בית יחזקאל (מיכלסון) עד

וכשאני לעצמי תירצתי ת"ל קושי' הב"י באחת מתשובתי שכתבתי לידי"נ הגאון מו"ה הלל שי' אבד"ק לובלין בחנוכה שנת תרנ"ג בהיותי אבד"ק ק"ב בהקדם קושי' שו"ח אבני צדק תאו"ח סי' ק"י לדברי הר"ן שבת דכ"א דהי' ד' ימים למקום שהי' שמן וד' ימים חזרה והי' נצרך שמן על שמונה ימים הלא בתוך ח' ימים הוא שבת ולא הותר לילך והי' צריכין לילך אחר שמן ולהביא בכלות ט' ימים עיי"ש וכן התעורר בזה בס' חידושי מהרצ"א בעהמח"ס בני יששכר עיי"ש וא"כ י"ל בהקדם תי' הב"י דתיכף נתמלא הפך בלילה ראשונה רק דמקשים ע"ז עיין בפר"ח או"ח סי' תר"ע אכן להנ"ל ניחא דבאמת הי' צריכין שמן לט' ימים וגם בליל ח' נתמלא על ליל ט' לאשר שבתו בדרכם ביום השבת, וליל ט' אין אנו מדליקין דהא הנס על ליל ט' הי' על ליל ח' כנ"ל שוב מצאתי בפנקס שלי מימי ילדותי שכתבתי בהא דפתילות ושמנים וכו' אין מדליקין בהם במקדש ראיתי להגרע"א בגליון הש"ס שהקשה דל"ל שמנים הא ממילא במקדש אין מדליקין אלא בשמן זית ועי' תירוץ בהגהות מצפה איתן בש"ס ד' ווילנא וראיתי בילקוט פ' תצוה סי' שע"א דלא גרס שמנים וניחא שפיר וכ"ה ברמב"ם פ"ג מהל' תמידין ומוספין הל' ט"ו וכן משמע גרסת המאירי שבת ועי' בהגהות חשק שלמה ועי' בס' קרבן תודה שבת שם: ואגב אתן לפניו מה שנתחדש לי ת"ל בענייני דיומא הרמב"ם בפ"ד מהל' מגילה וחנוכה כ' וז"ל ומותר להדליק נ"ח מנ"ח וכ' הראב"ד ז"ל אפילו ע"י קינסא שרי וכתבו המפרשים דדעת הרמב"ם ז"ל דאסור ע"י קינסא משום דפוסק כמ"ד דשמואל מודה בקינסא דאסור משום ביזוי ולא פליגי כ"א מנר לנר ומשום אכחושי והנה הלח"מ תמה על הרמב"ם ז"ל דאמאי כתב בפ"ג מהל' מע"ש דטעמא דאין שוקלין כנגדו משום שמא לא יכוין משקלותיו הא בלא זה אסור מטעם ביזוי כדמסקינן בגמ' דאי בקינסא אסור בלא"ה א"ש גבי מע"ש דאסור והא דמוקי הגמ' שמא לא יכוין משקלותיו היינו אם נימא דבקינסא ג"כ שרי שמואל עיי"ש ועיין בזה מה שכתב דודי זקני הגאון שר התורה קדוש ישראל בס' דברי ר' משולם ת"ב דף ס"ז הוא בנו של זקני הגה"ק רשכבה"ג בעל חכם צבי זי"ע ונלענ"ד ליישב דלהרמב"ם ז"ל הי' פירוש חדש בגמ' דידן והקושיות שנאמרו במפרשים הביאו לרבינו הרמב"ם לפרש באופן אחר כאשר אבאר דהכי איתא בגמ' שם אתמר רב אמר אין מדליקין מנר לנר ושמואל אמר מדליקין וכו' יתיב האי מרבנן קמיה דראב"א ויתיב וקאמר טעמא דרב משום אכחושי מצוה וכו' א"ב לאדלוקי משרגא לשרגא וכו' מתיב ר' איויא סלע של מע"ש אין שוקלין כנגדו דינר זהב אפילו לחלל עליו מע"ש אחר אא"ב כי פליגי רב ושמואל מנר לנר אבל ע"י קינסא אסר שמואל הא לא תיהוי תיובתא אלא אי אמרת ע"י קינסא נמי שרי הא תיהוי תיובתא אמר רבה גזירה שמא לא יכוין משקלותיו וקא מפיק להו לחולין וראיתי בס' פני ארי' בתי' שבת בסוגיא דידן הקשה דמאי פריך הגמ' ממע"ש נימא דוקא בנר שרי אפילו ע"י קינסא משום דלית בה קדושה לשמואל לשיטתו דאמר לעיל וכי נר קדושה יש בה משא"כ בסלע של מע"ש דאית ביה קדושה מודה שמואל דאסור ועיי"ש שתי' בדוחק גדול ובס' זרע ברוך למס' שבת שם הקשה בהא דקאמר הגמ' שם אא"ב וכו' אבל ע"י קינסא אסר שמואל הא לא תיהוי תיובתא הא אף נאמר דבקינסא אוסר שמואל מ"מ במע"ש צריך להיות מותר דדוקא בקינסא אסור להדליק משום דהוי ביזוי מצוה ואע"ג דהוי צורך מצוה כיון דבשעת מעשה לא איתעביד מצוה דהא זה הקינסא אין סופו להיות קודש אבל גבי סלע של מע"ש במה ששוקל סופו דהוא עצמו יהי' קודש אם יכוין משקלותיו וצריך להיות מותר ולענ"ד ליישב עפ"י שיטת הרמב"ם ז"ל דהנה הר"ן ז"ל כתב דהא דסובר רב אסור להשתמש לאורה היינו אף תשמיש של מצוה