בית האוצר חלק א קטז

לעובדי כוכבים ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בנוהגים מנהג גוים עכ"ל פי' דכוונת הכתוב אישראל הנוהגים כו' וא"כ מבואר דנוהגים מנהג גוים קרינהו קרא בשם גוים וא"כ שפיר ניתן להאמר ג"כ דחילול שבת דהוא עשי' נגד כלל ענין הישראלי וכנ"ל ושייך רק לאינו ישראלי דנצטוו על עשיית מלאכה דעכו"ם ששבת כו' וכנ"ל וע"כ שפיר יתואר המחלל בתואר אחר דהוא תואר ושם עכו"ם וכהך קרא דקרי לנוהגים מנהג גוים בשם גוים

ואם כנים הדברים האלה דמאי דאסקו שמי' דאלישע בן אבוי' אחר הוא ע"ש החילול שבת דמחלל שבת נקרא אחר הנה נפתח לנו פתח להבין בפשיטות ג"כ דברי הירושלמי תענית פרק ב' ה"א וז"ל תני כשם שמתריעין עליהם (על צמחים ששינו ע"ש) בשאר שני שבוע כך מתריעין עליהם בשביעית מפני פרנסת אחרים מהו מפני פרנסת אחרים חברייא אמרי מפני פרנסת עכו"ם ר"ז אמר מפני פרנסת חשודים (החשודים לאכול פירות שביעית ולעשות עבודת קרקע בשביעית, קרבן עדה) כו' עכ"ל הירושלמי הצריך לעניננו

והנה לדעת החברייא דקאי אעכו"ם מובן בפשיטות לישנא דמפני פרנסת אחרים דעכו"ם מכונין בשם אחרים וככל הנך דוכתי דמייתינא והוא עוד בלשון חכמים עד למרבה משא"כ לר"ז דס"ל דקאי אחשודים על השביעית צריך להבין מדוע קרי להו בשם אחרים ואולם לדרכנו הנ"ל דמחלל שבת בשם אחר יקרא ניחא בפשיטות עפ"י דברי הת"כ פ' בהר פרק א' ברייתא א' וז"ל שבת לד' כשם שנאמר בשבת בראשית שבת לד' כך נאמר בשביעית שבת לד' עכ"ל הרי דשביעית איתקש לשבת וענינו ענין השבת וע"כ שפיר כי היכי דמחלל שבת נקרא אחר ה"נ מחללי שביעית שפיר נקראים בשם אחרים ומדברי הירושלמי אלה ג"כ יש ראיה לדברינו הקדומים דמחלל שבת בשם אחר יקרא דהא מחללי שביעית קרי להו בהדיא בירושלמי הנ"ל בשם אחרים ושבת נמי הרי ענינו ענין השביעית כיון דאיתקשו להדדי וכת"כ הנ"ל ומסברא נמי ענינם אחד דשניהם ענינם ענין שביתה בשביעיות אלא דשבת הוא שביתה בשביעית לימים והשביעית שביתתו בשביעית לשנים והשבת מקודש יותר משביעית דשביתת שביעית רק בעבודת קרקע ורק בלאו ועשה ואילו השבת שביתתו בכל מלאכות ובסקילה וע' שבת (דף ס"ח ע"א) וע"כ כיון דמחלל שביעית נקרא אחר כ"ש שיש לו למחלל שבת להקרא בשם אחר וכמובן

והנה נתבאר עכ"פ מירושלמי תענית הנ"ל דחילול שביעית חשוב יציאה מענין הישראליות מדנקראים מחללי שביעית בשם אחרים דהוא תואר עכו"ם וכמובן ויש לי להבין עפי"ז ש"ס גיטין (דף נ"ד ע"א) ההוא דא"ל לחברי' דייר בר דיירתא (גר בן גיורת) א"ל אנא לא אכלי פירי דשביעית כוותך עכ"ל הגמ' ולפי הנ"ל הנה מובנת התשובה הזאת כי לעומת מה שגינה אותו חבירו וזילזל אותו היותו גר בן גיורת ואינו ישראל מלידה ומבטן הנה השיב לו הוא כי הוא עכ"פ גר משא"כ זה המגנה האוכל פירות שביעית הנה ענינו יוצא מענין הישראלי לאינו ישראלי ויש לו תואר עכו"ם וכנ"ל וא"כ הרי הגר מעולה ממנו דהוא גר והוא הרי ענינו ענין עכו"ם ודו"ק ונכון בס"ד

והנה נזכרתי עוד דברי הירושלמי חגיגה פ"ב ה"א וז"ל מני אחר (מי הוא אחר) אלישע בן אבוי' שהי' הורג רבי תורה (גדולי תורה) אמרין כל תלמיד דהוה חמי לי' משבח באורייתא הוה קטיל לי' (אמרו כל תלמיד שהי' רואה שהוא מצליח בתורה הי' הורגו ע"י מכשפות או ע"י שמות) ולא עוד אלא דהוה עליל לבית וועדא והוה חמי טלייא קומי ספרא (נכנס לבית המדרש והי' רואה נערים יושבין לפני רבן) והוה אמר מה אילין יתבין עבדין הכא אומנותי' דהן בנאי אומנותי' דהן נגר אומנותי' דהן צייר אומנותי' דהן חייט (הי' אומר מה אלו יושבין כאן כלומר מה תועלת להן בלימודן הלא סופן שלא יצליחו בתורתם אלא זה יהי' אומנתו בנאי וזה נגר כו') וכיון דהוון שמעון כן הוון שבקון לי' ואזלין (כיון ששמעו הילדים כן שלא יצליחו בתורה היו מניחים לרבן והלכו להן) עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש (שבדברי פיו הי' מחטיא התינוקות ונראה שילדיו היו והי"מ פי' שכל ישראל אחים זה לזה והראשון נ"ל. ק"ע) אוף בשעת עקתא הוון מטענין לון מטולין והוו מתכוונין מיטעון תרי חד מטול שנים שעשו מלאכה אחת (בשעת צרה שגזרו על ישראל שלא לקיים המצות היו נותנין משאות על ישראל בשבת והיו הישראלים מתכוונים שיהיו שנים נושאין משא אחד כי היכי דליהוו שנים שעשאוהו דפטורים מה"ת) אמר אטעיננון יחידאין (אמר אחר שיטעינום יחידים כל אחד בפ"ע כי היכי דליעבדו איסורא דאורייתא) אזלון ואטעינון יחידאין כו' עכ"ל הירושלמי הצריך לעניננו

ונראה ג"כ שהירושלמי בא לתת טעם על מה שקראוהו בשם אחר וזהו שאמר בירושלמי מני אחר אלישע בן אבוי' שהי' הורג רבי תורה כו' ר"ל דעבור המעשים והדברים האלה שהביא קראו שמו אחר וזה עפ"י מה דמייתינא דאחרים הוא תואר עכו"ם והנה עיקר הדברים המבדילים הבדלה גמורה בין ישראל לעכו"ם הם ת"ת ושבת דשאר כל המצות נהי דאין העכו"ם מצווין עכ"ז מותרים לקיימם משא"כ שבת ות"ת עכו"ם ששבת וכן עכו"ם העוסק בתורה חייב מיתה וכנ"ל וע"כ בהיות שחטא אחר בב' אלו הדברים דייקא וכמו שהביא הירושלמי שהי' הורג רבי תורה ותלמידים שראה אותם מצליחים בתורה והי' גורם לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן וילכו להן הרי דהכשיל אחרים בביטול תורה וה"נ הכשיל אחרים בחילול שבת וכדאמר שאמר אטעינון יחידאין כו' וע"כ כיון שחטא בב' אלו הדברים דייקא ביטול תורה וחילול שבת שהן הן הדברים שהן עיקר הבדלת ישראל מעכו"ם לכן עבור זה אסיקו שמי' אחר דהוא תואר עכו"ם וכמובן ודו"ק ונכון בס"ד]

ואם כנים הדברים הנה יש לדקדק מירושלמי חגיגה הנ"ל דלאו דלפני עור היינו עבירת הכשלה בחטא הוא חלק מעצם החטא אשר הוא מכשיל בו את חבירו וזה שלא כדעת הר"ן סנהדרין (פ' בן סורר) שכ' דלאו דלפני עור לא חשוב אביזריהו דעכו"ם במכשיל לעבוד עכו"ם ואינו ביהרג ואל יעבור דלאו כללי הוא על כל התורה שלא להכשיל בדבר שהוא נגד מצותיו ית' יהי' איזה שתהי' וע"כ היא עבירה בפ"ע כשאר עבירות דהם ביעבור ואל יהרג ולא חשיבא ההכשלה חלק מעבודת עכו"ם ואביזריהו דעכו"ם כי היכי דתיהוי ביהרג ואל יעבור דההכשלה עבירה בפ"ע היא ואיננה חלק העבירה הפרטית אשר הוא מכשיל בה עש"ה ואילו מדברי הירושלמי הנ"ל לפי פירושינו הנ"ל מוכח איפכא דההכשלה הוא חלק מעצם החטא הפרטיי מדחשיב ליה להירושלמי עבירת ההכשלה בביטול תורה וחילול שבת לעצם חטא ביטול תורה וחילול שבת דהוי החטא בדבר המבדיל בין ישראל לעכו"ם וראוי שיכונה החוטא בשם אחר דהוא תואר עכו"ם וכדפרישית דאילו הי' עבירת הכשלה עבירה דעלמא ולאו כללי על כל התורה ולא חלק העבירה הפרטית אשר הוא מכשיל בה א"כ הרי ההכשלה בביטול תורה וחילול שבת הרי אינה עבירת ביטול תורה וחילול שבת כלל רק עבירה דעלמא כשאר עבירות דאין העובר קרוי על ידם בשם אחר ואכתי אמאי קרו ליה בשם אחר ודו"ק וע' ספרי לקח טוב כלל א' דדנתי קצת בדברי הר"ן הנ"ל מאיזה מקומן בס"ד ויש לנו בזה עוד דברים ואכ"מ

ודע דגוף דברי הירושלמי הנ"ל דאמר דאחר הי' גורם לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן ולא יעסקו בתורה י"ל הבנת הדבר עפ"י המבואר בהאר"י ז"ל בכמה דוכתי דחטא אחר הי' בבחי' קליפת מט"ט ע' בחגיגה (דף ט"ו ע"א) דחזא מט"ט דאיתיהיב ליה רשותא למיתב כו' וזהו שאמרו שם ע"ב על ר"מ דלמד מאחר דרמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק היינו דאתוון ט"ט דמט"ט הם בחי' הקדושה שבו ועולים ח"י בחי' יסוד ח"י דמט"ט הוא בחי' יסוד דיציר' כנודע ואתוון רמו"ן הסובבים לאתוון ט"ט בשם מט"ט הם קליפה דידי' בחי' קליפה הסובבת הפרי וזהו רמון מצא תוכו אכל היינו אתוון ט"ט שבתוכו אבל קליפתו זרק ולא טעה כאחר להמשך חלילה אחר קליפת מט"ט עכת"ד האר"י ז"ל וע' לעיל כלל ל"ג והנה בע"ז (ד' ג' ע"ב) איתא ברביעיות מאי עביד (בג' שעות רביעיות של היום מאי עביד הקב"ה משחרב ביהמ"ק ואין שחוק לפניו דמעיקרא אמר שם