בית יחזקאל (מיכלסון) עא

שלכדה"נ ג"כ אינו חשיב הנאה וממילא מללה"נ אבל ר"ה דסובר כר"א בעירובין דף ל' דהאוסר ע"ע ככר אין מערבין בו והקשה שם בתוס' הא אין מערבין אלא לדבר מצוה ומללה"נ אבל באמת משום זה י"ל דר"ה סובר מלה"נ ומכאן ראי' ולתרץ קושי' התוס' בעירובין שם דכיון דחזינן דר"ה סובר אין מדליקין וקשה הא בש"ש יהי' מותר להדליק כיון דדולק יפה ועכצ"ל כיון דכתיתי מכת"ש ואי דנימא הואיל א"כ חוזר לטיבלי' ויהי' אסור בהנאה דהא לר"ה מלה"נ אבל רב דסובר מללה"נ והוא יתרץ שם בעירובין כתי' התוס' ולכך מדליקין ול"ק דכמ"ש כיון דשייך לומר כנ"ל וא"כ שוב ניחא לומר כתי' הפנ"י דהא דרמב"ת לענין שמנים במקדש מיירי לענין ש"ש דג"כ אסור משום דכתותי מכ"ש ובמנורה בעינן להעלות נר תמיד ובעינן שיעוריה אבל זה דוחק ועיין בתשובתי בתו"מ שנה רביעית ח"ד סי' י"ח: עוד הק' המפרשים דלמה אמר רמב"ת הטעם משום שנאמר להעלות נר תמיד דילמא משום דכבתה זקוק לה כמו בנר חנוכה דר"ה יליף נר חנוכה ממנורה ועי' בפנ"י לקמן ע"ד רש"י ד"ה כבתה דמשום פשיעה אכתי י"ל כהנים זריזין הם ולא פשעו אבל לפמ"ש התוס' ד"ה ומותר משום שכחה י"ל דגם שייכי שכחה ובמנורה בוודאי כבתה זקוק לה כמבואר במנחות דף פ"ת ע"ב נר שכבתה נדשן השמן נדשן הפתילה כיצד עושה מטיבו וכו' איברא דראיתי בס' אגודות איזוב בחידושיו לשבת שתי' עפ"י שיש לדקדק בהא דתני רמב"ת אין מדליקין במקדש ולא נקט אין מדליקין במנורה דהא קרא במנורה קאי והאריך עוד בקושיות ודקדוקים ומשום זה הסיב כוונת רמב"ת דמיירי לענין שאר נרות דהוי במקדש כמבואר במס' תמיד פ"א משנה א' שהי' נרות דולקים במקדש בכמה מקומות זולת המנורה שבהיכל וגם באלו הנרות בעינן דומיא דמנורה שתהא שלהבת עולה מאיליה דיגזרו נרות דמקדש אטו מנורה שלא לבוא להדליק במנורה בשמנים שאין שלהבת עולה מאיליה ומביא ראיה דתנד"א פ"ט גבי דבורה שזכתה לנביאים בשביל שעשאתה פתילות עבות לביהמ"ק המשכן שבשילה ובנרות מנורה לא שייך כן דקיי"ל שנותן לוג שמן ובלילי טבת דקות ובתמוז עבות וגם למ"ד דחיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה אין מתנדבין למנורה ועי' תוס' ר"ה דף ז' ע"א וא"כ מיושב הכל דכיון דלא מיירי במנורה א"כ לא בעינן שמן זית דוקא וליכא טעם דכבתה זקוק לה ע"ש ואם כי דבר מושכל דיבר והאריך עפ"י אופן זה ליישב כל הקושיות אבל קשה לחדש פירוש חדש בהא דרמב"ת והבין שוב ראיתי בהגהות מצפה איתן שחי' ג"כ כן דמיירי בשאר נרות שבבהמ"ק עיי"ש: לכן נראה לי דהנה מבואר שם בגמ' בשמעתין בעי מיניה אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מה שיתן לתוכו שמן כל שהוא וידליק וכו' א"ל אין מדליקין מ"ט לפי שאין מדליקין ופרש"י ד"ה שמן כ"ש ששמן הניתן בתוכה ממשיכו לאתר הפתילה עכ"ל, א"כ שיטת רש"י דאם יש תערובות שמן טוב אז דולק יפה ואיסור הוא רק משום דגזרינן אטו שידליק בעיניהו עיי"ש ברש"י ד"ה לפי שאין מדליקין אכן הר"ן כתב הטעם לפי שאין דולקין היטב ועיי"ש במאירי שכתב וז"ל אפילו בתערובת שמן אסור ואעפ"י שע"י תערובת נמשך אחר הפתילה גזירה שמא ידליק בהם בלא תערובת וגדולי המחברים שאף ע"י תערובת אין נמשכים ותראה דהכי א"ל מ"ט לפי שאין דולקים ולדעת הראשון גרסינן לפי שאין מדליקין וכו' עיי"ש וכן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות שבת הל' ט' דאף אם נתן שמן כשר אינו דולק יפה וזה טעמו דרבה דאוסר וכתב המ"מ דגרסת הרמב"ם הוא לפי שאין נדלקין ומבואר שם בלח"מ דגם גבי פתילה אינו דולק יפה בתערובת עיי"ש וא"כ לשיטת הרמב"ם וגדולי המחברים שבמאירי והר"ן מיושב קו' הפנ"י והצל"ח בהא דרמב"ת