בית יחזקאל (מיכלסון) סו

שבכליהם עד ט"ז בניסן על ש"ס ר"ה דף י"ג עומר שהקריבו ישראל וכו' מעיקרא לא אכלו דאקריבו עומר וכו' דקשה הא כאן אמר הגמ' דמש"ה לא אכלו מעיקרא משום דלא הוי צריכי וא"כ מנ"ל דאקריבו עומר וכ' שם הגאון בנוב"י דהשואל טעה טעות גדול ואין כאן שום קושיא ות"ד דהכא דייק הש"ס מדלא אכלו מעיקרא והתם דייק הש"ס מהא דאכלו ממחרת הפסח דת"ל דאסור לאכול משום חדש דהתם ס"ל להש"ס בפשיטות כמ"ד מושב בכ"מ שאתם יושבים משמע ומה שאמר הש"ס שם מעיקרא לא אכלו סירכא דלישנא דפשטא דקרא נקט שאותו יום אכלו מעיקרא לא אכלו אבל עיקר ההלכ' שהקריבו עומר מדאכלו אותו יום עכת"ד, אבל לענ"ד במחכ"ת לא ידעתי איך משווה שם להגאון או"ת טועה דודאי כל עיקר הקושיא של האו"ת הוא ממה דבש"ס ר"ה שם אמר מעיקרא לא אכיל וס"ל להאו"ח דמזה הוא דדייק הש"ס דאל"כ הוא שפת יתר לגמרי ואין לומר ע"ז שסרכא דלישנא הוא ובלי ספק דאשתמיט באותו שעה מהגאון נוב"י דברי זקיני הב"ח יו"ד סי' רצ"ג הנ"ל ודברי זקיני הגאון רבן של ישראל התוס' יו"ט בתשובת גאוני בתראי סי', א' ודברי הטו"ז והש"ך ביו"ד שם שכולם כאחד הקשו ל"ל להש"ס לדייק ממעיקרא לא אכיל ולא מגוף הקרא מדאכלו וע"ש בדברי קדשם שתירצו בזה ולכל הפירושים דשם נופל קושית האו"ת הנ"ל מנ"ל לדייק הא י"ל דלא הוי צריכי כדאמר הש"ס הכא, וצ"ע גדול בזה על הגאון נוב"י ומש"כ שכן כ' להדיא בתוס' דר"ה בד"ה מהיכן הקריבו וכו' המעיין באמת יראה דלא זו שלא כתבו כן בהדיא אלא מה גם דליכא שום הוכחה מתוס' שם דהרי גם למאי דס"ל דהקושיא הוא מכח מ"ש מעיקרא ממחרת הפסח שפיר הקשה התוס' דמנ"ל דהשינוי הוא מכח הקרבת העומר דלמא השינוי תלי' מכת האיר המזרח יעיי"ש ומצאתי דאתי לידי שכבר תמה על הנוב"י בס' תולדות אברהם קידושין שם וכוונתי ת"ל לדבריו לכן העתקתי כלשונו ועיי"ש שהאריך ליישב קושיות האו"ח והנה לענ"ד לתרץ קושיות הב"ח הנ"ל דהגמ' מוכרח להקשות מהא דמעיקרא אמאי לא אכלו עפ"י מה שהקשה בטורי אבן בר"ה שם דלמה לא הותר להם לאכול חדש הא במלחמה הותר אפי' כתלי דחזירי ועיין חולין די"ז ותי' דש"ס כאן קאי למ"ד שלל דידהו לא הותר להם וכאן הוי שלל דידהו כי ארץ ישראל מוחזקת להם מאבותיהם עיי"ש (ובחידושי למס' חולין שם הארכתי בישוב שיטת הרמב"ם ז"ל וכוונתי למש"כ בזה בס' שער יהודה לחולין שם ועיין בשו"ת מהר"י אשכנזי חיו"ד סי' י"א בישוב הרמב"ם ובדברי דודי זקיני הגאון המובהק מופת דורו בעל כסא דהרסנא בשו"ת בשמים ראש סי' רפ"ה לענין ש"ס בכורות ד"ו בעשרת חריצי החלב לענין כתלי דחזירי במלחמה ועיין בסו"ס יערות דבש ובס' אור חדש פסחים דף מ"ד ע"ב ועיין בענין זה ובהא דא"י מוחזקת מאבותיהם בס' זכרון יצחק פ' מטות ובס' שבט שמעון בסוגיא דבשר תאוה ובשו"ת ארץ צבי חיו"ד סי' כ"ה ובזכרון יצחק פ' יתרו ובפ' שלח ובאור חדש פסחים ד"ג ובמנחת חינוך מצוה תקכ"ז ובס' עט סופר כלל כ"א ובס' חידושי הרד"ד פסחים דמ"ה ע"ב מדפי הס' ובשו"ת דבר משה תנינא סי' ט"ו שוב ראיתי בדרוש הרה"ג מזאקראטשין ז"ל בראש הגש"פ מש"ב הג' מליסא שמביא בשם שו"ת הרי"ם בענין חדש מצד כתלי דחזיני) וא"כ ניחא דלכך לא דייק הגמ' מהא דהתר להם לאכול חדש להבא דהא י"ל מטעם דהותר במלחמה אפי' כתלי דחזירי אוי' בשלל דידהו, לכך מקשה מהא דא"ר מעיקרא אמאי לא אכלו אלא ודאי דשלל דידהו לא הותר להם ומהיכן הקריבו, היוצא מזה דע"י שא"י הי' מוחזקת להם מאבותיכם הי' שלל דידהו והי' מוכרחים להקריב ועומר א"כ דברי המדרש מבואר דע"י שיתן הארץ לאברהם זאת הי' למען ואתה את בריתי תשמור זה העומר כנ"ל ועיין מה שנדפס