בית יחזקאל (מיכלסון) ע

מאין לכן אמר ה' נתן לכם מטמון ואח"כ כספכם בא אלי ויש לפרש להנחיל אוהבי יש שהקב"ה מנחיל לאוהביו קצת בדרך הטבע והוא ענין נחלה ואח"כ ואוצרותיהם אמלא שתחל הברכה על היש וכו' עיי"ש ועיין בס' בכור שור ברכות דף מ' ע"א ובשו"ת מהר"י אסאד חאו"ח סי' ר' וסי' ר"א ובשו"ת מחנה חיים חחו"מ סי' י"ט ובהגהות דודי זקני הגאון ר"ב פרענקיל או"ח סי' ע"ר: אכן גוף תירוצו דכ"ת אינני מבין דאם נאמר דשמן היורד מן השמים לאו שומן זית הוא א"כ גם בנשאר קצת ביום הראשון ומזה נתמלא הפך אכתי נימא דשמן שנתוסף בנס הוי שמן היורד מן השמים ולא שמן זית הוא הן אמת דיש לומר דאין מהצורך שיהי' כל השמן שבמנורה רק דדי באם הי' קצת שמן זית והשאר משמנים אחרים וכאשר אבאר דהנה איתא בש"ס שבת דף כ"א ע"א תני רמי ב"ח פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש שנאמר להעלות נר תמיד הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא עולה ע"י דבר אחר תנן מבלאי מכנסי כהנים מהמיניהם הי' מפקיעין ומהן מדליקין שמחת בית השואבה שאני וכו' והקשה הצל"ח בשמעתין צ"ע הא דנקט בשמנים דפסול במקדש הא לא כשר במקדש אלא שמן זית בלבד עכ"ל דהניח בצ"ע ובאמת הרמב"ם בפ"ג מהלכות תמידין ומוספין הל' ט"ו כתב רק לענין פתילות עיי"ש ולא הביא שמנים והוא וודאי משום קושיא הנ"ל ועי' מה שתירץ בהגהות הרש"ש בש"ס דפוס ווילנא ובהגהות חשק שלמה שם ועי' בחידושי מהרי"ט למס' שבת שוב ראיתי בפנ"י לקמן בהא דר"ה דפתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה שהקשה תינח בשמנים דאסורי בשבת משום שמא יטה לפי שאין דולקים יפה שייך ל לאוסרן בחנוכה אף בחול אלא בשמן שריפה וכו' אין שום טעם לאסור בתנוכה וכתב די"ל טעם אחר דשמן שרפה אסור להביאו לבית הפסול או להפסידו וכיון דקיי"ל דמותר שמן שבנר חנוכה עושה לו מדורה בפ"ע ושורפו הרי מפסידו ומביאו לבית הפסול ומתוך מה שכתבתי נתיישב לי הא דתני רמב"ח לעיל פו"ש שאין מדליקין בשבת אין מדליקין במקדש ולכאורה שמנים כדי נסבא דהא אין מדליקין במקדש אלא בשמן זית בלבד ולפי מה שכתבתי א"ש דאחי למעוטי ש"ש דאין מדליקין במקדש דאפילו למ"ד טומאה הותרה בציבור ושרי להדליק בטומאה אפ"ה אסיר להדליק ש"ש במקדש משום שמביאו לידי פסול שאסור בהנאה ולהשתמש לאורה עכ"ל הרי דהקשה קושיא זו דל"ל פסול במקדש הא ממילא אסור משום דבעינן שמן זית אבל אינני מבין תירוצו דמוקי בש"ש א"כ אין הפסול מטעם המבואר בגמרא מקרא דלהעלות נר תמיד הא ש"ש באמת דולק יפה והוי נר תמיד ועי' בהגהות רצ"ח שהקשה על גוף הגמ' כן הא בכלל זה הוי ש"ש ודולק יפה ובאמת יש ליישב כמו לר"ה דאוסר בש"ש: איברא דחשבתי לתרץ עפ"י דרכו בקודש של הגאון פנ"י ז"ל דהנה יש ליישב קושייתו על ר"ה דלמה אין מדליקין בש"ש בחנוכה בחול עפ"י מה דמקשין המפרשים למה לרב מדליקין בכל השמנים הא בש"ש כתותי מיכתת שיעוריה אכן יש ליישב עפי"מ שכתבו המפרשים דלא שייך כחותי מכת"ש משום הואיל אי בעי הי' מיתשיל עלי' אכן אכתי קשה דאי מיחשיל עלי' יהא הדרי' לטיבלי' וטבל אסיר בהנאה אכן קיי"ל מצוות לאו להנות ניחנו ועי' בפתיחה לס' ים התלמוד מש"ב הגאון מט"ג ז"ל והנה רב מצינו דאית לי' מללה"נ עפ"י סברת הפרמ"ג בפתיחה לאו"ח ח"ד אות ז' דשלא כדרך הנאתן שוה למללה"נ ועי' בשו"ח ארץ צבי באו"ח סי' ל' בזה ויעיין שם בשם הכו"פ סי' פ"ז דשלכדה"נ ונטלפ"ג שווין ורב דסובר בע"ז דף ס"ח ע"ב דנטלפ"ג מותר א"כ לדידי