בית יחזקאל (מיכלסון) פז

דלמדין עיי"ש, ויש ראי' לדבריו מרש"י נזיר דט"ו ע"ב עיי"ש, ועיין בירושלמי ברכות פ"ז ה"ג נאמר כאן ב"י ועיין בשיטת הירושלמי בזה בשו"ת שבות יעקב סי' כ"ו ובס' תחלת חכמה ח"א כלל א' ובס' נחל אשכול על ס' האשכול ה' אבילות סי' מ"ח ובהגהות הגרצ"ח ברכות די"ג ודף כ"ו ומש"כ מהר"ש יפה בבר"ר פל"א ובס' יפה מראה פ"ק דתענית בהא דילפינין מקרא וליוסף יולד וכו'. ועיין בס' שדי חמד, בכללים מערכת א' אות שכ"א שמביא מכמה ספרים לענין שיטת הירושלמי בזה ואינם תחת ידי. עכ"פ דעת ש"ס דילן משמע כהשו"מ דלמדין ועיין בש"ס יבמות דס"ה ע"ב ובבר"ר ויחי פ"ז לענין לשנות מפני השלום מאחי יוסף ובש"ס יומא דפ"ז לענין המבקש מתו, ועיין בס' שאילת שלום בשאילתות פ' ויחי סי' ל"ה שמביא כמה מקומות דלמדין מקודם מ"ת כמו הא דשהה עשר שנים ביבמות דס"ד ע"א, ועי' במדרש בר"ר פמ"ה, ועי' כתובות דנ"ז ע"ב דנותנין לבתולה י"ב חודש מהא דתשב הנערה אתנו ימים. ועי' מדרב"ר פ"ס מכאן שאין משיאין וכו' ועיין בש"ס סוטה דמ"א ע"ב מותר להחניף וכו' מהכא כראות פני אלקים. ועיין בש"ס זבחים דצ"ז ע"ב ובמנחות דפ"ב ע"ב ועולה גופי' מנלן דכתיב וישלח אברהם ידו, ועיין בש"ס זבחים דק"ח ויבן נח, ועיין בש"ס זבחים דק"ח ויבן נח, ועיין במדרש ויצא דנודרין בעת צרה מוידר יעקב, ועיין בתוס' חולין ד"ב ע"ב ועיין לענין מחוסר אבר לב"נ מכל החי בע"ז דף מ"ו ועיין בס' דברי שאול חיא"ג דקט"ז, ובריש פ' שבועת הדיינים לענין נקיטת חפץ מאליעזר עבד אברהם ועיי"ש בהרא"ש: **(ו)** היוצא מדברינו דשיטת הירושלמי במ"ק לענין אין מערבין שמחה בשמחה דיליף מקרא דמלא שבוע זאת מבואר דסובר דלמדין דבר מקודם מ"ת. אכן סוגיות הש"ס במו"ק ד"ח ע"ב דיליף הא דאין מערבין שמחה בש' מקרא דושמחת בחגך משמע דסובר דאין למדין מקודם מ"ת דאל"כ למה לא נילף מקרא דמלא שבוע זאת, והנה בעלי הממרות בש"ס דמועד קטן שם מקרא דושמחת בחגך הוא רב ור' יצחק כמבואר שם דרב הוא דא"ר דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת בחגך ולא באשתך וכו' רב יצחק נפחא אמר מפני ביטול פו"ר, ולפי"ז מיושב קושיתך דהא מבואר בע"ז שם דא"ר יצחק מניין לעכו"ם של ישראל שטעונה גניזה שנא' ושם בסתר וכו' דאר"ח אמר רב מניין לעכו"ם של ישראל שטעונה גניזה שנא' לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח וכו' וא"כ דייקא ר' יצחק (דסתם ר' יצחק בש"ס הוא הוא ר' יצחק נפחא כנודע מסדר תו"א) ורב אמרו מנין לע"ז שטעונה גניזה דהא חזינן בש"ס מו"ק דר' יצחק ורב סוברים דאין למדין מקודם מ"ת, ולכך לא למדו הא דטעונה גניזה, מקרא דויטמון אותם יעקב דהא אין למדין מקודם מ"ת לשיטתייהו, וממילא מיושב שיטת הרמב"ם ז"ל שהבאתי דשפיר פוסק כר"ע, דע"ז של ישראל עד שתיעבד מקרא דושם בסתר, וכן שפיר מביא הא דאמר ר"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון, ואי דיקשה דמנ"ל להרמב"ם דטעונה גניזה י"ל דהרמב"ם לשיטתי' דיליף בה' אישות פ"י הלכה י"ד הא דאין מערבין שמחה בשמחה מקרא דמלא שבוע זאת, א"כ סובר הרמב"ם ז"ל דלמדין מקודם מ"ת, ועיין בלח"מ פ"ז מה' יו"ט הט"ז בשיטת הרמב"ם ז"ל בזה ועיין בס' כלילת שאול סי' כ"א, וכן מבואר שיטת הרמב"ם בפ"ו מה' אבות הטומאות ה"א דלמדין מקודם מ"ת. א"כ שפיר יליף הא דטעונה גניזה מקרא דויטמון אותם יעקב כקושייתך (ובמקום אחר כתבתי דשיטת הרמב"ם ז"ל הא דנוכל למילף דטעונה גניזה מעגל כקושיית התוס' ע"ז דנ"ב ע"א ד"ה מה ולית ליה תירוצים של התוס' ז"ל) ובאמת מבואר בהרמב"ם פ"ח מה' עכו"ם ה"ט וז"ל עכו"ם של ישראל וכו' וטעונה גניזה וכו' ולא הביא מקור לזה דטעונה גניזה מאיזה