בית יחזקאל (מיכלסון) פ

אינו ממלא הב"ק א"כ נשאר רק האלמוג שהוא דבר שבים ומיימי או גולמי כלי ושפיר מקשה הגמ' ואצבע ודא ודא אחת הא ע"כ יש חילוק דההיא של אלמוג טהור גם אליבא דר"א שוב ראיתי בס' סד"ט דף ר"ה ע"ב שהביא קושי' המלא הרועים ותי' וז"ל ולק"מ דמ"מ שמעינן מהאי מתניתין מיהת דטבעת של אלמוג בלא חותם כלל דטהור ובהא ר"א נמי מודה וא"כ מצינו חילוק בטבעת בין טבעת של מתכות לטבעת של אלמוג וגם בטבעת של אלמוג גופיה בין יש עליה חותם בין אין עלי' חותם לענין שבת ובין לרבנן ובין לר"א קשיא ומשני כי קאמר לי' איהו נמי כולה של מתכות קאמר לי' ואפילו לרבנן שפיר קמהדר לי' דאי לענין טומאה דא ודא חדא עכ"ל עוד יש ליישב קושי' הגאון רי"פ וכן ליישב שי' הרמב"ם עפ"י מש"כ בתוס' סוכה די"ב ע"ב והרא"ש בפירושו לכלים פכ"ו מ"ב ליישב דברי רש"י בסנהדרין דלרבנן ב"ק העל"מ לא שמי' ב"ק היינו באם קיבולו נעשה למלאות ולהיות מילואו בתוכו עולמות כמו בכדור ואימוס אבל בהא דחיצון שמי' ב"ק לפי שפעמים נוטלים הברזל מן העץ אכן כ' דזה דוחק אבל לחומר הנושא מהא דטבעת של אלמוג י"ל באמת כן דדוקא שם משום שהחותם של מתכת הוא שיהי' מילואו תוכו עולמית לכך כ' שם בתוס' דלא שמי' ב"ק אבל בהא דחיצון כיון דפעמים נוטלים הברזל מהעץ שמי' ב"ק וכן בהא דהרמב"ם מיירי שתוקעין בה הסדין של ברזל להיות מילואו עולמות וזה יש לכוון בכוונת רש"י בסוכה ד"ה העל"מ מילוי עולמות שלא להתרוקן עוד כוונתו לפרש תי' הגמ' מה דתימא ב"ק העל"מ ל"ש ב"ק היינו כיון דקיי"ל באמת דל"ש ב"ק היינו באם עשוי למלאות מילוי עולמות שלא להתרוקן עוד קמ"ל כאן דשמי' ב"ק כיון דשאני הכא דאינו מילוי עולם ובזה מיושב מה שדקדקו בספרים דהו"ל להגמ' למימר קמ"ל דשמי' ב"ק אכן לדברינו ניחא דבאמת קיי"ל דלא שמי' ב"ק באם הוא מילוי עולם ועי' בתוס' שבת דמ"ז ע"א ד"ה ועל דהיכא דא"א להוציא המילוי רק אם ישבר הכלי לכו"ע ל"ש קיבול ועי' בשו"ת ש"ב ידי"נ הגאון בשו"ת הרי בשמים סי' ב' מה דאסבר דברי תוס' לחלק בין מילוי עולם שלא יהי' דוחק כלל ומביא ראיה מש"ס עירובין דף ע"ח ע"ב ומרש"י ז"ל אי בטלי להדיא ואמר לא שקילנא לי' מהכא בטיל ואי לא לא עכ"ל עיי"ש ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ג שוב ראיתי בזה בס' קרבן נתנאל בהרא"ש סוכה פ"ק סי' ר"ד ובהגהות מלה"ר שבת דף נ"ב ע"ב: גם הי' מקום לתרץ עפ"י מש"כ בשו"ת נודע ביהודה מה"ק חיו"ד סי' צ"ו לתרץ שי' רש"י בסנהדרין מקו' התוס' בסוכה וז"ל ולדעתי אי לאו דמסתפינא להכריע הייתי אומר כיון שעיקר המחלוקת הוא מחמת סוגי' דסוכה וסוגי' דסנהדרין דסתרי הי' נלענ"ד להכריע דמקבל טומאה דרבנן ולא מדאורייתא ולכך במס' סוכה לענין סכך שאפי' במה שמקבל טומאה מדרבנן ג"כ פסול לסכך כמש"כ התוס' בסוכה ד"ה ע"א לכך קאמר שם דשמי' ב"ק ולהכי אין מסככין בחיצין נקבות משא"כ בסוגי' דסנהדרין דמיירי לענין טומאה דאורייתא ואפילו לפרש"י ורמב"ם שהרי מדרבנן אפילו פשוטי כ"ע מקבלין טומאה כמבואר ברמב"ם פ"א מהל' טומאה הל' י' וא"כ ע"כ בסנהדרין לענין טומאה דאוריית' פליגי ר"א ורבנן לכך סברי רבנן דלא שמי' ב"ק וכו' ע"ש ובשו"ת נו"ב מהד"ת חיו"ד סי' ק"ט כ' לא' מתלמידיו ומה שהקש' לך לך עמ"ש בחיבורי דב"ק העל"מ שמי' ב"ק היינו מדרבנן א"כ נשאר קו' הגמ' שם בזכרים פשיטא ומה דמשני שם הגמ' מ"ד נגזר זכרים אטו נקיבות קשה כיון דנקבות גופיה פסולים רק מדרבנן איך נגזר גזירה לגזירה לא ידעתי מה קא קשיא לך ודלמא הא גופא קמ"ל דב"ק העל"מ הוא רק מדרבנן ולכך לא גזרינן אטו נקיבות עכ"ל ושם בנוב"י מהד"ת חיו"ד סי' ק"י הביא מה דהקשה עליו תלמודו מסוגי' דסוכה