בית יחזקאל (מיכלסון) פו

וכ' וז"ל מקרא איכא לסיועי דפירוש גניזה כמשמעה דכתיב ויטמון אותם יעקב והאבות דינם כישראל לפ"ד, אלא שרש"י פירש לעיל דנ"א ע"א שקודם מ"ת כב"נ, וכ"כ בתוס' ב"מ ד"ע ע"ב לפי"ז אין ללמוד מן הכתוב עכל"ק, ותירוצו צריך ביאור, אכן נלענ"ד ליישב קושיא זו באופן אחר ואולי יש לכוין זה קצת בכונת דודי זקיני הגאון מ' יעב"ץ זצוקלה"ה דהנה נודע ההיא כללא דאין למדין דבר מקודם מתן תורה, וכ"כ בירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ה לענין אבלות ז' ימים, דאין ללמוד מקרא דיוסף ויעש לאביו וכו' משום דאין למידין דבר מקודם מ"ת, והובא בתוס' מו"ק ד"כ ע"א ד"ה מה חג, הן אמת דבירושלמי מו"ק פ"א ה"ז ילפינן דאין מערבין שמחה בשמחה מקרא דלבן דכתיב מלא שבוע זאת והובא בתוס' מו"ק ד"ח ע"ב אכן בש"ס דילן מו"ק שם ילפינן מקרא דושמחת בחגך בחגך ולא באשתך ולא יליף מקרא דמלא שבוע זאת משמע דסובר דאין למידין דבר מקודם מ"ת, ועיין לידי"נ ש"ב הגאון נ"י בשו"ת דברי יעקב סי' נ"ב שכ' להקשות ע"ד המראה הפנים בירושלמי פ"ק דסנהדרין ה"ד שכ' דהא לא יליף בש"ס מגילה דדבר שבקדושה אין פחות מעשרה מגז"ש דבני ישראל בני ישראל מבני יעקב דלא ילפינן גז"ש מקרא דקודם מ"ת, אבל באמת מבואר בכמה מקומות בש"ס דילפינן מקודם מ"ת כמו בריש קידושין קיחה קיחה משדה עפרון ובש"ס סוכה דף י"א ע"ב דיליף ר"י לולב צריך אגוד מגז"ש לקיחה לקיחה בפסח מצרים ובש"ס נזיר דף ה' ע"א ואימא ב' שנים דכתיב ויהי מקץ שנתי' ימים ועיין דילפינין לדינא בש"ס יבמות די"ז ע"ב אחים אחים מבני יעקב וכ' שם דבאמת אין כל זה ענין להא דאין למידין דבר מקודם מ"ת דזה רק היכא שאנו רוצין ללמוד גוף הדין מהא דאשכחן שנהג אז קודם מ"ת שפיר אין למידין די"ל דניחנה תורה ונתחדשה הלכה, אבל בכל הני דלעיל דאין אנו למידין רק דלשון קיחה דכתיב באשה שייך לומר גם בקנין כסף דאשכחן דהוציא התורה ל' קיחה לקנין כסף וכדומה, א"כ מה בכך דזה נאמר בענין שנתהוה קודם מ"ת, אבל מ"מ הכל לשון תורה ומרועה א' ניתנה וכו' ע"ש: **(ה)** אמנם לענין לימוד דין אי בזה ס"ל לש"ס דילן דאין למידין מקודם מ"ת עיין בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' כ"ו שכתב שנראה דעת הש"ס דילן דס"ל דלמדין, הן אמת דכבר הקשה הרע"ב עה"ת פ' נח על ש"ס ביצה דף ד' בדבר שבמנין אי צריך מנין אחר להתירו דלמה לא ילפינן מהא דצא מן התיבה אתה ואשתך וכו' ותי' דאין למדין דבר מקודם מ"ח, אכן מבואר בהריטב"א יומא דכ"ח ע"ב דהא דפריך הגמ' ואנן מאברהם ניקום ונגמור וא"ל עולא תנא מאברהם גמור וכו' דש"ס דילן סובר דלמדין ועי' בתוס' ישינים שם ובציון ירושלים בירושלמי פ"ק דסנהדרין ה"ד ועיין בש"ס נזיר דף ס"ה ע"א דילפינין מקרא ונשאתני ממצרים, ובש"ס פסחים ד"ד לענין זריזין מקדימין וכן בש"ס קידושין דף כ"ט דמצוה על האב למול את בנו דכתיב וימל אברהם ועיי"ש בשו"ת דבר"י שהאריך למה לא יליף ש"ס דידן כמו הירושלמי פ"ק דקידושין ה"ז דמ"ע על האב למול את בנו מריבוי דקרא דכתי' ביום השמיני ימול ב"ע, ועיי"ש שכ' דירושלמי לשיטתו דאין למדין מקודם מ"ת, אבל באמת מבואר בירושלמי דיליף מקרא דמלא שבוע זאת, וכן בירושלמי יבמות פ"ו ה"ו יליף דשהה עשר שנים מאברהם דכתיב מקץ עשר שנים, ואי משום הירושלמי לענין אבלות ז' ימים שהזכרתי כבר ראיתי בפי' מהרש"ה בתניא רבתי סי' צ"א שכ' ליישב את שיטת הירוש' בזה שלא יהי' סותרין, וכתב דלולא דברי התוס' י"ל דהאי ולמדין דבר מקודם מ"ת דירושלמי לאו בלשון קושיא נאמרה אלא בניחותא ומביא שם ראי' דאל"כ רבי יעקב בר אתא דיליף בירושלמי פ"ק דמו"ק מקרא דמלא שבוע זאת, וכאן גבי אבלות בירושלמי רבי יעקב בר אחא גופי' קאמר לה וא"כ סותר א"ע, ומסיק שם דע"כ הירושלמי סובר