בית יחזקאל (מיכלסון) פד

שאול היה הספק דאולי אף דהקרא מתיר מ"מ רבנן קנסו לכלים, ז"א דהא נודע מה שחידש הטו"ז או"ח סי' תקפ"ח וביו"ד סי' קי"ז ובחו"מ סי' ב' דאם הקרא מתיר בפירוש אין כח ביד חכמים לאסור. אכן לדברינו ניחא דהא באמת יותר מוכח מקרא לפרש כרבי שהקדשנו אחרים תחתיהם וכאשר אמר רבי ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבידתי, וא"כ י"ל דזאת גופיה איבעי' לי' לר"י בן שאול מה הוא כוונת הקרא אם לאיסור או להיתר, וכאשר כן מדוקדק לשון הגמ' איתיביה וכו' מאי לאו היכנו דאטבלינהו וכו' לשון מאי לאו הוא כמסתפק דאולי הכוונה בקרא דאטבלינהו וכו' וע"ז אמר רבי שהחזיר לו אבידתו אם כפירוש זקיני המהר"ם לובלין דע"כ כונת הקרא כרבי או כפירושי הנ"ל משום דנכלל בכל הכלים גם סכינים ועיין בס' תורת חיים בע"ז ד"ה ברוך אתה לשמים והבן: **(ג)** עוד יש ליישב קושיות האחרונים על הרמב"ן פ' וישלח הנ"ל עפ"י מה שהקשה הריטב"א בחידושיו לע"ז שם דל"ל למימר דמשו"ה גנזו אבני מזבח משום אבנים שלימות תיפוק ליה כיון דקודם ביטול אסירי הה"ד לאחר ביטול דיש דיחוי אצל גבוה דאפי' תימא דלא קנסו בכלים מ"מ נראה ונדחה אינו חוזר ונראה ומשו"ה בריש שמעתין כ' הריטב"א אפילו אי נימא בית חוניו ע"ז היא הו"מ למבעי אחר שבטלום אי שרי לגבוה יעיי"ש משום דהתם לא הי' קדוש מעולם, אבל באבני מזבח שנראה ונדחה לכ"ע אינו חוזר, ונראה מן התורה כן משמע כונת הריטב"א ז"ל ותי' שם דלרווחא דמלתא נקט טעמא דאבנים שלימו' עיי"ש ובחידושיי הארכתי בדברי הריטב"א ז"ל בהא דש"ס ע"ז הנ"ל בעא מיניה ר' יוסי ב"ש מרבי כלים ששימשו בהן בבית חוניו וכו' דכ' בס' תקון משה בחי' חנוכה דף קנ"ג הנה הא דלא מבעי' בכלים שנשתמשו בהן לע"ז משום דלא משכחת לה דהרי אפי' להדיוט אסורים אבל ק' דאכתי הו"מ לבעי' כשביטלום דמותרים להדיוט, שוב ראיתי בריטב"א בשם הרמב"ן דמקשה אהא דאמר ואליבא דמ"ד בית חוניו לאו ע"ז היא הרי אפי' למ"ד בית חוניו ע"ז היא הומ"ל כשביטלום והוכיח מזה דגם משמשי ע"ז של ישראל אין להם ביטול עולמית, אך עדיין ק' דמ"מ הו"מ למבעי' במשמשי ע"ז של נכרי לאחר ביטול וכל כמה דלא ידע בכלים שנשתמשו לע"ז גופה מה דינם למה לי' למבעי' בכלי בית חוניו ויש לומר דבמשמשי ע"ז לאחר ביטול הוה פשיטא לי' לאסורא וכדאיתא לעיל דמ"ז דיש דחוי אצל גבוה ומאחר שנדחה אינו חוזר ונראה אבל בדבר שלא היה נדחה מעולם עפ"י דין מספקא לי' אי שייך קנס, וכן מוכח להדי' מדברי הריטב"א לקמן בשמעתין גבי אבני מזבח דקאמר היכי נעביד נתברינהו וז"ל פי' נתברינהו ע"י נכרים אבנים שלימות אמר רחמנא וכו' לרווחא דמלתא נקטינין הא בלחוד משום דמפרש איסורי' וזיל קרי בי' רב הוא דהא בלא"ה נמי תיפוק לי' דכיון דקודם ביטול אסורים הה"ד לאחר ביטול דמאיסי דיש דיחוי אצל גבוה אלא ודאי כדאמרן עכ"ל, וע"כ לא מספקא לן אלא בכלי אחז וכה"ג דלעולם לא הי' אסורים עפ"י הדין אי שייך מאיס לגבוה, ובזה פליגי רבי ור"י בן שאול מר פשיט לה מכלי אחז להתירא ומר לאיסורא אבל בסברת דיחוי אצל גבוה לית מאן דפליג וא"ש עכ"ל: **(ד)** ולדעתי אפשר לומר בדרך זה בהקדם מש"כ בס' בית אברהם בחי' ע"ז דנ"ב ע"ב מהגה"צ מטשעכינאוו ז"ל בד"ה בעא מיני' וכו' מהו שישתמשו בהן בביהמ"ק ולכאורה צריך להבין דמשמע מגמ' דהאיסור הוא מחמת שנעשה בהם השתמשות איסור ומאיסי לגבוה הא אם נשתמשו בהן תולין היתר מותר לגבוה אח"כ וקשא הא אפילו עצי המערכה צריכים להיות חדשים שלא נשתמש בהם השתמשות כדאיתא בזבחים דקט"ז ע"ב וכן מבואר ברמב"ם פ"א מה' בית הבחירה ה"כ דאין עושין כלי שנעשה לחול להשתמש בו קודש