בית יחזקאל (מיכלסון) פא

דט"ו ע"א ולר"י אר"י וכו' ולא גזר זכרים אטו נקבות ה"נ לא נגזור נסרים אטו כלים ולדבריו דילמא שא"ה דגם נקיבות הוי דרבנן ותי' קו' זו ועומד בסברתו עיי"ש וכעין דברי הנו"ב כ' גם השבות יעקב ובס' מלא הרועים שם וא"כ מיושב והכל עולה יפה וע' מש"כ על הרמב"ם הגאון מו"ה חיים חזון בעהמח"ס שנות חיים הובא בשו"ת שבו"י שם ועי' הגהות הגמ' נחמי' בירך סוכה די"ב בשם ברכי יוסף או"ת סי' תרכ"ט ואינו תח"י ועי' בשו"ת הרשב"א סי' קצ"ה הובא במג"א סי' תרכ"ט סק"ת ובס' יד דוד הובא בשו"ת הרי בשמים סי' ב' ושו"ת הרמב"ן סי' רט"ו ובהר"ש כלים פי"ז הובא בק"נ פ"ק דסוכה: והנני ידידו דור"ש סימן ד בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום א' תולדות כ"ה מרחשון תרנ"ט פלונסק. כבוד ש"ב ידידי החריף אשכול הכופר וכו' מ' ליבוש שפער נ"י בק"ק זווערזניץ. **(א)** אשר הצעת לפני מה שקשה לך בש"ס ע"ז דף נ"ב ע"א מנין לע"ז של ישראל שטעונה גניזה שנאמ' ושם בסתר ואידך נפקא ליה מדר"ח אמר רב מנין לע"ז של ישראל שטעונה גניזה שנא' לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף אשרה טעונה גניזה עיי"ש והקשית למה לא יליף דע"ז של ישראל טעונה גניזה מהמקרא פ' וישלח ויטמן אותם יעקב תחת האלה הרי דטעון גניזה והארכת בפלפול ובתוך דבריך הבאת מתוס' ע"ז שם ד"ה מה מזבח שכ' טעון גניזה כמו כלי שרת דאמרינן שגנזום וכו' וכ' המהר"ם לובלין לא ידעתי היכן אמרינן הכי ובהגהות הרש"ש מראה מקום ד' וז"ל ושל לש"ס זבחים דע"ז סכין שנפגם וכו' ולדעתי סכין כלי שרת וכן מצאתי בכת"י שבידי מהגאון ר' שמעון הירש ווייל ז"ל עכת"ד, והנלע"ד בזה בעזהשי"ת ואקדים דברי הש"ס ע"ז שם ור' עקיבא אשכחן וכו' האי מיבעי ליה כדריש לקיש דאמר ר"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים וכו' אמר ר"א ובמקום ת"ח כאלו נוטע אצל מזבח שנאמר וכו' ופסק הרמב"ם בפ"ז מה' עו"ג הלכה ד' וז"ל ושל ישראל אינו אסורה בהנאה עד שתיעבד שנאמר ושם בסתר והיינו כר"ע והקשה הלח"מ דהא בגמ' משמע דר"ע לית ליה לדריש לקיש וא"כ האיך פסק הרמב"ם בפ"ג מה סנהדרין כר"ל שכתב שם וז"ל ועוד אמרו שכל המעמיד לישראל דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה שנאמר ולא תקים לך מצבה וכו' ובמקום ת"ח כאלו נטע אשרה שנאמר לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך עכ"ל ותי' דר"ע מפיק מינה תרתי ע"ש באורך והוא דוחק דא"כ קשה לר"י ועיין במהרי"ק וכ"מ שהקשו על מה שהביא הרמב"ם הפסוק דלא תקים ולא פסוק דלא תטע לך שהביאו בגמרא ותירץ התומים בחו"מ סי' ת' וז"ל משום דהרמב"ם פסק כר"ע דעו"ג של ישראל אינה נאסרה עד שתיעבד א"כ איצטריך ושם בסתר לכך, והך קרא דלא תטע אתי דטעון גניזה ואין כאן לימוד על המעמיד דיין בלתי הגון כי בהך נחלקו ר"י ור"ע כמבואר בגמ' לכך הוצרך הרמב"ם להביא פרשת דספרי עכ"ל, אכן בס' בית יהודה עה"ת פ' שופטים אות פ"ו כתב על דברי התומים דדבריו תמוהין דהא עיקר קושיתם היא על המעמיד דיין שאינו הגון בסתם שלא במקום תלמידי חכמים וזה לכ"ע יכול למילף מן לא תטע לך והאריך שם בישוב שיטת הרמב"ם ז"ל, ולענ"ד ליישב דהנה איתא בע"ז דף נ"ב ע"ב בעא מיניה ר' יוסי בן שאול מרבי כלים ששימשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהן בבית המקדש וכו' א"ל אסורים ומקרא היה בידינו ושכחנוהו