בית יחזקאל (מיכלסון) סז

בשמי בס' המאסף שנה שניה סי' קנ"ח והבן: **(טו)** ולענ"ד להביא ראי' לשיטת זקיני הב"ח ז"ל דהנה זקיני במקנה בשמעתין בתוס' ד"ה כל המצות וכו' כ' וז"ל בירושלמי פריך אמאי לא תני חלה וכו' לפי שאינה בעיסת נכרים נראה דסוגיא דידן לית לי' הך סברא דאל"כ מאי מקשה והרי תפילין ופ"ח דכתי' בהן ביאה דע"כ הקושיא דהוי לי' למיתנייהו במתני' כמ"ש תוס' והרי אינו בנכרים דכשנולד בשל נכרים אין בו קדושה וצ"ל דלא חש סוגיא דידן לקושי' הירושלמי משום דס"ל דחלה אינה חובת קרקע כמו לקט שכחה ופיאה וכו' שהחוב הוא מוטל על בעל הקרקע אבל בחלה דאין החיוב עליו אלא בשעת גילגול הו"ל כחובת הגוף, וכי בשביל שהחיוב הוא בתבואה הגדילה על הקרקע יחשב תיבת קרקע וכו' עיי"ש ובאמת כסברת זקיני המקנה דתלה חשב כחובת הגוף כ' גם בתוס' ד"ה כל בטעמא דגזרו על החלה בכל מקום טפי מתרומה ומעשר לפי שהחלה דומה יותר לחובת הגוף עיי"ש ואשר משום זה הקשה העצמות יוסף דא"כ מאי הוקשה לירושלמי מחלה לישני דחלה הוי כחובת הגוף עיי"ש מה שתירץ, אבל כל זה לירושלמי אבל ש"ס דילן סובר באמת דלכך לא תנא חלה משום דהוי כחובת הגוף וכעין קושיות זקיני המקנה ראיתי שהקשה בס' עצמות יוסף בהא דמקשה הגמ' והרי תפילין ופ"ת וז"ל ויל"ד נימא דה"ק כל מצוה התלויה בארץ שחייבים בה גוים וישראלים אינו נוהג אלא בארץ ולהכי תפילין ופ"ח אע"ג דכתי' בהו ביאה נוהג גם בחו"ל שאינו בגוים דהא בכה"ג תירצו בירושלמי אקושיא דחלה עיי"ש מה שתירץ אכן לפי דברי זקיני המקנה דש"ס דילן חולק על הירושלמי יש ראי' לשיטת הב"ח ז"ל דמדמקשה הגמ' והרי תפילין ופ"ת דליתנייהו במתניתין אף דאינם בעכו"ם ע"כ גם חדש דאיתני במשנה אינו בעכו"ם כנ"ל, אכן יש לדחות דאין ראי' די"ל דקושי' הגמ' והרי תפילין דבח"ח נוהג ופ"ת קאי על הת"ק וכמו שדחה הב"ח ז"ל ראיות התוס' כנ"ל: **(טז)** הן אמת דבלא זה לכאורה אין ראי' להב"ח דהנה בס' עצמות יוסף הקשה על קושית הגמ' והרי תפילין ופ"ח וז"ל אע"ג דלעיל בסוגיא דמ"ע אסיקנא דאין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנא' בו חוץ וכו' ומצינן למימר הכא תנא ושייר וכו' עיי"ש ולענ"ד לתרץ דהנה בתוס' ד"ה הרי תפילין פירשו דפריך שפיר דהוה ליה למיתניה במתני' חוץ מתפילין ופ"ח אכן ראיתי להגאון פ"י ז"ל שכ' לפרש דמקשה הכא בפשיטות מתפילין דודאי נוהג מן התורה בין בארץ בין בחו"ל מדאיתקש תפילין לת"ת כדאיתא לעיל לענין מעשהז"ג וקי"ל אין היקש למחצה וכיון דפשיטא לן בין בארץ ובין בחו"ל דלא כתי' בה ביאה וכתיב נמי כי היא חייך ואורך ימיך א"כ פשיטא דתפילין נמי נוהג בח"ל ומקשה שפיר וכן לענין פ"ח לא ידענא למה הוצרכו התוס' לכך דאיירי מדרבנן דהא ודאי נוהג מדאורייתא דהא קדשו בכורות במדבר ותנינן נמי במשנה פ"ק דבכורות וכו' ור' יוחנן אמר התם להדיא דקדשו בכורים במדבר ושוב לא פסקו ומייתי מקרא דכתיב לי יהי' בהווייתן יהי' ומקשינין והכתיב והיה כי יביאך והעברת ומשנינן כדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ וא"כ היינו ממש כסוגיא דמקשה הכא דע"כ ביאה דכתיב בפטרי חמורי' נוהג אף בחו"ל א"כ כל היכא דכתיב ביאה נמי איכא למידרש כדתנא דבי ר' ישמעאל וכו' והשתא דאתינן להכי מה"ט גופי' מקשה נמי שפיר מתפילין דהא הך ביאה דכתיב בתפילין היינו בפ' דוהיה כי יביאך וקאי נמי אפטרי חמורים דכתיב ברישא דקרא מקמי תפילין וכיון דע"כ דרשינן להאי קרא לכדתנא דבי ר' ישמעאל משום פטר חמור א"כ ממילא דה"ה לתפילין וכו' ובחידושי הריטב"א ז"ל מצאתי שכ' בשם התוס' דמייתי מירושלמי