בית יחזקאל (מיכלסון) עה

אסור וכ"ד הרמב"ם ז"ל והא דאיכא מ"ד אליבא דרב דדוקא בקינסא אוסר אבל נר מנר שרי אף דגם תשמיש מצוה אסור היינו דיש חילוק בין אותה מצוה. עצמה דמין במינו לא בטל אבל מצוה אחרת אסור כי מצוות מבטלות זא"ז עיי"ש בהר"ן וע"ז מקשה בגמ' מהא דמע"ש דאין שוקלין כנגדו דינר זהב לחלל מע"ש אחר נמצא חזינן דאף באותה מצוה עצמה איכא ביזוי מצוה וקשיא לרב דאמר מדליקין מנר לנר הלא הוא חייש לביזוי מצוה וס"ל דבאותה מצוה ליכא ביזוי מצוה ובמע"ש תנינא איפכא דגם באותה מצוה אסור וכן כוונת הגמ' להקשות לרב דוקא וקאמר הגמ' אא"ב דרב ושמואל פליגי בנר לנר אבל ע"י קינסא אסר שמואל הא לא תיהוי תיובתא היינו דלרב לא תיהוי תיובתא דהא גם בנר לנר דהוא באותה מצוה בעצמה ועכ"ז אוסר רב וא"כ גם במע"ש אף דהוא אותה מצוה מ"מ אסור ולשמואל ג"כ לא קשה אף דשמואל מתיר מנר לנר ובמע"ש אסור גם באותה מצוה מ"מ ל"ק כלל די"ל כדברי הפני אריה דדוקא בנר חנוכה מתיר שמואל משום דסובר וכי נר קדושה יש בה אבל במע"ש דיש בה קדושה אסור אלא אי אמרת ע"י קינסא נמי שרי שמואל ופלוגתי' במדליק ע"י קינסא אבל מנר לנר מתיר רב להדליק כיון דהוי באותה מצוה כנ"ל א"כ קשה מהא דמע"ש על רב דשם חזינן דגם באותה מצוה אסור (ושמואל י"ל דאין קושיא משום דכאן בנ"ח אין בה קדושה כנ"ל או י"ל דגם לשמואל קשה כיון דשמואל מתיר אף בקינסא כיון דאין בה קדושה א"כ עכ"פ שם יש להתיר אף דמע"ש יש בה קדושה הא גם הדינרי זהב יהי' נשארים בקדושה כסברת הזרע ברוך והבן) ועל זה מתרץ גזירה שמא לא יכוין משקלותיו ולכך אסור שם אליבא דרב גם באותה מצוה י ודו"ק: ולפי"ז לא קשה קושית הפני אריה הנ"ל דשאני נ"ח דאין בהם קדושה אליבא דשמואל דהא לפי פי' זה אין הקושיא על שמואל שמתיר בקינסא ובמע"ש אסור אף שדומה לקינסא כפירש"י ז"ל שם ד"ה אי אמרת רק הקושיא הוא לרב דמתיר בנר לנר כיון דהוי אותה מצוה ובמע"ש אסור אף דהוי באותה מצוה וכן מיושב קושיית הזרע ברוך שהקשה דבמע"ש צריך להיות מותר אף לשמואל כיון דישאר בקדושה דהא לפי פי' זה הכוונה דכיון דמנר לנר אוסר רב א"כ הא לא תיהוי תיובתא ואין הקושיא מקינסא וא"כ דומה ממש מע"ש לנ"ח דגם בנ"ח סופו דנשאר בקדושה כנ"ל ולפי"ז מיושב פסקו של הרמב"ם ז"ל דלשיטתו דהוא סובר כרב דאסור להשתמש לאורה אף תשמיש של מצוה ומתיר להדליק מנר לנר וצ"ל כתירוצו של הר"ן לשיטת הרמב"ם ז"ל דשאני מנר לנר כיון דהוי אותה מצוה ומב"מ לא בטיל אכן קשה מהא דמע"ש דהוי ג"כ אותה מצוה וע"כ צ"ל דשם אסור אף באותה מצוה כתי' הגמ' אליבא דרב גזירה שמא לא יכוין משקלותיו ולא ישאר בקדושה ושוב לא קשה על הרמב"ם דסובר בקינסא אסור ובגמ' אמרינן אי בקינסא אסור הא לא תיהוי תיובתא ואין צריך לומר משום גזירה דשמא לא יכוין משקלותיו זה אינו דדוקא אם הי' מפרש הרמב"ם כפירש"י ז"ל דהדמיון היא לקינסא אבל לפירוש זה כוונת הגמ' היא אם נימא בקינסא אסור שמואל וממילא רב אוסר אף בנר לנר א"כ הא לא תיהוי תיובתא היינו התיובתא לא תיהוי על הא דנר לנר דאוסר רב אבל כיון דפסק הרמב"ם ז"ל דמנר לנר מותר א"כ אדרבה הא תיהוי תיובתא כקושי' הגמ' אשר מוכרחין אנו לתרץ הא דמע"ש דוקא משום דשמא לא יכוין משקלותיו כנ"ל ומצאתי כי ת"ל כוונתי קצת לדברי הס' ברכת דוד שבת דכ"ב אכן לפ' דבריו דחוק מאוד מה שפי' הא לא תיהוי תיובתא לרב רק לשמואל עיי"ש אכן לפי דברינו ניחא ת"ל ומיושב קושי' המפרשים כנ"ל ופשוט י"ל דלכך מוקי הרמב"ם משום שמא לא יכוין משקלותיו לפי שראיתי בס' עט סופר כלל מ"ת פ"א