחמירא טפי ב' צדדים מצד אחד להכי אמרי' אעמה"ד אבל לקמן דאיכא איסורים אחרים חיילי שפיר ע"י כולל ומוסיף ובת אחת עכ"ל כוונתם דרק באחותו ב"א וב"א שהאיסור הוא משום אחוה ואותו השם עצמו הרי נתגדל ונתרבה שאחותו ב"א וב"א הרי יש בה יותר ענין אחוה מאחותו בת אביו לחודה או בת אמו לחודה וע"כ שפיר אעמה"ד אבל חתיכת חלב נותר שהם שמות שונים א"כ הרי אין השם חלב נתגדל ואיננו חלב טפי ע"י מה שהוא ג"כ נותר וכן איננו נותר