עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית האוצר חלק א

בית האוצר חלק א קטו

Bait haOtzar part 1 115 · בית האוצר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

דמ"ד דאחרי סמוך ס"ל דאין מחוסר זמן לבו ביום וא"כ הי' לו ראי' מהך דאחרי מות שני בני אהרן דאחרי סמוך וכמובן וע"כ ממילא דאחר מופלג דאל"כ מדוע, כתב קרא פעם אחרי ופעם אחר ומאן דפליג עלי' ס"ל דיש מחוסר זמן לבו ביום וע"כ שפיר מצי סבר להיפוך וכמובן וע"ע יבמות (דף צ"ט ע"ב) אפי' סילק את הישנה (לחם הפנים) שחרית וסידר את החדשה ערבית אף היא היתה תמיד והיינו משום דלא הי' השלחן עונה שלימה יום או לילה בלא לחם וע' שבת (דף קל"ג ע"ב) דדייק מזה דאפי' פירש מן המילה חוזר אפי' אציצין שאין מעכבין דכיון דהוא באותו יום לא חשוב פרישה כלל והוי עשי' השני' מחוברת עדיין לעשי' הראשונה וכאילו לא פירש מעולם וא"כ לסברא זאת ג"כ י"ל דכל באותו יום לא שייך תיבת אחרי דהוא מורה על הפלגה ושכבר נסתלק הדבר האחד והתחיל הדבר הב' ולפי"ז י"ל ג"כ דפלוגתא דאחרי מופלג תליא בפלוגתא דמנחות ושבת הנ"ל עש"ה דהוא שם פלוגתא דתנאי ובאתי רק להעיר [ודע דמפירש"י בדברים שם מתבאר דאחרי מופלג איננו דווקא בהפלג זמן רק שייך גם בהפלג מקומיי דמקום הסמוך למקום יאמר עליו שמקום זה הוא אחר מקום זה ומקום הרחוק ממקום יאמר עליו שהוא אחרי המקום ההוא עש"ה ברא"ם ובמפרשים]

וע"ע רש"י ריש וזאת הברכה דכ' בשם הספרי לפני מותו סמוך למיתתו והנה בגור ארי' דברים י"א פסוק ל' הנ"ל כ' דתיבת לפני מקביל לתיבת אחרי דכמשמעות תיבת אחרי בזמן דאחר הדבר כן הוא משמעות תיבת לפני בזמן דלפני הדבר עש"ה וא"כ מדס"ל לספרי הנ"ל דלפני הוא סמוך א"כ ה"ה דס"ל דאחרי סמוך והאי ספרי הוא סתם ספרי דהוא ר' שמעון וכמבואר בסנהדרין (דף פ"ו ע"א) וא"כ לפמ"ש לעיל דסתם ספרא דהוא ר' יהודה ס"ל דאחרי מופלג נמצינו למידין דהאי מילתא דאחר סמוך כו' הוא פלוגתא דספרא וספרי ודר' יהודה ור"ש ואולם בגוף הספרי איתא בזה"ל לפני מותו וכי תעלה על דעתך שלאחר מיתה הי' משה מברך את ישראל אלא מת"ל לפני לפני מותו סמוך למיתתו עכ"ל ונראה לכאורה מזה להיפוך דל' לפני כולל בין סמוך בין מופלג אלא דכאן דייקא קאי בהכרח אסמוך דאי כולל גם מופלג א"כ לישתוק קרא לגמרי ואנא ידענא דוודאי בירכם קודם המיתה סמוך או מופלג דאחר מיתה א"א וע"כ יתורא דקרא דייק דאתי לאשמעי' דבירכם סמוך למיתה וע' ריש וזאת הברכה שם ברא"ם וגור ארי' והג"א כ' שם להדיא בפירושו הב' דלפני לחוד הוא בין סמוך בין מופלג עש"ה ] ובאתי רק להעיר

וע"ע בגור ארי' בראשית כ"ב פסוק כ' ד"ה אחר וע"ש בלבוש האורה דכ' ג"כ הסברת הפלוגתא דאחר סמוך ואחרי מופלג באופן אחר ממה שפי' הג"א ז"ל עש"ה

כלל נב) אחרים. מצינו תיבת אחרים לרוב בל' חכמים ופירושו עובדי כוכבים ע' סנהדרין (דף נ"ב ע"ב) אשת רעהו פרט לאשת אחרים ובב"מ (דף קי"א ע"ב) מאחיך פרט לאחרים ובבכורות (דף ב' ע"א) בישראל אבל לא באחרים ובחולין (דף ק"ח ע"ב) בבשול שאחרים אוכלין אותו ופירש"י עכו"ם ועוד שם (דף קכ"ח ע"א) אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים כו' (ע"ש ע"ב ברש"י ד"ה לאחרים) ובע"ז (דף מ"ג ע"ב) ור"ה (דף כ"ד ע"ב) שאני ר"ג דאחרים עשו לו ופירש"י עכו"ם ובבכורות (דף ט' ע"ב) לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ופירש"י עכו"ם ובמכילתא פ' משפטים עה"כ וכי יזיד איש וגו' רעהו להוציא את האחרים ועוד שם עה"כ שור איש להביא שור של אחרים ועה"כ ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא לאחרים ובת"כ בהר פרק א' ברייתא ו' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לכם ולא לאחרים ופי' הראב"ד שאין מוסרין פירות שביעית לעכו"ם כו' ועוד שם פרשתא ה' ברייתא ג' כספך ולא כסף אחרים אכלך ולא אוכל אחרים ופי' הראב"ד דמותר להלוות מעות העכו"ם מדעת העכו"ם בריבית ועוד שם פ' אחרי פרשתא ח' ברייתא ה' ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר לכם ולא לאחרים ופי' הראב"ד דאין עכו"ם מביאין חטאות ואשמות דהם לכפרה [וקצ"ע דחטאות ואשמות הא באין על השוגג וא"כ לרש"י מכות (דף ט' ע"א) ד"ה לפיכך דב"נ נהרג אפי' בשוגג א"כ ל"ל מיעוטא שאין מביא חטאות ואשמות וע' רמב"ם ה' מלכים פ"י ה"א דפליג ארש"י הנ"ל וס"ל דאין נהרג בשוגג רק באומר מותר וע"ע בר"ש משאנ"ץ בת"כ שם ואכ"מ]

ועוד שם פרק ז' ברייתא א' והיתה לכם (דכתי' ביוה"כ) ולא לאחרים ועוד שם פ' קדושים פרק א' ברייתא י"א שדך ולא שדה אחרים ושם פרק ג' ברייתא ד' לעני יכול לעני מאחרים ת"ל לגר כו' ובספרי ראה לא יגוש את רעהו פרט לאחרים ועוד שם בך אביון ולא באחרים ובספרי שופטים אחיך ולא אחרים ועוד שם ראשית גז צאנך ולא של אחרים ועוד שם נביא מקרבך מאחיך ולא מאחרים ועוד שם שלש ערים תבדיל לך ולא לאחרים ועוד שם רעהו פרט לאחרים ובספרי תצא כי יהי' בך איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה בך ולא באחרים שאין טומאת קרי בעכו"ם ועוד שם את כספך לא תתן לו בנשך וגו' כספך ולא כסף אחרים אכלך ולא אוכל אחרים ועוד שס כי תבוא בכרם רעך פרט לאחרים ועוד שם כי תבוא בקמת רעך פרט לאחרים ועוד שם גונב נפש מאחיו ולא מאחר ועוד שם כי תחבוט זיתך פרט לאחרים וכהנה רבות מאוד אספרם מחול ירבון

והנה הבנת תואר הזה שמתוארין העובדי כוכבים בשם אחרים נראה עפ"י דברי הספרי פ' עקב עה"כ ועבדתם אלהים אחרים וז"ל למה נקרא שמם אלהים אחרים שעושין את עובדיהם אחרים עכ"ל ועפי"ז יש להבין ג"כ מאי דאסקו שמי' דאלישע בן אבוי' בשם אחר ובחגיגה (דף ט"ו ע"א) אשכח זונה תבעה אמרה לי' ולא אלישע בן אבוי' את עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה אמרה אחר הוא עכ"ל הגמ' ונראה הכוונה דע"ש מעשה זאת אסקו שמי' אחר והנה וודאי דלא קראו שמו אחר עבור שהזונה קראתו כן ואמרה אחר הוא רק נראה דעבור החילול שבת בעצמו קראוהו בשם אחר וזה עפ"י דברי הספרי עקב שהבאתי דעובד עכו"ם נקרא אחר וכדאמר שעושין את עובדיהם אחרים ובחולין (דף ה' ע"א) איתא דמחלל שבת כעובד עכו"ם ע"ש ברש"י וע"כ שפיר גם המחלל שבת בשם אחר יכונה

וביותר יובן זה עפמ"ש במ"א דשמירת שבת הוא עיקר ענין הישראליות דמחלל שבת בפרהסיא הוא מומר לכה"ת ומומר לכה"ת הנה הוא יציאה מענין הישראליות וברעיא מהימנא יתרו פקודא כ"ד דשבת איהי כללא דאורייתא ואין דבר המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים כל כך כמו השבת כי כל המצות אעפ"י שאין העובדי כוכבים מצווין עליהם עכ"ז מותרים לקיימם משא"כ בשבת דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה ולכן ע"י חילול שבת האדם יוצא חלילה מענין הישראלי ונעשה עניינו ענין עובד כוכבים ואם דגם במצות ת"ת אמרו דעובד כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה עכ"ז ביטול תורה איננו עבירה בקום ועשה ולכן אין האדם משתנה על ידו כל כך להחשב יוצא מענין הישראלי כיון שלא עשה מעשה בגופו משא"כ מעשה חילול שבת דעשה מעשה עבירה בדבר המבדיל בין ישראל לעכו"ם לכן שפיר יוצא חלילה מענין הישראלי לענין עכו"ם וכמובן וע' שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' י"ח שדיבר בענין הבדלה דמוצאי שבת וכ' וז"ל ובפרק ערבי פסחים סבר רב שחותמין בהבדלה כל מוצאי שבת מקדש ישראל וטעמי' דכיון דנפקא לה קדושת שבת לא תיסק אדעתין דפקעא לה קדושתייהו דישראל עכ"ל ז"ל

ומבואר ג"כ כי השבת הוא עיקר ענין קדושה הישראלית עד דהוצרכו לתקן מקדש ישראל בהבדלה כי היכי דלא תיסק אדעתין דבצאת השבת פקעא לה קדושתיהו דישראל וע"כ ע"י חילול שבת חלילה שפיר ניתן להאמר שהאדם יוצא חלילה מענין כלל קדושה הישראלית לענין אינו ישראלי. ובכתבי אגדה שלי הארכתי בזה ואכ"מ וע"כ כיון שאנו מוצאין שהעכו"ם מכונין בלשון חכמים בשם אחרים לכן שפיר גם המחלל שבת דנחשב יוצא מענין הישראלי בשם אחר יכונה וכמובן וע' ספרי שופטים עה"כ נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו' וז"ל לך ולא