בית יחזקאל (מיכלסון) צז

עצמו דהלאו לא אמרינן שיהי' ניתק לעשה כנ"ל וכ"ז ניחא לרבא דסובר באמת גם בלאו דאתא באם אין ענין לוקין שפיר מוטב לאוקמיה לכובש ש"ש דלוקין כיון דלא הוי להנל"ע מלומר לעבור בשני לאוין בגזל כיון דאין לוקין דהוי להנל"ע ומה נפקותא בחד לאו או בשני לאוין ושלא נאמר דגם בכובש ש"ש אין מלקות מטעם דהוי לאו דאתא באם אין ענין לכן דקדקו בתוס' לומר אבל כי מוקמינן אכובש ש"ש באם אין ענין לקי שפיר דלכאורה למה כ' בתוס' באם אין ענין אכן באו לומר דלרבא גם בלאו הבא באם ענין לוקין ושפיר יהי' בכובש ש"ש מלקות על שני לאווין, אבל הרמב"ם ז"ל לשיטתו דסובר בהא דלא תבשל דבב"ת דלאו דאתא באם אין ענין אין לוקין א"כ גם אי נימא דקאי אכובש ש"ש לא יהי' מלקות על הלאו השני לכן פסק באמת דקאי לא תגזול על וזל גופיה אף דהוי להנל"ע ואין לוקין דמת נרויח אם נימא דקאי על כובש ש"ש. הא גם בכובש ש"ש אין לוקין מטעם דהוי לאו הבא באם אין ענין כנ"ל ומיושב קושיות הנשר הלכה דהא הרמב"ם ז"ל לשיטתו כ' באמת דקאי על גזל גופיה כקושיות התוס'. כיון דגם בכובש ש"ש לא יהי' מלקות מטעם דאתא באם אין ענין ועיין בס' דברי חיים בחי' לב"מ שם שכ' דלהרמב"ם דפסק כאביי דכ"מ דארל"ת אע"מ גם בעושק פטור ממלקות עיי"ש באריכות מילתא בטעמא וסיים וז"ל ומש"ה א"ש דפסק הרמב"ם ז"ל דלא כרבא דלא תגזול אתי לכובש ש"ש כיון דלשיטתו דהרמב"ם גם בכובש ש"ש אין ב' מלקות כיון דפסק כאביי דאע"מ א"כ ל"ל לאוקמיה לכובש ש"ש מוטב לאוקמיה בגזל גופיה עיי"ש עפ"י דרכו בקודש כן וכל לומר לפי דברינו ועפ"י קושיות הפאר הכ' דלהרמב"ם לא יהי' מלקות בכובש ש"ש מטעם דהוי לאו דאתא באם אין ענין. א"כ ג"כ ניחא דל"ל לאוקמיה לכש"ש מוטב לאוקמיה בגזל גופיה כיון דבין בזה ובין בזה ליכא מלקות. ובאמת ראיתי בס' יד מלאכי סי' שמ"ז שמביא דברי התוס' דליכא לאוקמי לעבור בשני לאווין אלא היכא דלקי אבל לא כשניתק לעשה וכ"כ הרב מהריק"א ז"ל בכלליו בס' יבין שמועה דף ק"ג ע"א וכ' דלפי דברי התוס' דהמלקות הוא הגורם שנאמר לעבור עליו בשני לאווין א"כ ה"ה בכל הלאווין שאין לוקין עליהם כגון לאשאב"מ ודכוותיה לא אמרינן בהו נמי לעבור עליו בשני לאווין והקשה על האי כללא מש"ס ב"מ דנ"ט ע"ב שהמאנה את הגר באונאת דברים עובר בג' לאווין אף שאין בזה מלקות דהוי לשאב"מ כמש"כ החינוך פ' משפטים וכן ביבמות דף צ"ז ע"א קאמר לעבור עליו בשני לאווין אף דאין שם מלקות וכן במנחות דצ"ט ע"ב דאיתא שם עובר בשני לאווין וכו' אף דאין בו מעשה וכן בחגיגה דף יו"ד ע"ב גבי לאו דלא ילין מן הבשר קאמר ודילמא לעבור עליו בשני לאווין, ועוד מתוס' גופייהו מוכח איפכא דהא בב"מ דף ה' ע"ב איתא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו כ' התוס' וא"ת תיפוק ליה מלא תגזול וי"ל לעבור עליו בשני לאוין ע"כ הרי בהדיא דבלאו דלא תגזול גופיה דנל"ע הוא ולא לקי כ' בתוס' לעבור בשני לאווין וכבר עמד בזה בשו"ת בית יעקב סי' קי"ג ותי' שם הי"מ דתוס' בב"מ דס"א הנ"ל לא כיונו כלל לומר דלא אמרינן לעבור בב' לאווין אלא היכא דלקי אלא למאי דאמרינן התם אלא לאו דגזל ל"ל לעבור עליו בב' לאווין וכונתם לומר דניחא ליה להש"ס לאוקמי לאו דלא תגזול אכובש ש"ש לעבור עליו בש"ל משום דלקי עליה ב' מלקות מלאוקמי בגזל גופיה ה ולעבור בב' לאווין משום דלית בהו מלקות אבל אי לא הוה לן לאוקמי הלאו דכובש ש"ש הוה מוקמינן ליה שפיר אלאו דגזל ולעבור עליו בב' לאווין ואע"ג דלא לקי עלה כדאמרינן בכל הני דוכתי דלעיל וזה שכתב גבי לא תחמוד דבלא דמי משמע דאע"ג דמלאו דגזל נפקא אפ"ה כתביה רחמנא לעבור עליו בב' לאווין אע"ג דלא לקי משום דלית לן לאוקמי אלאו אתר דלקי עליה כדמוקמינן