בית יחזקאל (מיכלסון) עח

ר"ה להטיח וז"ל הק' ר"ת דבפ"ב דסנהד' ד"כ קאמר כ"ע מאימתי מקב"ט הערום והמטה משישופה בעור הדג ותי' דשופה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים שמזיקין לישב עליה אבל שפיה דהכא אינו אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו עכ"ל הרי דבאמת מצינו דבגולמי כ"ע שמחוסר להסיר הקסמים הגדולים אז אינו טמא עד שישופס בעור הדג ושפיר מקשה בתוס' סוכה דלכאורה כיון שעשוי למלאות אין לך גולמי כ"ע דטהורים יותר מזה והוי כמו במיטה ועריסה ובאמת כבר תמה בראש יוסף שם דלמה הקשו התוס' מסנהדרין והא משנה ערוכה היא בכלים פט"ז מ"א המטה והעריסה משישופם בעור הדג וגם כת' שם דהרמב"ם בפ"ה מה' כלים ה"א כ' סתם משישופם בעור הדג ולא חילוק בין מאי שמסיר קסמין גדולים ובין מה שמחליקן ומלהיבן פני' לנוי וגם בפיה"מ כ' ור"ל משישופס משיכנס בעור דג ידוע החביב נקרא אלספון ימחקו בו הכלים וימריקם ויבהיקם הרי דפי' דמה ששנוי במשנה הנ"ל היינו לייפותם ואפ"ה אין טמא עד שיטיח בטינס עכ"ל עכ"פ אין כ"כ תימה על התוס' שהק' כאן דיהי' בכלל הגולמי כ"ע הטהורים אכן באמת כ' ודייקו בלשונם הטהור קצת תימה וכו' דהא לתומר הנושא אין כאן כ"כ תימא רבתא דהא נוכל ליישב ולומר דהוי כגולמי כ"ע הטמאים כמבואר בש"ס חולין ועי' בתוספתא כלים ב"מ פ"ב: היוצא לנו מזה מדברי התוס' דכיון דעשוי למלאות הו"ל גולמי כ"ע רק כיון דמבואר בגמ' בנקבות פסולה הרי דתשב כגולמי כ"ע הטמאים אכן לשיטת הרמב"ם הנ"ל דשל אשכרוע אף דהוי של עץ עכ"ז גולמי כלי אשכרוע טהור וכן בכלי עצם, והנה לפי טעמים המבוארים לעיל נראה בבירור דגם גולמי כלי אלמוג הוי כשל אשכרוע ועצם דטהורים ומה גם בגולמי כלי אלמוג העשוי למלאות דהי' הו"א בתוס' סוכה דגם בכלי עץ כמו בהא דנקיבות צריך להיות טהורים וכמו שמצינו במטה ועריסה וא"כ לכאורה אין אנו צריכין לטעמו של רש"י בהא דאלמוג משום דהוי פשוטי כלי עץ דהא נוכל לומר דטהורים משום דהוי גולמי כלי, אכן ז"א דדוקא בהא דנקיבות פסולה כיון דעדיין לא נתמלא שפיר הקשו התוס' דהוי גולמי כלי עץ דטהורים וכמו שסיימו כמו קתא דסכינא עד שלא שם הברזל עכ"ל אבל שם דהחותם כבר טבוע בטבעת א"כ לא הוי גולמי כלי וצריך להיות טמאה ולכך מוכרח רש"י לומר דטהורה משום דהוי פשוטי כ"ע והבן: ולפי"ז ל"ק קושי' גליון הש"ס דדוקא שם באלמוג דבלא חותם צריך להיות טהורה מטעם גולמי כלי אלמוג דהוי ככלי אשכרוע ועצם לכן שפיר תירצו בתוס' דבית קיבול העשוי למלאות ל"ה ב"ק דאי נאמר דהוי ב"ק וסמי החותם מכאן א"כ ממילא טהורה מטעם גולמי כלי אלמוג דטהורה וכמו הממ"נ של הגאון מקיטנא ז"ל הנ"ל אבל בסככה בנקיבות דהוי גולמי כ"ע דטמאים כהא דחולין הנ"ל שפיר מסיק הגמ' דהוי ב"ק ופסולה אבל שם באלמוג ממנ"פ טהורה או משום דשמי' בית קיבול והוי גולמי כלי אלמוג או משום דלא שמי' בית קיבול והוי כפשוטי כ"ע כנ"ל: איברא בתירוצו של הגאון מקוטנא זי"ע וכן בדברי זעירא כמוני נוכל רק לתרץ קושי' הגליון הש"ס הנ"ל מהא דאלמוג אבל אכתי דברי רבינו הרמב"ם ז"ל סותרים זא"ז בקושיות השבות יעקב הנ"ל דהא הרמב"ם בפ"ב מהלכות כלים הל' ג' לא מיירי לענין רק כ' בסתם עץ דלא הוי קיבול ומ"ש מהא דסככה בנקיבות כנ"ל אמנם נראה לי לתרץ בסברא דהא דכתבו דב"ק העל"מ לא שמיה ב"ק היינו באם כבר נתמלא הבית קיבול שם בחותם שכבר קבוע בב"ק אבל כאן בהא דחיצון דאכתי לא נתמלאו שפיר מסיק הגמ' דשמי' בית קיבול וכן מצאתי ת"ל מפורש יוצא מדברי השלטי הגיבורים בסוכה שם