בית האוצר חלק א קט

לטעמייהו אזלי לפי פלוגתתם בפרה פ"ח מי"א הנ"ל וכמובן] ובאתי רק להעיר

וע"ע בענין אחזוקי איסורא לא מחזקינן בש"ס ע"ז (דף י"ב ע"א) ישראל ועכו"ם ששפתו שתי קדירות כו' ע"ש בכל הסוגי' וברש"י וע"ש בר"ן שהאריך בענין אחזוקי איסורא לא מחזקינן עש"ה

ובחידושי ליבמות (דף כ"ד ע"ב) כתבתי אהא דאיתא התם אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שלחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים דברי ר' נחמי' כו' עד שיתגיירו כבזמן הזה (שלא יתגייר לשום שררה וכדומה רק לשם שמים) כו' וכתבתי בחידושי וז"ל ק' דא"כ לר' נחמי' שור של ישראל שנגח לשור של גר יופטר מחשש שמא לא נתגייר לש"ש וזה לא שמענו מעולם וא"ל דרוב המתגיירים מתגיירים לש"ש דהא אין הולכין בממון אחה"ר ע' בהה"מ ה' איסורי ביאה פט"ו הכ"ו וצ"ל דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' וכיון דחזינן דנתגייר אין לספק שהיתה כוונתו לדבר אחר כ"ז שאין שם דבר המוכיח והמספק עלינו לומר שהי' כן ומהני סברא דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' אפי' להוציא ממון כו' עכ"ל בחידושי ודנתי שם עוד בזה ופה באתי רק להעיר

כלל מג) אח. מצינו שנקרא בן אח בשם אח ע' יבמות (דף י"ז ע"ב) וע' רש"י עה"ת בראשית כ' פסוק י"ב דכ' שם ג"כ דבת אחיו נקראת אחות וכ' שם טעם הדבר וע' רש"י סנהדרין (דף נ"ח ע"ב) ד"ה אלא התם וע' מדרש רות רבה עה"כ ועתה בתי אל תיראי אין אדם נמנע לקרוא לדודו אחיו ומצינו עוד שאדם קורא לבניו אחיו וכמבואר בב"ר פרשה ע"ד עה"כ ויאמר יעקב אל אחיו אלו בניו שהוא קורא אותן בלה"ק אחיו וע"ע פר"א פרק ל"ו שהוזכרו שם ב' הדברים דבן אחיו של אדם כאחיו ושבניו של אדם כאחיו ומייתי ג"כ קראי דיבמות ודב"ר הנ"ל וע"ע ספרא אחרי פרשתא א' ברייתא זו עה"כ דבר אל אהרן אחיך וז"ל אחיך לרבות את הבנים עכ"ל ובפסיקתא זוטרתי שם מוסיף וז"ל וכן הוא אומר וישמע אברם כי נשבה אחיו ולוט הוא בן אחיו עכ"ל

כלל מד) אח. סתם אח הוא אח מן האב. כן למדתי מפי' הגור ארי' דברים י"ג פסוק ז' כי יסיתך אחיך בן אמך ופירש"י אחיך מאב או בן אמך מאם וכ' הגור ארי' אחיך הוא מן האב שסתם אחיו הוא מן האב שנקראים אחים כמו בני יעקב שנקראים אחים לפי שהיו אחים מן האב אע"ג שלא היו אחים מן האם כו' עכ"ל וצע"ק מיבמות (דף י"ז ע"ב) דמוכח דרק שם דיש ג"ש מקובלת למילף אחוה אחוה מבני יעקב או מפאת תיבת יחדיו דמפרשי' המיוחדים בנחלה הוא דמפרשי' תיבת אחים אאחים מן האב אבל בעלמא לא הוי תיבת אח סתמא אאח מן האב יותר מאאח מאם וע"ע ספרא בהר הובא בכלל מ"ט דלולי תיבת אחד דמשמע מיוחד בנחלה לא הי' תיבת אחיו אפי' נותן קדימה לאח מאב אאח מאם וצ"ע וע' נזיר (דף ס"א ע"א) דדייק דעובדי כוכבים אין להם נזירות מדכתי' לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו אב יצא עכו"ם שאין לו אב למאי אילימא לענין ירושה והא"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן עכו"ם יורש את אביו ד"ת כו' אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו מי כתיב כבד אביך גבי נזיר ובתוס' לעיל כי קאמר לענין ירושה לא פריך הכי דסתם אב נקרא אב לענין ירושה עכ"ל וכן כתבו שם עוד ד"ה למאי עש"ה וא"כ י"ל דה"ה סתם אח הוא רק מי שהוא אח לענין ירושה דהיינו אחין מן האב שיורשין זא"ז ואולם עדיין צ"ע מגמ' יבמות וספרא הנ"ל דאיצטריך יחדיו ואחד אמיוחדין בנחלה והא בלא"ה סתם אח היינו מי שהוא אח לענין נחלה וכנ"ל

כלל מה) אח. מצינו אח באומנות והוא בספרא בהר פרשה ג' ברייתא ט' ואל תונו איש את אחיו אין לי אלא תגר לתגר כו' ובפי' הר"ש משאנ"ץ מדכתי' אל תונו איש את אחיו משמע אחיו הוא בתגרות עכ"ל הרי דבעלי אומנות אחת נקראים אחים ואולי זה טעם גמ' ב"ק (דף פ"ח ע"א) אחיו הוא במצות דהמצות הן אומנותן של ישראל

כלל מו) אחוה. מצינו שם אחוה בבעלי חיים ע' חולין (דף קי"ד ע"א) בחלב אמו אין לי אלא בחלב אמו בחלב אחותו גדולה מנין כו' וע"ע שם (דף ע' ע"א) תד"ה כרכתו דגרסו בגמ' שם כרכתו אחותו (לבכור בהמה שילדה נקיבה עמו) מהו כו'

כלל מז) אחר. לענין איזה מן הקרובים איקרי אחר ואיזה לא ע' קידושין (דף י"ג ע"ב) וכתובות (דף פ"א ע"א) וסוטה (ד' ה' ע"ב) וערכין (דף כ"ה ע"ב) וב"ב (דף ק"ח ע"ב) וקידושין (דף י"ז ע"ב) ועוד שם (דף ס"ז ע"ב) וכבר הובאו מקומות הנ"ל בתוס' קידושין (דף י"ג ע"ב) וסוטה (דף ה' ע"ב) שם וע' קונטרס אחרון לאתוון דאורייתא בהוספה לכלל ח' וע"ע ב"מ (דף צ' ע"ב) פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי כו' וע"ע קידושין (דף ל"ה ע"א) אב ובנו פודין זה לזה מעשר שני כו' וברש"י ולא אמרי' הרי הוא כגופו כו' ולא אחר ניהו לגבי' כו' [ויש להסתפק לגמ' ב"מ הנ"ל דיש חילוק בין בנו גדול לבנו קטן אי בן קטן נמי פודה לאביו בלא חומש דמשכחת פדי' בבן קטן במופלא הסמוך לאיש למ"ד דמופלא הסל"א דאורייתא דיכול נמי לחלל מע"ש מה"ת ע' תוס' גיטין (דף ס"ה ע"א) ד"ה ופדו ואפי' את"ל דלמ"ד דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא כיון שהוא יודע להפלות ע"כ ה"ל דעתו כדעת גדול לענין דברים שיודע להפלות וסמכה תורה על דעתו זאת כעל דעת גדול [וע' לעיל כלל ל'] וע"כ אין כרוך עוד בדבר כזה אחר אביו רק ה"ל כבן גדול גמור דחשיב אחר וכנ"ל עכ"ז אכתי איכא לספוקי לדיעה המובאה בפי' הראב"ד על הסיפרא פ' בחקותי פרק י"ב ברייתא י' דקטן בן ט' שנים ויום אחד יכול לפדות מע"ש והוא הלמ"מ עש"ה דהוא חידוש גדול א"כ קטן כי האי שוב שפיר איכא לספוקי בי' אי חשוב כאחר או לא ויש לדון בזה ממשנה מע"ש פ"ד מ"ד אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים כו' ועוד מכמה דוכתי ובאתי פה רק להעיר] וע"ע ב"ב (דף קי"ג ע"א) רב אשי אמר אמר קרא ממטה למטה אחר ובן לאו אחר הוא [ושאר אמוראי דב"ב שם דמשני אקושי' דהתם שינויי אחרינא מוכח לכאורה דס"ל דבן נמי מיקרי אחר ובאתי רק להעיר]

וע"ע ספרי שופטים עה"כ ואיש אחר יחנכנו וכן עה"כ ואיש אחר יחללנו וז"ל יכול דודו ובן דידו נאמר כאן אחר ונאמר להלן אחר (אשה תארש ואיש אחר ישכבנה. זית רענן) מה אחר האמור להלן נכרי אף אחר האמור כאן נכרי עכ"ל וע"ע ירושלמי כתובות פי"ג ה"ב מי שהלך למדה"י ועמד אחר ופירנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי ובירושלמי שם לא אמרן אלא אחר הא האב גובה כו' ומוכח קצת דאב לא מיקרי אחר וע"ע רש"י קידושין (דף כ"ד ע"א) ד"ה איש אמר רחמנא ולא אשה וז"ל איש ממעשרו אמר רחמנא ולא אשה ממעשר בעלה דאשה כאחר דמיא עכ"ל וע' ירושלמי סוטה פ"א ה"א קרוב מהו שישקה (קרוב מהו שיהי' נאמן בסתיר' להשקותה אליבא דר"א דהתם דס"ל דמשקה אותה עפ"י עד אחד או עפ"י עצמו) מי קרוב מבעלה (ואפ"ה נאמן וע"כ גם הקרוב נאמן) ומבואר דקורבת אישות היא קורבה היותר גדולה וא"כ מדאשה לגבי בעלה כי אחר חשיבא א"כ ה"ה דכל הקרובים מיקרי אחר מיהו בהך דפדיון מע"ש הא לא כתי' תיבת אחר בקרא רק איש ממעשרו וע"כ שפיר בעי' שיהי' הפודה האיש שלו המע"ש בעצמו וכל שאינו האיש בעצמו ממעשרו שפיר א"צ הוסיף חומש וכמובן והנה מדבר רש"י קידושין (דף כ"ד)