בית יחזקאל (מיכלסון) סט

הזוה"ק אז התירוץ יוכל עמוד מפני היש חולקים על הטו"ז ה"ה בס' אפיקי יהודא דרוש י"ט מי מריבה אות י"ג דאחר שהביא דברי הטו"ז ז"ל כ' ואני אומר כי גם היא ראה או ידע דברי הזוה"ק ועכ"ז קושייתו כתועפות ראם לה כי ז"ל הזוה"ק פ' יתרו פסוק לא תשא ר"ש פתח ויאמר אלי' אלישע וכו' מה יש לך בבית אמר לה אלישע כלים אית לך על מה דתשרי ברכתא דקב"ה דתנינן אסור לי' לב"נ לברכא על פתורא ריקניא מ"ט משום דברכתא דלעילא לא שריא באתרא ריקניא וכו' עכ"ל וכו' והנ"מ כי הברכה להתוספת אשר ביד האיש האלקי איננו חל זולת על דבר מה לא על פתורא ריקניא כי בהיות איזה דבר נמצא יוכל האדם המאושר לצוות עדי המעט אשר לפניו יפרוץ לרוב אבל על פחורא ריקניא אין מקום שתחול עליו ברכתו כי לא אל הוא שיברא בריאה חדשה אבל ענין הניסיי המיוחד אשר עניינו לא שייך בלתי לה' לבדו אין מציאות דבר מה צריך אליו יתבייש להיותו התחלה אל הרבוי כי הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצוות הארץ ה' בורא קצוות הארץ וגו' כלומר ברא יש מאין מוחלט וכו' הוא הדבר אשר דיבר הקדוש רשב"י שאלישע אמר כלים אית לך על מה דתשרי ברכתא דקב"ה כלומר השפע התוספת המתואר בשם ברכה לדעת הרמב"ן איננה שורה רק על דבר מה אבל הענין הנסיי המיוחד לו ית' לבדו ומהנבראים אין איש עמו חלילה לנו לומר שאי אפשר מציאותו רק בשיש לו על מה שיחול כי זה ניגוד לאמונת החידוש אבל נאמין כי הבורא העולם בכללו יש מאין אין בו ולא בפעולותיו שינוי והוא כל יכול לחדש ולברוא גם עתה יש מאין ובזה צדקו הב"י וגדולי האחרונים בקושייתם בנס חנוכה למה קבעו ח' ימים וכו' ולא ניחא להו ליישב שאלתם עם דברי הזוה"ק דאמורים רק בענין חלות הברכה ע"י מעשה איש האלהי, אבל במעשה דחנוכה שהי' פך השמן גנוז וטמון נכנס מעין כל תי רק שרצון הקב"ה הי' שידלק שמונה ימים לא יבצר ממנו ית' כל לעשות גם בריאה יש מאין וא"כ יכול להיות שנדלק ביום הראשון לגמרי ועכ"ז הי' שמן בפך מצד כח הבריאה אשר לו יתבייש עכ"ל וראיתי בס' ייטב פ' לך דף כ"ז ע"ב שמביא משו"ת אמרי אש דסובר כשיטת אפיקי יהודה ומביא לפרש הקרא אשא עיני וכו' מאין יבוא עזרי וע"ז אמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ דייקא יש מאין דאם העזר הוא מה' ולא ע"י נביא רק בנס אז הוא מאין עיי"ש הן אמת דראיתי בס' ייטב לב פ' מקץ דקי"ג ע"א דמביא דברי האפ"י וכ' ואני אומר הן אמת כדבריו כי השי"ת וודאי ביכלתו לעשות גם מבלעדי דבר מה ועכ"ז צדקו כאן דברי הטו"ז עפימש"כ הוא עצמו שם וז"ל ונאמר כי כמו שהחליטו חז"ל לא עביד קב"ה למגנא כלומר אם אפשר שתמשך הפעולה המכוונת ממנהג העולם וטבעו א"צ נס עפ"י שידוד מערכה ה"ה והוא הטעם אם אפשר שתמשך איזה פעולה מכוונת ע"י טבע מיוחד אשר בסגולת אדם המאושר והוא לחול הברכה על דבר מה אז אין הנס המיוחד צריך לעורר ע"י בריאה חדשה כי גם בזה אמרי' לא עביד קב"ה ניסא למגנא עכ"ל ולפי"ז יותר מסתבר לומר שהי' נס ביום א'. כי נשאר דבר מה וע"ז חל הברכה בשאר הימים מלומר שלא הי' נס כלל ביום א' וחל הברכה על יש מאין כי ל"ל להקב"ה לעשות נס כזה לברוא יש מאין בשאר הימים אם אפשר לעשות נס שאינו גדול כ"כ היינו שיהי' הנס גם ביום א' על בחי' יש שישאר דבר מה וכו' עיי"ש וכפל דבריו בפ' מקץ דקי"ח ע"א ועיין בשו"ח כתב סופר חאו"ח סי' קל"ו שכ' והענין שאנו בה בדברת הטו"ז ע"פ הזוה"ק וכו' אמרתי בפ' השבוע אלקיכם נתן לכם מטמון כספכם בא אלי דהול"ל איפכא כספכם בא אלי ומה שמצאתם כסף איש בפי אמתחתו ה' נתן לכם מטמון ולדברי הזוהר א"ש דאין הקב"ה נותן ברכה אלא במה שיש כבר בעולם ואילו הי' לוקח הכסף תחילה לא הי' נותן ה' מטמון יש