בית יחזקאל (מיכלסון) עב

דתני פו"ש שאין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין במקדש היינו לענין שמנים שיש בהן תערובת שמן זית דמשום חיוב שמן זית למנורה י"ל דמותר גם באיכא קצת שמן זית ולכן יליף מקרא דלהעלות נר תמיד וכדי שלהבת עולה מאלי' ולא ע"י דבר אחר וכפירש רש"י דתהא צריכה תיקון והטיה דהא כיון דגם בתערובת שמן זית אינו דולק יפה אין השלהבת עולה מאיליה ואינו נר תמיד וממילא מיושב קושית התוס' שם ד"ה שמחת שהקשה הר"י דמאי פריך ממכנסי הכהנים מהמיניהם הלא היו בהן פשתן וכו' וטוב לפתילה דהוי ככרך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו ובשבת היא דאסור שמן ידליק בעיניה אבל במקדש לא שייך הך גזירה עיי"ש ולשיטת הרמב"ם ודעימיה ניחא דהא גם בפתילה ע"י תערובות אינו דולק יפה ואין להדליק גם במקדש דבשלמא לשיטת רש"י דדולק יפה ורבה דאוסר הוא משום גזירה שידליק בעיניהו שפיר הקשה התוס' דבמקדש יש היתר ע"י תערובות דהא אין גזירה במקדש והמיניהם הוי ע"י תערובות צמר ופשתן אבל אם נאמר דרבה דאוסר הוא משום דגם ע"י תערובות אינו דולק יפה ואינו נמשך אחר הפתילה א"כ האי טעמא שייכא במקדש לאסור ושפיר מקשה הגמ' מהא דתנן מבלאי מכנסי הכהנים והבן: והנה ראיתי בצל"ח בשמעתין בהא דאמר ש ר"ה פו"ש שאמרו חכמים וכו' אין מדליקין בהן בחנוכה שכתב הא דקא דייק שאמרו חכמים ולא קאמר סתם שאין מדליקין נראה דלעיל קאמר רב ברונא חלב מהותך וכו' אדם נותן וכו' אבל אינו מהותך לא דגזרינן אפילו נתן בתוכו שמן ולא קשיא הא הוי גזירה לגזירה מהותך אטו שאינו מהותך שמא יטה וי"ל דגזירה פשיטא היא כמו שכתבו בתוס' דף כ"ג ע"ב ד"ה גזירה בתוס' ישנים כאן ולהכי אתי לאשמועינן לענין חנוכה דדוקא אותן שאמרו חכמים ותו לא דלענין שבת גזרינן וכו' שמא יטה אבל לענין חנוכה מותר דאין אסור אלא מה שאמרו חכמים אבל חלב שלא מהותך שנתן לתוכו שמן כ"ש הוי גזירה לגזירה וכו' ע"ש וכן ראיתי בס' עץ הדעת טוב בחי' שבת בשם המהרי"ט ז"ל שמקשה למאי שכתבו בתוס' לעיל דבמקדש שרי תערובת דלא גזרינן ומהכ"ת נגזור בחנוכה עיי"ש ובאמת מבואר בצל"ח שהבאתי דבחנוכה בחול אין איסור ע"י תערובות שמן טוב, וראיתי בהגהות מלא הרועים בשבת בשמעתין בש"ם דפוס ווילנא שנסתפק בזה אי אסור בנ"ח ע"י תערובות ומשמע במפרשים דגם לשיטת הרמב"ם ודעימיה דגם בתערובות אינו דולק יפה אפ"ה לא גרע כ"כ כמו באם לא היו תערובות שמן טוב וכ"כ בס' בית הלוי בחידושיו לחנוכה סוף פ' ויגש וא"כ מיושא שפיר קו' על רמב"ח דלימא הטעם דאוסר במקדש משום דכבתה זקוק לה ז"א דהא כיון דע"כ מיירי רמב"ח בתערובת שמן טוב דאל"כ ממילא אסור משום דבעינן שמן זית וכיון דאיכא תערובת שמן טוב ליכא חששא דכז"ל כמ"ש הצל"ח בנ"ח ולכך אמר מקרא דנר תמיד כנ"ל דהא אף דחשש רחוק הוא שיכבה משישכח להדליקו שנית עכ"ז כיון דאינו דולק יפה כ"כ אינו נר תמיד דדילמא יצרך לתיקון והטיה ואין שלהבת עולה מאיליה כנ"ל והבן: עכ"פ יוצא לנו מזה דבמנורה בעינן די בשמן זית קצח דאל"כ קשה בהא דרמב"ח דממילא אסור במקדש משום דלא הוי שמן זית וע"כ דבאיכא שמן זית קצת בתערובת כשר למנורה רק דשם הוי איסור דאכתי כיון דשאר השמן הוי שמן פסול ולשיטת הרמב"ם אינו דולק יפה וא"כ יבא לתיקון והטייה והתורה. אמרה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאילי' וא"כ בהא דנס חנוכה כיון דהשמן שנתוסף משמים ע"י נס ג"כ הוי שמן זית דאינו צריך לתיקון והטייה ודולק יפה וא"כ אין בזה איסור מקרא דלהעלות נר תמיד רק דכל החסרון הוא דשמן היורד מן השמים לא נקרא שמן זית ע"ז שפיר כתב כ"ת דאם נשאר שמן