בית יחזקאל (מיכלסון) צא

והיינו משום יד לכלים, אבל לענין בגד לא מהני חוט ומשיחה רק שיעור שלש על שלש שיהא ראוי לקבל טומאה בפ"ע כשיטת מהר"ם ז"ל הנ"ל דאין זו סברא שיועיל גם בחוט ומשיחה כיון שזה החוט ומשיחה הגדל בארץ אלו לא חברו לא שייך בי' טומאה וכי משום שחיברו לדבר הטהור יביא לו טומאה אדרבה הא בעלמא קיי"ל שחיבור לטהור גורם טהרה כמש"כ לעיל ויותר יקשה דאם נימא דהגדל בים טהור וכשחיבר לו מן הגדל בארץ אינו מהפכו להגדל בים שיחשב כאלו גדל בארץ א"כ גם הגדל בארץ צריך להיות טהור דהא אין בו שיעור, ואין לומר דהגדל בים משלים השיעור דהא כיון דהוא עצמו טהור איך ישלים השיעור לגדל בארץ שיקבל טומאה, והלא אפילו שני דברים המקבלים טומאה תנן במס' מעילה דף י"ז ע"א כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין מכ"ש דדבר טהור כמו הגדל בים אינו משלים השיעור, א"ו דהחיבור מועיל שגם הגדל בים חשיב כאלו גדל בארץ ומקבל טומאה ומצטרפין כנ"ל וא"כ כיון דהר"י מסמפונט סובר דהגדל בים טהור ע"כ דהחוט ומשיחה דגדל בארץ טמא היא משום יד לכלי כמו שכתבתי ומבורר דברי זקינו הגה"ק זי"ע: ואגב הנני להעיר מ"ש ת"ל ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל בהא דכל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה דברי ר"ע והנה הרמב"ם בפי' המשניות כלים פי"ז מי"ג פסק כר"ע דחוץ מכלב המים וכ"פ הרע"ב ז"ל אכן בהרמב"ם בחיבורו הלכות כלים פ"א ה"ג כ' כל שבים טהור ואינו מביא הא דחוץ מכלב המים ומדסתם נראה דפסק דלא כר"ע ועיין לזקיני בתוספות יו"ט מס' כלים פ"י מ"א שהעיר בזה וכ' דנראה ודאי שחזר בו ממה שפסק בפירושו למשניות דהלכה כר"ע ועיין במשנה למלך שם שכ' דרבינו בחיבורו סמך עלה דמתניתין פי"ז דכלים מי"ד דקתני ובחמישי אין בהם טומאה חוץ מכנף העזניה וכו' ולא קאמר נמי חוץ מכלב המים והו"ל מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם ע"ש אכן ראיתי בתוס' יו"ט פי"ז מי"ד שם שכ' והא דקתני חוץ לאו דוקא דהא כלב שבים תנן לעיל דטמא וכ"כ בתוס' יו"ט שם פ"י מ"א דאין ראי' ממשנה דהתם דקתני אלו כלים מצילין בצמיד פתיל וכו' עצמות חיה שבים ועורה ל"ק על הרמב"ם בפירושו דפסק כר"ע דלא קתני לה חוץ מכלב המים דהרי אף במקום שנאמר בו חוץ אין למדין ממנו כמ"ש בפי"ד משנה ג' א"כ מבואר דלא כתירוצו של המשל"מ: הן אמת דראיתי בתוספות חדשים בפ"י מ"א דכלים שתי' ג"כ כהמל"מ וסיים דלא כהתוי"ט שם (בפי"ז מי"ד) דחוץ לאו דוקא וכו' דכל מקום שאינו מוכרח לומר כן אין אומרים כן דא"כ הו"ל להביא ראיה מזה שם בעירובין דף כ"ז ע"א עכ"ל, אבל אי משום הא לא ארי' ולא קשה על זקיני התוס' יו"ט מהא דעירובין די"ל דאיכא למידחי דאתי' דלא כר"ע, והתוס' יו"ט כתב כן לפי האמת אחר דמוכח ממ"א דאין למדין מה"כ וכבר העיר בזה גם בחידושי הרש"ש מס' כלים פי"ז מי"ד: לכן נלענ"ד דהרמב"ם ז"ל בחיבורו יצא לו לפסוק דלא כר"ע מהא דמס' כלי' פ"י מ"א וכמש"כ התויו"ט אתר כך שם וז"ל ומ"מ אנא מסתייע מהא דהרמב"ם בחבורו אינו פוסק כר"ע למה שפירשתי במשנה ט' פ"ו דנזיר אדאמרינן סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם שפירושו כלומר דאין זה בכלל הלכה כסתם. אבל לא לומר שהלכה הוכרעה כחולק על הסתם עיי"ש וא"כ כיון דעכ"פ משמע דבמשנה זו דאלו כלים מצילין בצמיד פתיל הוא דלא כר"ע ואף דהוי סתם ואח"כ מחלוקת מ"מ יש לומר דהלכה כסתם, והרמב"ם ז"ל הי' לו ראי' יותר גדולה דמשנה זאת חולק על ר"ע מהא דאיתא שם עצמות הדג ועורו עצמות חיה שבים ועורה ועיי"ש בהרע"ב שכ' וכל כלים