בית יחזקאל (מיכלסון) צט

בו מלקות אבל הכא דאין לאוקמי לאו בשנה על דבר זולת על בל תאחר בודאי יש נפקותא להני חרי לאווין לענין אפושי איסורא וכו' עכל"ק והבן: ובגוף דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דפסק דלא תגזול קאי לגופיה דלא כרבא י"ל דבס' מעיני החכמה מה"ב בב"מ דנ"ה ע"א הקשה בהא דא' רב כהנא אין אונאה לפרוטות לפ"ז איך מסיק רבא ר"פ א"נ דגזל נלמד מריבית ואונאה הא צריך קרא לגזל גופיה דאי מרו"א לא ניליף גזל בפרוטה כיון דאין אונאה לפרוטות והכפיל קושיא זו במעיני החכמה במהד"ב לב"מ דף ס"א וקדמו בקושיא זו במהר"ם שיף ב"מ שם וצריך לומר דרבא סובר כלוי בש"ס ב"מ דנ"ה דחולק על רב כהנא וסובר יש אונא' לפרוטות וכן תני לוי במתניתי וכסוגיות הגמ' ב"מ דף נ"ו ע"ב דקאמר לאפוקי מדרב כהנא דאמר אין אונאה לפרוטות קמ"ל יש אונאה לפרוטות. אבל הרמב"ם ז"ל דפוסק בפי"ב מה' מכירה ה"ג דאין אונאה לפרוטות א"כ שוב אין למילף גזל מרו"א דהא איכא למימר דגזל קאי לגופיה ולהורות דיש גזל בפרוטות דאי מאונאה הוי אמרינן דאין גזל לפרוטות כמו דאין אונאה לפרוטות לרב כהנא. ואם כן שפיר כתב הרמב"ם דלאו דלא תגזול קאי לגזל גופיה ומצאתי סעד לדברי שהלכתי בדרך שכ' בס' א"ח בהר ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל דקשה לשיטת הרמ"ה הובא בטור יו"ד סי' קמ"א דיש ריבית בפחות משו"פ א"כ מאי פריך רבא דנילף לאו דגזל מריבית ואונאה הא אי הוי ילפינן מריבית הי' חיוב דגזל גם על פחות משו"פ ומסיק שם דרבא לשיטתו ע"כ סובר דגם בריבית הוא דוקא בפרוטה א"כ הרמב"ם דסובר יש ריבית בפחות משו"פ שפיר מוקי קרא דגזל לגופיה דאי מרו"א הוי אמרינן גם בפחות משו"פ עכת"ד כן לדרכינו דהרמב"ם סובר דאין למילף מאונא' כיון דאין אונאה לפרוטות וצריך קרא לגופי' כנ"ל. גם יש ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל משום קושיות הגאון ר' ישעיה פיק ז"ל בס' שאילת שלום פ' נח על הא דאמר רבא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל וכו' והא צריך לאו בגזל עפ"י דאיתא סנהדרין דף נ"ט מצוה שנאמרה לב"נ ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח וא"כ אי לא כ' רחמנא לאו בגזל ה"א דלישראל דוקא נאמרה ולא לב"נ והובא קושי' זו באחרונים עיין בספר מעיני החכמה מהד"ק ובמהד"ת ב"מ דס"א ובס' חמדת שלמה ב"מ דס"א ובהגהות מהרצ"ח ב"מ שם ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' קס"ו, גם מקשים האחרונים למש"כ הרמב"ם פ"א מה' גזילה דגזל עכו"ם אסור מה"ת א"כ לא אתי' מריבית ואונאה דשרו בעכו"ם ומשום הני קושיות י"ל דלכך כ' הרמב"ם לאו דגזל לגופיה. שוב ראיתי כן בספר מעיני החכמה במהד"ק שם וז"ל ובהכי א"ש דהרמב"ם הביא לאו דלא תגזול כפשוטו ולא כ' דקאי אעושק דלשיטתיה אזיל דפסק גזל נכרי אסור א"ש כפשוטו דקאי לגופיה וקמ"ל דאיכא לאו גם בנכרי וכו' עיי"ש. וראיתי בס' מעיני החכמה במהד"ק לב"מ דס"א שהקשה לרבא דאמר ל"ל לאו בגזל ולכאורה לפמש"כ התוס' לקמן דס"א ע"ב ד"ה רבא אמר דרבא ס"ל כר' יוחנן דריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים א"כ לא מוכח שצריך להחזיר דה"א כמו בריבית שא"צ להחזיר כמ"כ גזל כיון דלא אתי אלא מריבית דיו לבא מה"ד להיות כנדון וכו' ע"ש אכן באמת עיין במעה"ח במהד"ת שם בתוס' ד"ה רבא שהאריך בהא דתמהו על התוס' שכ' דרבא ס"ל ר"ק אינה יוצאה בדיינים והא לקמן דף ס"ה ובתמורה משמע בהדיא דס"ל לרבא דר"ק יוצאה בדיינים ועיין במעה"ח מה"ק דס"א ע"ב בתוס' ד"ה רבא ועיין באו"ח בהר דמביא מתמורה דכ"ו ע"ב דלא כתוס' בשיטת רבא עיי"ש: והנה ראיתי לזקיני הגה"ק רשכבה"ג אור העולם בשו"ת חכם צבי סי' כ"ו שכ' לתרץ שיטת הרמב"ם ז"ל וז"ל נ"ל ברור שדעת הרמב"ם שפשוטו של מקרא הוא לכנות גוזל החוטף בחזקה וכו' וס"ל דאף דאמרינן